[התמונה היא נחלת הכלל]
[לסדרת מאמרי ל"ג בעומר, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות אילן מור שימש בעבר כראש הזרוע המבצעת באגף התנועה; ובתוקף תפקידו, אחראי על הסדרת תחום התנועה בהילולה במירון ב- 2015
* * *
בליל ה- 30 באפריל 2021 ידענו את אחד האסונות הגדולים של סדר ציבורי בתולדות ישראל, כאשר 44 איש נהרגו וכ- 150 נפצעו בקריסת טריבונה בהילולה השנתית של רבי שמעון בר יוחאי במירון, כתוצאה מהאנשים שקפצו עליה. הקריסה יצרה 'מנוסת עדר'. התוצאות בהתאם...
האתר הזה במירון הוא אחד האתרים הקשים לאבטחה: במשך ארבעה ימים רצופים מגיעים אליה כחצי מיליון איש ואישה. בערב יומה האחרון של ההילולה מתחילים האירועים המסורתיים של ל"ג בעומר. ההדלקה המרכזית במדינת ישראל – הפותחת את אירועי ההילולה – היא הדלקת "מדורת האש הנצחית". הקשיים שבאבטחת האתר הניעו את המשטרה – עוד בשנת 1956 – להגביל את מספר העולים לרגל אליו, בשל אי-התאמת המקום לקליטתם.
אירועי סדר ציבורי רבים מועדים לאסונות
אבטחה של אירועים צפופים, רבי משתתפים, הייתה תמיד אתגר מורכב עבור המתכנן המשטרתי בארץ ובעולם, בעיקר אירועים בעלי מאפיינים דתיים. תכנון מבצע כזה וביצועו מחייב מקצועיות רבה. לחץ פוליטי כבד וסלחנות משטרתית; אי קיום חוק הבטיחות כלשונו; וכרגיל, אי השמה של מסקנות ועדות שונות - שכבר עסקו באסונות קודמים - עלולה לגרום לאסון שיוצא משליטה.
הקשיים הללו אינם ייחודיים רק למשטרת ישראל. די אם נזכיר את אסון מכה, מחודש ספטמבר 2015 - שעלה בחייהם של כאלף איש ועוד כמספר הזה פצועים, כתוצאה מלחץ הקהל - ואת אסון הילסבורו מה-15 באפריל 1989, באצטדיון הילסבורו שבשפילד, אנגליה, שבמהלכו נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול. תקלות באירועי סדר היו בעבר גם בישראל. כך למשל, מחצו למוות שלושה בני נוער באסון פסטיבל ערד, ביולי 1995 (ראו בתמונה למטה), ובמסע הלוויה של הרב שמואל הלוי וואזנר ב- 2015 בבני ברק, דרס ההמון אדם למוות, שניים נוספים נפצעו קשה, ועוד גבר נפצע בינוני עד קשה. למעלה מ-100 נזקקו לטיפול רפואי, אחרי שהתעלפו או נפגעו מהדוחק.
[בתמונה: דף הפתיחה של אתר ידיעות אחרונות העוסק באסון ערד, החקוק בתודעתו של כל מתכנן אבטחת אירועי סדר במשטרה...; הצלם: מאיר אזולאי]
זה לא האסון הראשון במירון
גם אירוע זה ידע אסון משלו לפני שנים רבות: בליל ל"ג בעומר של שנת 1911, ממש בשעת ההדלקה, קרסה גדר הגג שמעל קבר רשב"י – אותו גג שעד היום מתבצעת עליו ההדלקה הגדולה – ואחד עשר חוגגים נהרגו ורבים נפצעו.
[בתמונה: הילולת רבי שמעון בעל הנס בשנות העשרים של המאה הקודמת]
סימנים מעידים לסכנת אבדן שליטה
בדרך כלל כאמור, הסימן המעיד הראשון לסכנת אבדן השליטה היא לחץ פוליטי כבד וסלחנות משטרתית; שגוררים את אי קיום חוק הבטיחות כלשונו; וכרגיל, ואי השמה של מסקנות ועדות שונות - שכבר עסקו באסונות קודמים - עלולה לגרום לאסון שיוצא משליטה.
סימנים כאלה היו לנו בשפע לפני האירוע. כך למשל פרסם האתר: "בחדרי חרדים" ב- 10 באפריל 2021, כי השר דרעי סיכם עם השר לביטחון הפנים, אוחנה, כי "לא תוגבל הגעת מתפללים להר מירון". דומה שדי בכך כדי להצביע על סיבה מהותית לאבדן השליטה:
[לכתבה המלאה של משה וייסברג באתר 'בחדרי חרדים', לחצו כאן]
ידיעה דומה שעלולה לרמז על כניעה ללחצים פוליטיים פורסמה לפני כן, ב- 7 באפריל, לפיה, סגן השר פרוש תקף את הרצון להגביל את הציבור החרדי לקראת ההילולה במירון ואמר: "דין מירון כדין הר הבית; ואם שבוע הבא ברמאדן התירו למאה אלף איש לעלות להר הבית... אין סיבה להגביל את כמות המשתתפים שעולים לחגוג את הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל״ג בעומר".
[לכתבה המלאה של איתי אגסי באתר קול חי, לחצו כאן]
כשלים והצלחות בעבר
משטרת ישראל ספגה לא מעט ביקורת בגין אבטחת ההילולה בעבר. די אם נזכיר את דוח מבקר המדינה מ- 2008, שמצא, בעיקר, כשלים חוזרים ונשנים בהסדרת התנועה, לאירוע וממנו. מן הסתם, היא צפויה לביקורת רבה גם הפעם; אם לא לוועדת חקירה ממלכתית.
היו גם הצלחות באבטחת ההילולה, שניתן היה ללמוד מהם. כך למשל, אבטחת הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון ב- 2015 הייתה מוצלחת וייחודית (המבצעים שאחריה פחות...). האם הופקו הלקחים מאז?
אתגר התכנון
שלושה אתגרים עיקריים צפונים במבצע, הכרוכים ומשפיעים זה על זה:- ניהול הסעת ההמונים אל האירוע וממנו; והסדרי חנייה
- האבטחה עצמה;
- הבטיחות, באמצעות אינטגרציה נכונה של שילוב – גורמי הפקה, אמצעים טכנולוגים וטכניים המספקים את יכולת ניהול הקהל- קרי, ניהוג הקהל ופיזורו באתר, כיוון שצפיפות עלולה להיות קטלנית. הדבר מחייב, בין היתר, הקמת תשתיות נאותות ומגרשי חנייה.
- קליטת הקהל, ניהול הסעות ההמונים, הרחבת חניונים, שליטה על ההגעה לאתר באמצעות שאטלים,
- הכוונת הקהל בשטח האתר – החל מנקודת הפריקה לקבר הרשב"י ובחזרה
- פיזור הקהל בתום האירוע; והכוונת ההמון לנקודות ההסעה באמצעות צבעים.
[לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]
לפניכם תרשים התכנון מ- 2015:
להלן מספר הדגשים לתחומים הללו:
פיזור הקהל בתום האירוע
בעבר נהגו לרכז את הקהל בתום האירוע בחלק המזרחי של "מעגל התנועה", אולם השטח קטן מידי ולא ניתן להרחבה, וההמון חסם את התנועה, תוך סיכון חייו, ולא אפשר הכנסת אוטובוסים וזרימתם בכמות ובתדירות מספקים. הדבר הנכון לעשות הוא "לפזר סיכונים", משמע, לפזר את הקהל במספר נקודות הסעה וליצור לחסידיות המאורגנות נקודת הסעה שאינה חלק מהפיזור הכללי של החוגגים.ניהול הסעת ההמונים
בעבר, המשטרה הייתה הגורם המנחה ואנשי המקצוע במשרד התחבורה ובחברות השונות ביצעו. אולם היה ברור, כי למשטרת ישראל אין את הידע לכך. על כן הוקמה מנהלת בראשות אנשי אגף התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, שלהם ניתנה כל הסמכות לתכנון מרחבי ההסעה (טרמינלים) וניהול הסעת ההמונים. העיקרון המנחה היה ליצור "מעגל תנועה" דינמי, שאיננו עוצר ואיננו נסתם בשל צפיפות הקהל. בנוסף, ב-0 2015 יושם ושוכלל רעיון של גיל טייכמן – מומחה לתאורה באירועים המוניים– לנהל את הקהל באמצעות שיטת הצבעים, הרעיון הינו חלוקה לצבעים, על פי אזורי הגעה, חברות ההסעים, ומיקום גאוגרפי בארץ. 3 צבעי יסוד הנחו את הקהל החל מרגע קניית הכרטיס, ועד הגעתם לאתר, דרך סימון כרטיסי הנסיעה על פי צבע, סימון על גבי ההסעות, תחנות ההיסעים, תוספות דגלול לסימון השבילים. כל מסלול , חניון, שביל ודרך גישה הוארו באתר בהתאם ובהמשך לצבע המנחה, גם כחלק מפסיכולוגית המון, תאורה מפחיתה לחץ. השיטה להכוונת הקהל בוצעה ב- 2015 על ידי מספר עקרונות- שילוט אלקטרוני – הצבת מסכי לד במקומות אסטרטגים על גבי גשר אשר הוקם במיוחד בנקודת הפיצול הקריטית ביותר באתר, מסך זה פוצל ל 3 צבעי היסוד ועל גבי כל צבע נכתבו האיזורים אליהם הוכוון הקהל ומקום יציאת ההסעות. מטרה נוספת אשר הושגה באמצעות מגדלים אלו הינה הקמת 2 עמדות תצפית גבוהות מן הקהל לצורך עמדת ניהול לכוחות המשטרה.
- מערכות כריזה רב לשוניות - לאורך כל החניונים, מסלולי ההליכה והסובות. נפרסו כ 100 יח' הגברה נשלטות על פני 6 אזורים (בהתאם לצרכי ניהול קהל של הכוחות בשטח), המערכת אפשרה כריזה אוטומטית במספר שפות המנתבת את הקהל למשך כל האירוע –יום ולילה, בנוסף ניתנה האפשרות לפריצה של מפקדי האירוע לכל אחד מן האזורים ביחד או לחוד – דרך המירס האישי .
- דגלול על פי צבעים - מוצר משלים לשעות היום, דגלול המחולק לפי צבעים אשר נפרש בהמשך לחלוקה שהוגדרה לאורך השבילים עד ההגעה לחניונים.
הכוונה באמצעות צבעים
האתגר העיקרי בהכוונת ההמונים לתחנות ההסעה הוא לגרום להמון לדעת מהר לאן עליו ללכת, ללא צורך בהתערבות גורם אנושי. רעיון מחולל, משנה המציאות בתחום זה, הביא ראש אגף התנועה דאז, ירון בארי, לשלוט בכמות גדולה של קהל באמצעות הפרדתו לצבעים שונים ובכך להפחית לחץ בצורה משמעותית, ניתן לנהג את הקהל, איש איש לתחנת ההסעה שלו בעזרת צבעים.[להרחבת המושג: 'רעיון מחולל', לחצו כאן]
לקחי המבצע ב- 2015
שני לקחים עיקריים הפקנו אז מן האירוע המורכב הזה:- הראשון נוגע לקלישאה של הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים הרלוונטיים: שיתוף פעולה זה חייב לכלול חלוקה של הובלת התכנון על פי הידע ותחומי האחריות. מתן האחריות על תכנון ניהול הסעת ההמונים למומחי התחבורה הוכיח את עצמו. יש צורך לעיבוי גורמי ההפקה והאינטגרציה בתחום זה, אשר במקרה הזה משטרת ישראל לקחה על עצמה.
- השני הוא חשיבות השימוש ב"רעיונות מחוללים", משני מציאות, במהלך התכנון. לצורך ההגעה אליהם נדרשים מומחים ממגוון תחומי עיסוק, גם כאלה שאינם קשורים לסוג התכנון הזה באופן ישיר: כאלה היו ההברקה של הכוונה באמצעות צבעים – יישום ידע, שהיה רלוונטי בתחום שונה, להקשר חדש; וגם הרעיון של הצפת תחנות ההיסעים באור.
[לסדרת מאמרי ל"ג בעומר, לחצו כאן]
