[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי QuinceCreative לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתנות, שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

האפשרות המתמדת למומנטום של השתנות זו מעלתה הגדולה של השיטה הדמוקרטית; ואולי, אף מעלתה החיונית ביותר.

לא רק שהשיטה מאפשרת ביטוי מיטבי לחרות האדם; היא פתוחה, ביסוד הוויתה, לביקורת ולפוטנציטל השינוי. בכל בוקר בתפילת שחרית, בברכת המאורות, יהודי חוזר ומדגיש את קיומו של השינוי המכונן, בכל בוקר מחדש, את התחדשות היקום ככתוב בתפילה: ״ברוך יוצר אור ובורא חושך... המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית״.

גם זריחת החמה - הנראת כפופה לחוקיות הטבע - אינה מובנת מאליה, וגם בה יש בכל בוקר מהות מתחדשת. בהדגשת ההתחדשות מידי בוקר, מוענקת לבורא עולם היכולת להיחלץ מסטגנציה רוטינית. אם גם מה שנראה כרוטינה הוא רק מראית עין הרי שגם מה שנראה כחוזר על עצמו מידי יום אינו משועבד לסטגנציה, וכפי שאמר הרקליטוס ״הכל זורם, הכל משתנה״.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

ובכל זאת עם כל תודעת המקום הרחב להשתנות המודגשת בתורת הקבלה, למול התהוות המודרנה; היהדות החרדית ביקשה להישמר מכל שינוי. למול חרדת ההשתנות, כבר כמעט מאתיים שנים שהיהדות החרדית ממוקדת במאבק כנגד כל מגמות השינוי, בבניית חומות בכל ממדי החיים להגנה מפני כוחות השינוי.

משהו בסיסי - במאבק הזה לחסימת השינוי - דוחה למעשה גם את השתנות שכינת האל. אברהם אבינו בהתהלכותו בארץ פעל על פי הכוונת אלוהיו: ״אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים״. בזוהר פירשו את המילים ״אל שדי״ בהסבר ״אני האל שאמר די לבריאת העולם וצמצם את נוכחותו״. בהעלם הנוכחות הגלויה אברהם מצטווה להתהלך לפני ה׳, ובכך לחולל תנועה בציפייה לפתיחת אופק דינמי להשתנות. אם באמת הכל משתנה איך יכולים המאמינים באלוהי אברהם לפעול בכל מאודם לחסימת ההשתנות?

[בתמונה: אברהם, תחריט עץ מעשה ידי אפרים משה ליליין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היוצר, והיא נחלת הכלל]

התשובה האפשרית שאקבל מחרדים תפנה אותנו אל מרד החשמונאים, כאילו הם היו המופת למאבק כנגד כוחות השינוי הגלובליים. נכון שבמבט ראשון, המכבים נראים כמובילי מאבק לחסימת השינוי התרבותי ההלניסטי, שסחף באותם ימים את כל האזור. אלא שמבט עמוק יותר מגלה עד כמה החשמונאים, בעצם מאבקם, חוללו דינמיקה של שינוי ביסוד התרבות היהודית.

זה אומר, שבהחלט אפשרי לבקש להתגונן למול שינוי גלובלי; אבל המאבק הזה מחויב לסלול נתיב אלטרנטיבי לשינוי, בהבנה הזו מתברר שאין אופציה לעמוד במקום ולא להשתנות כלל.

השאלה הבסיסית היא, מה קורה לאדם ולחברה, כשכל האנרגיות מושקעות בחסימת ההשתנות. כשמתעקשים בכל דרך לא להשתנות - משהו עמוק מסתבך בתוך עצמו, במבוי סתום, כמו חסימת מעיים!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתנות, שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), על אברהם מייסד האומה, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 11/11/18.