[למאמר המקורי באנגלית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'יתירות', לחצו כאן]
Valdis Krebs הוא המדען הראשי והמייסד של חברת Orgnet LLC, קליבלנד / אקרון, אזור אוהיו (Cleveland/Akron, Ohio Area). הוא מדען המתמחה בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), בניתוח נתונים ובהדמיה חברתית, יחסית, רב-מודאלית, כדי לעזור ללקוחות בפרויקטים של שינוי והסתגלות ארגונית.
Krebs עושה שימוש במחקריו בכריית נתונים, בניתוח גרפים, בניתוח רשתות, באיתור דפוסים קבועים / בתבניות ובבינה מלאכותית (AI) כדי לסייע לבסיס לקוחות עולמי. הוא פיתח את תוכנת InFlow לניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA); ולניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA).
לפני שהפך לעצמאי, מילא Valdis Krebs תפקידים שונים בתחום ניהול משאבי אנוש / HRMS בחברות: וולט דיסני, TRW, טויוטה ופורד מוטור. כיום, הוא עובד ממשרדו בקליבלנד, אוהיו (ארצות הברית) עם רשת עמיתים ברחבי העולם.
Krebs צוטט אלפי פעמים בפרסומים אקדמיים, בבקשות פטנטים ובמסמכי בית משפט על ניתוח רשתות.
[להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג ניתוח רשת חברתית SNA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
תשתיות (Infrastructure) הוא מונח רלוונטי מאוד בימינו. אנו מדברים על פער רלוונטיות של חלק מהתשתיות הקיימות לדרישות (כבישים, חשמל, מים, מערכות להסעת המונים וכדומה); ועל פגיעותן של תשתיות במלחמת סייבר, בפיגועי טרור ובמלחמה אמתית מול הטילים.
ארגונים - כמו מדינות - תלויים בתשתיות; וככל שהארגון מתקדם יותר, כך גוברת תלותו - והשלכות הכישלון חמורות יותר.
אחד הספרים המרתקים העוסק בחוסנן של תשתיות הוא הספר 'חוסן - מדוע דברים נסוגים לאחור' (Resilience: Why Things Bounce Back; ראו תמונת כריכה משמאל) לאנדריו זולי () ולאן מארי היילי (
[להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]
[מקור התמונה: Photo by Ann H from Pexels]
מקדיש מקום רב לחוסנן של תשתיות ולהשפעה של החוסן הזה על חיינו. העמקתי הרבה בספר הזה, בכל פעם שעסקתי בחשיפת רשתות טרור ובניתוח התשתיות כרשתות.
לשם המחשה, במפת הרשת למטה, פרוסה לפניכם רשת של תשתית מסוימת במדינה חשובה. רשת זו קריטית לסחר הבינלאומי שלה; ומסייעת ביצירת העודף שצברה במאזן התשלומים:
פריסת הרשת אופיינית לרשתות רבות מעשה ידי אדם: הן בנויות ליעילות ולא לחוסן.
יעילות משפיעה על הרשת בשתי דרכים - היא קובעת עבורה, מתי היא מתפקדת כמתוכנן ומתי היא נכשלת. הצמתים שבמפת הרשת, למעלה; מחוברים למספר כמעט מינימלי של קשרי גומלין, כדי למנוע יתירות - מהנדסים לרוב, רוצים לצמצם חומרים ובחירות למינימום, במערכות מורכבות. אם הרשת נפגעת מכשל אקראי, לעיתים קרובות התוצאה אינה קטסטרופלית. ישנם מקומות רבים שהרשת יכולה להיכשל עם השפעות מקומיות בלבד.
למרבה הצער, ההתמקדות החזקה שלנו ביעילות יכולה לשמש נגדנו בהתקפות טרור ובמלחמת סייבר. אף על פי שרשתות יעילות יכולות להתמודד עם כשלים אקראיים, הן שבירות ביותר כאשר הם נתקלים בהתקפות חכמות וממוקדות על צמתים וקשרי גומלין השומרים על קישוריות הרשת. הרשת שלמעלה יעילה מאוד; אך גם פריכה מאוד. די בהשבתת שני צמתים, כדי שהרשת תתפרק לרכיבים לא מחוברים, שעוצרים את הזרימה במערכת. התקפות גיאוגרפיות מקומיות יכולות להצליח עם התקפה על צומת או על קשר גומלין בודד.
[להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יתירות', לחצו כאן] [להרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן]
[התרשים: ייצור ידע]
חישבו: אם הייתם מתכננים להשבית את הרשת הנ"ל, באילו שני צמתים הייתם בוחרים?
יש לתכנן את המערכות שלנו לענות על יעדים סותרים, כמו: יעילות ועמידות. חוסן דורש לעיתים קרובות, יתירות - אויב גדול של של היעילות. יתירות מספקת מסלולים חלופיים ברשת - אם נתיב אחד חסום / מושבת, אחרים זמינים להמשך הזרימה. בתרשים הרשת לעיל, ברוב המקומות, אם הדרך שלך חסומה אין לך חלופות - אתה יושב ומחכה עד לתיקון הרשת.
חוסן דורש יתירות
הוגי רשת יודעים כי גמישות דורשת יתירות - אנו זקוקים לבחירות חלופיות כאשר אנו נתקלים בכישלונות. קצת יתירות זה דבר טוב - פשוט לא יותר מדי! הטבע משתמש בעודף במערכות החיים כדי לעזור להם להסתגל לשינויים. ברוב רשתות הלקוחות שלנו, כשאנו בוחנים יעילות להשגת דברים, יש יתירות סבירה בנתיבים הזמינים ברחבי המבנה.
[הכרזה: ייצור ידע]
סוד הגמישות הם נתיבים חלופיים ברשת. אבל, כיצד נדע היכן לשים את הנתיבים האלטרנטיביים?
אנו יכולים להשתמש בניתוח רשת כדי לקבוע את נקודות הכישלון הקלות שלנו. גורמים אחרים, כגון גיאוגרפיה, יכולים לסייע בקביעת הצמתים / קשרי הגומלין הקלים ביותר. למרות שאיננו יכולים לתכנן את כל ההתקפות האפשריות, או התקלות טבעיות; אנו יכולים לבנות כמה חלופות במערכות שלנו כדי להפוך אותן לחזקות יותר. אנו רוצים מערכות, שמתפרקות בהדרגה לאחר התקפה; ולא מערכות שבירות, שמתפרקות בבת אחת.
[לריכוז המאמרים על כישלון והצלחה, לחצו כאן]
[בתמונה: אנו רוצים מערכות, שמתפרקות בהדרגה לאחר התקפה; ולא מערכות שבירות, שמתפרקות בבת אחת... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי EdgarCurious לאתר flickr]
בעולם של מערכות מורכבות ורשתות שקושרות יותר ויותר ותלות זו בזו, עלינו ללמוד לבנות מבנים אלה בדרכים חדשות, שלא מתמקדות רק ביעילות, אלא גם בחוסן ובהתאוששות.
חישבו: היכן הייתם מוסיפים קשרי גומלין חדשים כדי להפוך את הרשת שלמעלה לעמידה יותר?
זכרו: הצמתים ברשת אינם אנשים, אלא נקודות העברה לכל מה שזורם בתשתית זו (גז, נפט, חשמל, מים וכו').
[להרחבת המושג: 'התאוששות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות חברתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2021), יתירות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/21.
- יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה וכישלון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 8/12/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
