[התמונה היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על מערכות יירוט והגנה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
במערכה הנוכחית לא שוגרו נגד אוכלוסיית מדינת ישראל טילים, שוגרו רקטות. יש לדעת כי עדיין אין בעזה טילים בליסטיים. הם רוצים אבל אנחנו לא מאפשרים.
הטיל הוא בהגדרה מדויק; ומיועד לפגוע במטרה מוגדרת, בדרך כלל יעד חשוב. הרקטה אינה מדויקת היא משוגרת למרחק ולכיוון מסוים ומטרתה לפגוע בישוב. לכן הסיכוי של הרקטה לפגוע בישוב (גם בעיר גדולה) שהוא המטרה של המשגרים רחוק מ- 100 אחוזים.
נגד הרקטה - רק במקרה וברור מערך היירוט (לפי מסלול הטיסה ובעזרת המכ"מ), שהיא תפגע באזור מאוכלס - משגרים טילים מיירטים.
- אם הרקטה יורטה אזי המצב טוב; אבל יש לדעת כי עדיין ניתן להיפגע מרסיסים ומחלקים של הרקטה שיורטה ופוצצה באוויר. לכן, לא מומלץ להסתובב בחוץ במשך מספר דקות.
- אם הרקטה (קיים גם מצב כזה) לא יורטה עדיין הסיכוי שלה לפגוע ישירות בבניין הוא של כ- 10 עד 20 אחוז. זאת בגלל שמרבית השטח גם בעיר הגדולה מורכב משטחים פתוחים, לרבות כבישים, מדרכות, גנים ציבוריים, בתי ספר ומתקני ציבור, שאין בהם פעילות, אזורי מסחר ללא פעילות, חורש טבעי ועוד.
[התמונה היא צילום מסך]
פגיעה ישירה היא המצב המסוכן ביותר; אבל, רבים נפגעים מ'פגיעות סטטיסטיות' מחוץ לבית. עד כתיבת שורות אלה, נגרמו עד כה 5 אבדות, ושוגרו כנגד מדינת ישראל מעל ל- 1000 רקטות.
הגורמים למספר האבדות הנמוך יחסית הוא:
- מערך ההגנה האווירית האפקטיבי של כיפת ברזל.
- הממ"דים; האזורים המוגנים; והמשמעת של מרבית האוכלוסיה, שמבצעת את ההוראות ונכנסת לאזור המוגן בהישמע ההזעקה.
- מירב השיגורים הם עדיין של רקטות קלות, לטווח קצר ועדיין לא מדויקות.
[התמונה היא צילום מסך]
בעת מלחמה בטילים כבדים, ארוכי טווח ומדויקים כמו של החיזבאללה, הסיכון לאבדות יהיה גבוה משמעותית.
[לאוסף המאמרים על מערכות יירוט והגנה, לחצו כאן]
