תקציר: תמונות ניצחון הן תמונות המופצות לציבור במהלכם של קרב / מלחמה, בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלווה את המלחמה. רובן מבוימות, בדרך כלל, אחרי הניצחון.

עודכן ב- 10 באוקטובר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תמונות ניצחון הן תמונות המופצות לציבור במהלכם של קרב / מלחמה, בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלווה את המלחמה. רובן מבוימות, בדרך כלל, אחרי הניצחון.

תמונות ניצחון היו, בעצם, עוד לפני המצאת הפילם, כשמנצחים נהגו לעשות פעולות שנחרתו בזיכרון עמם ובזיכרון אויביהם; וגרמו לציירים לחזור עליהם במשך דורות... כך למשל, דוד כרת את ראשו של גוליית והניפו אל על, בסוג של צריבה תודעתית, שהניבה תמונות אינספור של ציירים, לאורך ההיסטוריה (ראו למשל, אחת מהן למטה) [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן].

בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, הפכו תמונות הניצחון לחלק מהמאבק התודעתי בין עמים. משמע, הצלחה של תמונת ניצחון להיצרב בזיכרון הציבורי, עשויה לגרום לכך שכך המלחמה תיזכר בזיכרון הקולקטיבי.

כך למשל, תוארו ימיו האחרונים של מבצע 'שומר החומות', כמירוץ של שני הצדדים אחר 'תמונת ניצחון':

ויחד עם זה, תמונות ניצחון אינן הכל ובטח אינן העיקר! 

היטיב להסביר זאת האלוף גרשון הכהן, בציוץ בתום מבצע שומר החומות במאי 2021: "כולם מחפשים תמונת ניצחון, אבל מה שצריכים זה סיפור - למדינת ישראל כבר מזמן אין סיפור, לחמאס ולערביי ישראל יש סיפור. לחיות בשקט במדינה שכיף לחיות בה, זה לא מתחיל להיות סיפור. גם המצוינות התפעולית של צה״ל עם כל חיוניותה, אינה סיפור. חייבים לשוב ולספר את סיפור שיבת ציון."!

ריכזו כאן עבורכם צרור תמונות ניצחון שונות. אתם מוזמנים לתרום עוד...

תמונה ראשונה בראש המאמר: הניצחון באיוו ג'ימה

קרב איוו ג'ימה היה קרב שנערך בין כוחות צבא ארצות הברית ויפן בפברואר ובמרץ 1945, במסגרת המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט בשלהי מלחמת העולם השנייה.

הכוחות האמריקנים נחתו באי הגעשי איוו ג'ימה במסגרת "מבצע אדישות", במטרה להשתלט על שלושת שדות התעופה שבאי, שהיו בעלי חשיבות אסטרטגית רבה.

הצלם ג'ו רוזנטל (ראו תמונה למטה) צילם חמישה חיילים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בראש הר סוריבאצ'י, בתצלום שנודע בשם "הנפת הדגל באיוו ג'ימה", שהפך בציבור האמריקני לתמונת הסמל של הקרב ושל הניצחון האמריקני במלחמה, ולאחת התמונות המפורסמות ביותר מאותה תקופה.

התמונה הזו (ראו למטה) הפכה לאייקון של ניצחון בכלל, והשפעתה טבועה בתמונת הניצחון שביימו המצרים במלחמת יום הכיפורים; וגם בהנפת דגל הדיו באילת ע"י חיילי צה"ל, במלחמת העצמאות (ראו בהמשך).

תמונה (תודעתית) שניה: ניצחונו של דוד...

כאמור, גם לפני עידן התמונות נהגו מנהיגים 'לצרוב' בזכרונם של עמים תמונות ניצחון. הנפת ראשו של גוליית זכתה לאין ספור יצירות. הנה זו של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19:

תמונה שלישית: הניצחון המצרי במלחמת יום הכיפורים

מה עושים כשאין בסוף המלחמה הזדמנות לייצור 'תמונת ניצחון'? 'מתלבשים' על תמונת ניצחון מפורסמת בהקשר אחר, ומגייסים אותה לענייננו...

כך עשו המצרים אחרי במלחמת יום הכיפורים, בניסיון קלאסי מוצלח, לעיצוב תודעה: הם 'הלבישו' את הדגל המצרי על תמונת איוו ג'ימה המפורסמת (ראו התמונה שבראש המאמר) של הצלם ג'ו רוזנטל:

תמונה רביעית: הנשיקה שחתמה את מלחמת העולם השנייה

התמונה צולמה לאחר הודעת הכניעה של קיסר יפן, הירואיטו, ב-14 באוגוסט 1945, כשהמונים יצאו לכיכר הטיימס במנהטן שבניו יורק (ה- Times Square המפורסם).

בפרץ של שמחה ספונטנית - ללא כל היכרות מוקדמת - פנה המלח ג'ורג' מנדונסה  לשיננית גרטה צימר-פרידמן, שיצאה לכיכר כשהיא לבושה במדי אחות. המחווה (שהייתה, מן הסתם בימינו, מזכה את מבצעה במאסר...) תועדה על ידי הצלם אלפרד אייזנשטאט (Eisenstaedt; ראו תמונה משמאל) - שיצא לתעד את השמחה - עם המצלמה שלו. היתר היסטוריה... [להרחבה בנושא תוצאותיה הבלתי צפויות של הנשיקה ההיא, לחצו כאן].

תמונות חמישית עד שביעית: ניצחון מלחמת ששת הימים

שלוש תמונות הפכו לאיקון של מלחמת ששת הימים: תמונת הצנחנים בכותל; תמונת הכניסה של אדריכלי הניצרון דרך שער האריות לעיר העתיקה; ותמונתו של יוסי בן חנן טובל עם קלצ'ניקוב במימי תעלת סואץ‭."‬ שלושתן פרוסות לפניכם:

התמונה החמישית: הצנחנים בכותל המערבי

תצלום הצנחנים בכותל המערבי (ראו למטה) הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר (ראו תמונה משמאל) מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים.

התצלום מוכר גם בכינוי "הצנחנים הבוכים", אך רובינגר העיר על כך: "למען האמת, איש מהמצולמים אינו בוכה".

התמונה השישית: הכניסה לעיר העתיקה

תמונת הניצחון הנפוצה ביותר היא התמונה המפורסמת (והמבויימת) של אילן ברונר, המתארת את כניסת 'אדריכלי הניצחון' לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות. מלפנים, מימין לשמאל: הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים. מאחוריהם, כשמבטו מופנה לאחור, אלוף רחבעם זאבי.

התמונה השביעית: יוסי בן חנן טובל עם הקלאצ'ניקוב בתעלה

במלחמת ששת הימים שירת (האלוף, לימים) יוסי בן חנן כקצין המבצעים של חטיבה 7, ולחם עמה בקרבות לכיבוש סיני מגבול רצועת עזה ועד תעלת סואץ. בתום המלחמה נודע כחייל שתמונתו הופיעה על שער מגזין לייף, כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ ומניף רובה AK-47 (קלשניקוב) מעל לראשו.

תמונה זו הפכה לאחד מסמלי הניצחון הישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים (ויקיפדיה: יוסי בן חנן).

תמונה שמינית: היטלר בפריז

תמונתו של אדולף היטלר מבקר בפאריז אחרי כיבוש מערב אירופה על ידי הווארמאכט במבצע בזק בן 6 שבועות בלבד. זו אחת מסדרת תמונות שצולמו על ידי הצלם האישי של היטלר, היינריך הופמן, והופצו על ידי שר התעמולה, יוזף גבלס, כחלק מקמפיין פולחן האישיות שבו החל אז:

תמונה תשיעית: מקארתור חוזר לפיליפינים

ה- 20 באוקטובר 1944 היה יום הנקם ושילם של גנרל דגלאס מקארתור ביפנים, שאילצו אותו לברוח באישון לילה מהפיליפינים בתחילת המלחמה אסדה הובילה אותו, את מטהו ואת חבורת העיתונאים שהקיפה אותו, מאוניית הדגל שלו "נאשוויל" לחוף.

בדרך, אסף מקארתור מאוניה אחרת לאסדה את נשיא הפיליפינים אוסמניה. הכל היה מוכן לירידה המלכותית והמתועדת שלהם לחוף, אלא שהאסדה נתקעה בחול. מקארתור הבחין בהזדמנות היסטורית. הוא ציווה להנמיך את כבש האסדה וירד ממנה למים בגובה הברכיים כשהוא פוסע אל החוף, לקול תקתוק המצלמות (ראו התמונה למטה) [למאמר: 'מדגלאס מקארתור ועד גרשון הכהן – המצביא כבמאי של ההיסטוריה', לחצו כאן].

באותה עת היו שהאשימו אותו בביום האירוע, אך בחלוף הזמן אין לכך כל חשיבות. התמונה הזאת תיזכר לעד בסיפור חזרתה של אמריקה לנחלות שמהם גורשה על ידי היפנים.

תמונה עשירית: דגל הדיו מונף באילת

דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (כיום אילת), במסגרת מבצע עובדה במלחמת העצמאות. צילום המעמד הפך לאחד מסמלי מלחמת העצמאות והפך עם השנים לגרסה הישראלית המקבילה להנפת הדגל באיוו ג'ימה (ראו בתחילת המאמר).

תמונה אחת עשרה: דגל ברית המועצות מונף מעל הרייכסטאג

ב- 2 במאי 1945, הונף דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג. גם תמונה זו, מטבע הדברים, מבויימת. צילום זה הפך מאז לאחד הצילומים המזוהים ביותר עם כניעת גרמניה:

תמונה שתיים עשרה: תמונת הניצחון הפלסטינית

בעולם - שבו המאבק על התודעה מוכרע, לא במילים אלא בתמונות... - פרשת הירי בילד מוחמד א-דורה: פלסטיני בן 12 שתועד בסרט בן כמה שניות, המתאר לכאורה את מותו מירי, עם תחילתה של האינתיפאדה השנייה, הפך לסמלה של האינתיפאדה בעיני הפלסטינים.

פרטי האירוע, מהלכו, הסרט עליו והשאלה מי הרג אותו, אם בכלל נהרג, שנויים כולם במחלוקת, אבל למי זה משנה...

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• הרחבת המושג 'ניצחון';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הרחבה בנושא תוצאותיה הבלתי צפויות של הנשיקה, שחתמה את מלחמת העולם השנייה;
• מאמר: 'מדגלאס מקארתור ועד גרשון הכהן – המצביא כבמאי של ההיסטוריה'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון;
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים;
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), תוצאותיה הבלתי צפויות של נשיקה אחת, ייצור ידע, 22/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), מדגלאס מקארתור ועד גרשון הכהן – המצביא כבמאי של ההיסטוריה, ייצור ידע, 26/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), סר בזיל לידל-הארט ו”תעשיית ההיסטוריה”, ייצור ידע, 23/6/19.