[בתמונה: ציורי תנ"ך / בני גרשון נושאים את יריעות המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)]

עודכן ב- 13 ביוני 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת נשא, ראשי פרקים

1. בסוף הפרשה הקודמת (פרשת במדבר), קראנו על התפקיד שהוטל על משפחת קהת (משבט לוי). הפרשה שלנו ממשיכה במשימות שהוטלו על שאר משפחות שבט לוי, משפחת גרשון ומשפחת מררי:

• משימת משפחת גרשון בעת מסע בני ישראל במדבר, היתה לסחוב את היריעות המקיפות את המשכן, את היריעות המכסות את המשכן ואת החלקים המרכיבים את חצר המשכן.
• משימת משפחת מררי היתה לסחוב את חלקי המבנה של המשכן: קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו וכן עמודי החצר ואדניהם (אדן: הבסיס שעליו היו מעמידים את הקרשים).

משפחת מררי ומשפחת גרשון היו תחת פיקודו של איתמר בן אהרן הכהן ואילו משפחת קהת, שקיבלו את התפקיד המכובד של נשיאת כלי המשכן, היו תחת אחריותו של אלעזר שלימים החליף את אהרן והתמנה לכהן הגדול.

2. אדם שגזל חפץ מחברו ונשבע בבית הדין כי אין לו קשר לכך נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר האדם מתחרט ומחליט לשוב מדרכו הרעה, עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית. בנוסף עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכהן הנמצא במשמרת באותו היום.

[בתמונה: כאשר האדם מתחרט ומחליט לשוב מדרכו הרעה, עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

3. איש או אישה הנודרים נדר שלא לשתות יין, נקראים "נזיר". הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו. אם בזמן אמירת הנדר לא ציין תקופה, אזי הנזירות חלה עליו ל-30 יום. בכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מתקופת מינימום של 30 יום. כמו כן אסור לו לאכול ענבים, להסתפר, ולהיטמא למת. אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר וכעת עליו להתחיל ולספור מחדש את ימי נזירותו. בגמר התקופה יבוא הנזיר אל בית המקדש ויביא איתו קורבן. לאחר הקרבת הקורבן יגלח את שערות ראשו.

4. הנזיר הידוע ביותר היה שמשון הגיבור שאת כוחו הרב קיבל עקב נזירות אימו ונזירותו הוא. לאחר שנולד תיפקד שמשון כמנהיג ישראל והגן עליהם מפני הפלשתים, עד אשר דלילה (אשתו של שמשון) גילתה את סודו (נזירות מיין ותספורת) לפלשתים שתפסו אותו וגזזו את שערו. ביום מותו ביקש מהקב"ה עזרה אחרונה, ובעת חגיגת הפלשתים על תפיסתו, אחז שמשון בשערי העיר עזה ומוטט עליו ועל כולם את המבנה (כאן גם נאמר הציטוט הידוע "תמות נפשי עם פלשתים"). במאה שעברה חי בישראל הרב דוד הכהן, חותנו של הרב גורן, שקיבל עליו מנהגי נזירות.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / שמשון ודלילה / ציירה: אהובה קליין (c)]

5. "ברכת כהנים"- מצוה על הכהנים לברך את עם ישראל ונוסח הברכה מפורש בתורה. "וַיְדַבֵּר ה’, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר, לָהֶם:  יְבָרֶכְךָ ה’, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.  וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם."הברכה נאמרה בכל יום בבית המקדש, ואף בבתי כנסת הכהנים מברכים את העם בכל יום בבוקר בתפילת שחרית. בחוץ לארץ ברכת כהנים נאמרת רק בחגים, כגון בחג השבועות. יש נוהגים שאבי המשפחה מברך את בניו ובנותיו בברכה זו בימי ששי בערב לאחר החזרה מבית הכנסת. אחד מהאירועים המרכזיים בחול המועד סוכות בירושלים הוא "ברכת הכוהנים" בו מתכנסים מאות כוהנים ברחבת הכותל המערבי ומברכים בברכה זו קהל של עשרות אלפים.

6. רש"י מסביר את ברכת הכהנים כך: "יברכך"-שיתברכו כל נכסיך הרכוש והממון, "וישמרך"-שלא יבואו שודדים וישדדו ממך את נכסיך, הכוונה שלא רק שהקב"ה יברך את רכושך אלא גם ישמור עליהם. "יאר ה' פניו אליך"-כמשמעו, שה' יתייחס אליך בנעימות ובפנים שוחקות. "ויחנך"-יתן לך חן בעיני האנשים.

[בתמונה: ברכת הכוהנים, על מעלות האולם במקדש. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

7. לפני מספר שנים התגלו בחפירות שבוצעו בגיא בן הינום (ליד בריכת השולטן בירושלים, מתחת לסינמטק) שתי לוחיות מתכת המתוארכות ל-600 שנה לפני הספירה (ראו תמונה משמאל). כך כתב ד"ר גבריאל ברקאי: "הרגע המרגש היה כשהבנתי מה קורה פה. כל המערות האחרות בירושלים נשדדו בעבר. הבנתי שהמערה שלפנינו לא נשדדה בגלל דבר מיוחד שקרה בה....באותו רגע אחזה בי התרגשות גדולה".

[בתמונה: מגילת הכסף (מגילה 2), קמיע מתקופת בית ראשון המכיל את ברכת הכהונה, מוצג במוזיאון ישראל. המגילה היא החפץ הקדום ביותר הידוע שנכתב באלף-בית הפליאו-עברי. התמונה הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י הצלמת, תמר הירדני]

8. הדבר המרשים ביותר שנתגלה הוא שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב. לאחר שנפתחו בזהירות, בתהליך שארך מספר שנים, נמצא כי הן מכילות שורות חרוטות בכתב עברי קדום, שהן ברכת הכהנים בשינויים קלים. על לוחית הכסף נכתב: "יברכךָ ה` וישמרך;  יאר ה` פניו אליךָ... וישם לך שלום".

אחר קשיים, הצליחו מומחים לפתח שיטה מיוחדת לפתיחת החפצים, ולבסוף נפרסו שתי לוחיות כסף. אורך הלוחית הגדולה 97 מ"מ ורוחבה 27 מ"מ. בדיקת המתכת העלתה, כי הלוחית עשויה כסף טהור (99% כסף). נתברר, כי פניהן של הלוחיות מכוסות בכתובות בכתב העברי הקדום.

9. לכל אחד משנים עשר שבטי ישראל היה נשיא. הנשיאים של כל השבטים התארגנו יחדיו ותרמו עגלות משא למשכן שנבנה במדבר. תפקיד העגלות היה לשאת את המשכן בשעת המסעות במדבר. אמנם, אף שרוב חלקי המשכן נלקחו בעגלות, התורה מקפידה שחלק מהכלים המקודשים לא ינשאו באמצעות עגלות אלא בכתף על ידי הכהנים עצמם. לדוגמא: ארון הברית והשולחן.

10. בשנים עשר הימים הראשונים למשכן, הביאו הנשיאים קורבנות מתנות למשכן, כל נשיא ביומו. הקורבנות והמתנות שנתנו הנשיאים היו קבועים ואחידים לכל שבט ומפורטים בתורה. למרות שהיו אחידים, התורה מפרטת את הדברים שהביא כל נשיא ונשיא. הסיבה, לתת התייחסות אישית וכבוד לכל שבט ושבט בנפרד.

11. פירוט קורבנות הנשיאים הינו באריכות רבה, ואכן פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה – 176 פסוקים.

[בתמונה: מתנות הנשיאים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

 "אמרי אמיר"

1. "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם" (ו' , כ"ג) - בכוונה ובלב שלם" (רש"י). אמור להם שהברכות מכוונות רק לישראל ולא לכהנים, ובשעה שהם מברכים את ישראל לא תעלה במחשבתם כל נגיעה אישית וטובת הנאה שתצמח להם מן הברכות. כאשר תתקיימנה הברכות לישראל, ויתברך פרי בטנם ואדמתם, עשתרות צאנם ובקרם, ממונם ונכסיהם, תצמח מכך טובת הנאה גם לכהנים, שיזכו במתנות כהונה לרוב. לכן הזהירם הכתוב: "אמור להם" – להם ולא לכם. הכתוב אף מדגיש: "דבר אל אהרן", לפי שבעת כהונתו של אהרן במדבר לא נהגו עדיין מתנות כהונה, וברכתו כוונה אך ורק לבני ישראל. (כתב סופר)

2. "וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּןנַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב" (ז' , י"ז) - מפני מה חתם הכתוב אצל כל נשיא ונשיא "זֶה קָרְבַּן..."? אלא בקש הכתוב להשמיענו שכל נשיא שהקריב את קרבנו לא עשה זאת מפני שבקש לנהוג כחברו שהקריב את קרבנו אתמול. "זֶה קָרְבַּן" – דהיינו: שהקרבת קרבנו של כל נשיא היתה מחמת רצון עצמו. (רש"ב מפרשיסחא)

[לאוסף המאמרים על 'פָּרָשַׁת נָשֹׂא', לחצו כאן]

 

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פָּרָשַׁת נָשֹׂא'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת נשא באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 2/6/19.