פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף תשיעי

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי volfdrag לאתר Pixabay]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף תשיעי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה ומדינאות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזות ראשונה בראש הדף עד השלישית: למה העזתים מציקים לנו?

היה זה הסופר והמחזא הרוסי, אנטון צ'כוב,  שקבע כי "אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה, חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה שלה". . זה נכון לגבי ההתחמשות המתמדת בעזה; כמו שזה נכון לטילים שמחלידים" בגבולנו הצפוני...

כרזה שנייה באותו הקשר: למאבקים רציניים אין באמת פתרון

כותב האלוף במיל' גרשון הכהן: לעזה אין פתרון, כי למאבקים רציניים בין מערכות יריבות אין פתרון. המאבק שלנו הוא רציני והוא יימשך לנצח. מה שיוצר יציבות (זמנית! במערכת מורכבת, יציבות היא תמיד זמנית...) זה איקיוליבריום, שיווי משקל של כוחות במאבק.

אם כוחות המאבק שלנו נחלשים, אז אין שיווי משקל. זאת כל התורה כולה. התופעה הזו מכונה בתורת המערכות המורכבותפעולות מאזנות, במסגרת מה שמכונה: 'מאבק העוצמה' (power struggle).

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שלישית באותו הקשר: הם על החרב ואנחנו על השניצל...

האלוף במיל' גרשון הכהן טוען כי  הבעיה מתחילה בכך שאנחנו תמיד מבקשים שקט בכל מחיר. העיתונאי, אַטִילַה שׁוֹמְפַלְבִי, המחיש את ההבדלים הללו היטב במשפט: "הם על החרב ואנחנו על השניצל": תשלום פרוטקשן וההבלגה רבתי שהפגנו, כדי לקבל שקט בנגב; עם האוכלוסייה הבדואית, הביאה לאבדן המומנטום בנגב... וכך גם בזירות אחרות: אנחנו עוצרים בנייה ביהודה ושומרון; מוותרים בירושלים; וכדומה...

[תמונת החרב היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי azboomer לאתר Pixabayתמונת השניצל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ReinhardThrainer לאתר Pixabay]

כרזות רביעית וחמישית: בעולם דינאמי, המשתנה במהירות, יציבות היא תמיד זמנית!

כותב האלוף במיל' גרשון הכהן: היציבות היא ארוע שנוצר משיווי משקל ארעי של כוחות, במומנטום של מאבק מתמיד. לכן, כשהיא מושגת, היא איננה מבטיחה את שימורה בכיוון ליניארי. מי שחי בתודעה כזו שכל יום הכל יכול להתערער יודע גם את פוטנציאל התקווה הטמון בדינאמיקה של ההשתנות, תקווה בעבור מי שמוכן לחיי מאבק. זה ההבדל הגדול בין קוסמולוגיה רדיקלית מרקסיסטית של רוב מנהיגי מפלגות הפועלים החלוציות לבין קוסמולוגיה ליברלית נאורה של השמאל הישראלי החדש.

כרזה רביעית: ״יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל... המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית״

יהודי שאומר ברצינות בכל בוקר ברכת יוצר המאורות ״יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל... המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית״ בעצם מכריז, שהכל נתון להתהוות מתחדשת היציבות היא אשליה. גם זריחת החמה אינה באה מכוח הרוטינה אלוהים עובד על זה בכל יום מחדש.

[בתמונה: שום דבר לא וודאי ושום דבר לא מובן מאליו. זו תמציתה של אי הוודאות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

כרזה חמישית באותו הקשר: אין נהגי קטר במדינאות!

כיוון שיציבות היא אשליה, טוען האלוף במיל' גרשון הכהן, נקודת המבט שלי בסוגיות מנהל ציבורי, יציבות וביטחון, שונה תכלית שינוי מזו הנלמדת באוניברסיטאות כהארוורד (קרן ווקסנר), אליה נשלחים ללמוד מיטב בכירי השירות הציבורי שלנו. זו מחלוקת על סיפור היסוד של הקוסמולוגיה. מכאן הביקורת שלי על לימודי בוסטון, הם נוטעים בתלמידים תודעה קוסמולוגית שונה.

בנקודת המוצא שלי הכל נתון כל יום במאבק מתחדש. הסיפור של הליברליזם הנאור מבוסס, לעומת זאת, על ההנחה שתפקוד נכון מקצועי רציונלי מציב את המציאות על מסילה רוטינית; יציבה; ומרגע שזה מושג, כמו במערכת רכבות, מדינה זקוקה למנהלים נאמנים חרוצים מקצועיים שיגיעו בזמן לעבודה ויתקתקו את ה'סיסטם'רק שזה לא עובד...

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה שישית: פופוליסטים הם כמו עץ פיקוס

עמר דנק כותב על פופוליסטים: "פופוליסטים משתלטים גם על המפלגה, שבתוכה הם נמצאים, והופכים אותה למשהו אחד, בדיוק כמו האופן שבו הם מתארים את העם. מי שלא יתיישר מאחורי הדיעה האחת, שלהם, לא יכול להיות חלק מהמפלגה, או ייענש ולא יקבל תפקיד כדי שיתיישר בעתיד.

פופוליסטים הם כמו פיקוס, ככל שהם צומחים, מרחיבים את השורשים למרחקים ומגדלים יותר ענפים, שום דבר, גם לא דשא, לא יכול לצמוח מתחתם."

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי donaomanoff לאתר Pixabay]

כרזה שביעית: הסיבה האמתית לשיתוף פעולה בין גורמים מתחרים במערכת מורכבת

ד"ר גדעון שניר מביא לנו את הסיבה האולטימטיבית לשיתוף פעולה: הצורך להתלכד למול אוייב משותף, כי אחרת: "אם לא נדע להיות תלויים זה בזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו תלויים, זה לצד זה!"

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי DonkeyHotey לאתר flickr]

כרזה שמינית: אי אפשר לנצח מלחמות בלי להסתכן!

פיל בחנות חרסינה כותב: 

האלופים שלנו שבעים ומדושנים ואיבדו את הדחף להעז ולנצח... רוב מי שהצליח לצבור קצת חסכונות, מחפש אפיקי השקעה סולידיים. זה ככה גם במלחמות. מי שיש לו יותר מה להפסיד, מנסה להסתכן פחות. כשהכל בסדר והבורסה עולה, הוא יעשה כסף; אבל, אם הוא לא מזהה את השינויים בזמן והכל מתרסק, כמו שקורה מדי פעם, הוא יאכל אותה, ואנחנו נאכל יחד איתו... הבעיה היחידה היא שמלחמות אי אפשר לנצח בלי להסתכן!

מי שמפעיל חצי חיל אוויר, בשביל להרוג X ערבים מובחרים עם קלאצ' (שבכלל לא בטוח, שהוא הצליח להרוג אותם) משדר לסביבה לא עוצמה אלא פחד! מי שמפעיל חצי ח"א בשביל להרוג X ערבים מובחרים עם קלאצ' ולא מפעיל את צבא היבשה, מקבל ערבים אחרים עם קלאצ' שחוצים את קו הגבול בצפון; עולים על החומה מפרקים תשתיות תצפית שמים דגלים של חיזבאללה על החומה וממש לא מותרעים מלהתמודד עם צה"ל..."

המאמרים הרלוונטיים באתר:

[התמונה המקורית היא פרט מ"פסיפס אלכסנדר" בו אלכסנדר הגדול נלחם בדריווש השלישי. פסיפס מפומפיי, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי, נאפולי. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: מורכבות האסטרטגיה...

יותם הכהן המחיש עבורנו את מורכבות האסטרטגיה על בסיס התמונה המפורסמת ביותר ממבצע שומר החומות: מה אנשים חושבים על אסטרטגיה (חשיבה ליניארית); לעומת איך שהיא נראית באמת (מחייבת חשיבה מורכבת)...

[למקור הפרסום של יותם הכהן, לחצו כאן. הצילום המקורי: אנאס בעבע, AFP]

כרזה עשירית: מה לכנות ולייחסים בינלאומיים?

במאמר שכתב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין על משה דיין (ראו לינק למטה) הוא כותב כך:

"... בתקופת מלחמת העצמאות (שימש משה דיין) כמפקד מחוז ירושלים, תפקיד לו התמנה ביולי 1948. הוא נשא ונתן על הסכם שנקרא "הסכם הפוגה כנה", הסכם הפסקת האש מתאריך ה- 30 בנובמבר 1948.

אני זוכר את דבריו המשועשעים על התגובה של ראלף באנץ' (ראו תמונה משמאל), איש האו"ם, להצהרת הכנות בהסכם: הצדדים ישתדלו, בכנות, למלא את ההסכם. דיין היה אומר: מה לכנות וליחסים בינלאומיים ולדיפלומטיה? ..."

המאמרים הרלוונטים באתר: 

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

   

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף תשיעי

  1. כל העקרונות ההגיוניים שהוזכרו במאמר, כמו גם כל התיאוריות על "מאזן כוחות" "מאזן אימה" לפיהן התנהלה הפוליטיקה במחצית השנייה של המאה העשרים, אינם תופסים לגבי הסכסוך הישראלי ערבי. כאן פשוט לא עובד ההיגיון, והסכסוך הזה יימשך לעד כל עוד אחד הצדדים לא נמחה מעל פני האדמה. ייתכן שיהיו תקופות של רגיעה יחסית, או של דו קיום זמני – אך זה לא יסתיים לעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *