[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

ואלרי אלכסייביץ' לגאסוב (1988-1936), היה כימאי אי-אורגני סובייטי, חבר האקדמיה הסובייטית למדעים וראש ועדת החקירה הממשלתית לחקירת הנסיבות לאסון צ'רנוביל וחיסול תוצאות האסון.

בשנת 1996, הוענק לו לאחר מותו תואר גיבור הפדרציה הרוסית על חלקו בפעולות המנע לאסון, על ידי נשיא רוסיה דאז בוריס ילצין.

את המאמר הזה אפתח באחד מציטוטיו על עלותם של השקרים:

״אנחנו על קרקע מסוכנת ברגע זה, בשל הסודות והשקרים שלנו, שהם למעשה מה שמגדיר אותנו. כשהאמת פוגעת, אנחנו משקרים עוד ועוד, עד שאנחנו כבר בכלל לא זוכרים שהיא שם, אבל היא עדיין שם. כל שקר שאנחנו משקרים חב חוב לאמת, ובמוקדם או במאוחר החוב משולם. מדענים הם נאיביים, אנחנו מרוכזים כל כך בחיפוש אחר האמת, שאנחנו לא מודעים לכך שמעט מאוד אנשים באמת רוצים שנמצא אותה. אבל היא תמיד שם, בין שאנחנו מבחינים בה ובין שלא, בין שאנחנו רוצים להבחין בה ובין שלא. לאמת לא אכפת מהצרכים והרצונות שלנו, לא אכפת לה מהממשלות שלנו, מהאידאולוגיות שלנו, מהדתות שלנו. היא תמיד תארוב לנו, לנצח. וזוהי בסופו של דבר מתנתה של צ׳רנוביל. בעבר חששתי מעלותה של האמת, אך כיום אני שואל, מהי עלותם של השקרים?״

ואלרי לגאסוב / כימאי

[תמונתו של ואלרי לגאסוב נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי IAEA Imagebank - 02790039. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

אנטומיה של שקר לאומי

אני יודע שזאת פתיחה דרמטית וקיצונית, וישראל אינה קרובה להיות ברה"מ, אבל רגע לפני שאדבר על מבצע 'שומר חומות' כדאי לחשוב על החודש החולף:

אסון במירון שכל כולו תרבות של שקר, שקר שטוייח וכוסה מכל עבריו – בניה לא חוקית, לחצים פוליטיים, תקציבים ל"שימון" מקורבים, לחץ על המשטרה שלא להגביל את האירוע, קומבינה שמאפשרת לאירוע הגדול בישראל להיות נטול רישיון ואחראי, "אחראי אך לא אשם", אין חקירה ואין חשודים. זה טיוח מכל עבר, שבו בסך הכל נהרגו רק 45 אנשים, בלי שמישהו מרגיש אחראי מספיק בשביל ללכת הביתה, גם אם הוא חושב שאינו אשם. ולמה? כי אין אחד שלא חושב על "מה פתאום הוא יהיה הפראייר שעליו יפילו את האסון?"

עוד לא קברנו את המתים כפי שביקש השר לביטחון הפנים, ועברנו למרחב ירושלים ושם גילינו כי מי שהציב מחסומים בשער שכם, הצליח להצית את אדי הדלק שהיו באוויר ממילא; ובהמשך, אותו אחד הוסיף קיסמים למדורה במהומות בשייח ג'ראח ובמסגדי הר הבית, והמשימה להבעיר את ירושלים אכן הצליחה. באופן פלאי, הקרשנדו הגיע כאשר עמדה לקום ממשלה, ומה שמדהים כי עולה על הדעת שבנימין נתניהו היה מוכן להסלים לדרדר את המצב הביטחוני כדי למנוע את הקמתה. וגם אם טוענים, שזאת השנאה היוקדת לביבי, תסתכלו סביבכם ותבינו, שחוץ מלשלול את הסבירות שזה אפשרי, אין שום הסבר רציונלי על מה ולמה הגענו למבצע, שמאחוריו אין שום יעד מדיני, בדיוק ברגע מופלא שכזה.

ועכשיו הגענו למבצע "שומר החומות" - זוכרים שפעם צחקנו על הערבים שלא משנה כמה הם הוכו המלחמות נגדנו הם תמיד יצאו חבולים מבין ההריסות וצעקו ״ניצחנו״? אז אנחנו כבר שם, מזמן. במקום להיות חברה ביקורתית שחותרת לשיפור ומצוינות, אנחנו כבר מזמן בתרבות האשליה העצמית.

[למאמר: 'תרבות של שקר – ארגונים ביורוקרטיים משקרים!' (גם מדינה היא ארגון ביורוקרטי...), לחצו כאן]

[בתמונה: זוכרים שפעם צחקנו על הערבים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 4in לאתר Pixabay]

רוצים דוגמא? מבצע תקיפת המטרו היה מבצע מבריק שנועד לפגוע בעשרות רבות של אנשי חמאס ולפגוע בו קשה. תוך כדי הוצאתו לפועל נפתח מבצע לשיווק ההצלחה, שכל כולו הונאה עצמית. כאשר עיתונאים רציניים (טל לב-רם, עמוס הראל) החלו לחשוף כי לא נהרגו חמאסניקים בהיקף החזוי, עברו לשווק את המבצע כפגיעה בתשתית חיונית של חמאס; והבטיחו שזה יביא לכך, שחמאס לא ירגיש בטוח בתת קרקע, ולכן יגיעו הסיכולים. אבל גם הסיכולים לא מגיעים באמת. העובדה היא שישראל לא פגעה באנשי חמאס בהיקף משמעותי (פחות מכל המבצעים הקודמים) אבל עדיין מסבירים לנו שזה הישג מבצעי אדיר ו"חמאס ספג מכה אנושה".

חשוב לי להיות ברור, אני חושב שצה"ל שיפר באופן מרשים חלק מהיכולות המבצעיות שלו:

• המודיעין הצה"לי הצליח להביא מידע מדהים על מנהרות חמאס, ברמת דיוק שמאפשרת פגיעה בהם מהאוויר.
• חיל האוויר פיתח ושכלל בצורה מעוררת הערצה את כושר הדיוק והפגיעה במנהרות (זה הרבה יותר מסובך ממה שנראה), ולכן מדובר בהצלחה מקצועית מעוררת כבוד.

אסור לטשטש את זה, אבל זה לא מצדיק את ההונאה העצמית. זה לא מצדיק את השיווק המשתנה בכל יום של מטרות המבצע. ואם יש לכם ספק בניתוח הזה – אם רוצים בסך הכל להשמיד את המערך התת קרקעי, אין שום צורך לצופף 160 מטוסים בחצי שעה. אפשר לתקוף בהדרגה לאורך כל היממה. כאשר עושים את זה מתכוונים לפגוע באנשים וקיצור הזמן נועד למנוע בריחה שלהם. אגב, גם לא השמדנו 100 ק"מ של מנהרות, כי לא משמידים מנהרות מהאוויר, קוטעים את יכולת המעבר בהן. זאת לא סמנטיקה. נפנוף במספרים אינו עדות לתהילה או הצלחה מסחררת, אלא בעיקר לכתבות הרואיות בעיתון.

המבצע בעזה משקף חלק מתרבות השקר

למרות שלצה"ל יש הישגים מבצעיים מסוימים. היעדים של המבצע הם טקטיים צבאיים, ובכל יום נמכרים בדיעבד. הסיבה למכירת סיפורים מתחלפים היא כי צריך לומר משהו, בזמן שאין למבצע מטרה מדינית. במקום להיצמד לעובדות יבשות, אנחנו מקבלים (ומקבלות) שיווק הצלחה מסחרר, אבל זה לא מתבטא בתוצאות (!).

ישראל ויתרה לחלוטין על הסברה, ומוכרת לעצמה אשליה שזה לא חשוב, כי כולם שם אנטישמים בעולם. תיקחו את תקיפת בניין התקשורת, היום אמר דובר צה"ל ש"חמאס יודע טוב מאוד למה תקפנו את המבנה". על מי אתה עובד? אתה חושב שזאת תשובה שמישהו בעולם קונה? רק חלפו שעתיים ויש הודעה חדשה שישראל העבירה לארה"ב מידע על התקיפה כדי להצדיק אותה, ובמסגרת אותה הודעה נאמר ש"היו אנשי חמאס במבנה", אבל אנחנו יודעים שישראל פינתה את המבנה לפני התקיפה, כך שלא ניסינו להרוג בו איש.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mehrshahr Karaj לאתר clipartkey]

אנחנו מספרים שלל סיפורים שונים ומשונים רק כי אנחנו צריכים להצדיק תועלת מבצעית אמיתית בתקיפה. וכל זה בא אחרי ההונאה של דובר צה"ל את התקשורת הזרה על מבצע קרקעי ברצועה במטרה לגרום לאנשי חמאס לחשוב שזה מה שקרה, לטובת מבצע תקיפת ה"מטרו" (שגם זה מיתוג מרשים ל"תקיפת מנהרות הגנתיות"). מהלך שראיתי שיש רבים שסבורים שמוצדק לעשות אותו בזמן מלחמה. באמת אינכם מבינים שלאמינות מדינת ישראל יש חשיבות, הן לאזרחי ישראל והן כלפי העולם.

לסיום כדאי להיזכר שבכל סבבי ההסלמה האחרונים, ישראל הכחישה לחלוטין שהושגה הפסקת אש, אחרי שחמאס הודיעה שיש כזאת, וגילינו שאכן יש כזאת.

בראייתי, ישראל נמצאת בספירלת שקרים עצמיים שרק הולכת ומסלימה. אנחנו כבר לא מסוגלים לזהות את האמת, ולאנשים רבים היא גם לא חשובה יותר. בישראל יש יסודות דמוקרטיים מבוססים, ולכן לא נהיה ברה"מ. אבל שקרים עצמיים הם מחלה סופנית מתפשטת; וכאשר האמת פוגעת, צריך לשקר יותר ויותר כדי להסתיר אותה.

אבל האמת נמצאת שם; ובמוקדם או במאוחר, החוב משולם. תחשבו על החודש החולף!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר – ארגונים ביורוקרטיים משקרים!, ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.