[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]
המחיר הפוליטי על הפעלת צבא היבשה בעימותים איתם מתמודדת מדינת ישראל הוא גדול למדי. לכן, הדרג הפוליטי נמנע מהפעלת צבא היבשה; ונאחז - כילד בשרביטו של הקוסם - בכל רמטכ"ל שמציע לו לנצח, בלי להפעיל את כוחות היבשה.
ממהפכת הצבא הקטן והחכם של אהוד ברק; ועם הפיכת הטכנולוגיה שמאפשרת פגיעה ביעדים מרחוק גם בעבור צבא היבשה, הצבא משתדל לתמרן כמה שפחות כתפיסת עולם.
הראייה לכך היא תוכנית בניין הכוח הצה"לי, שמשקיע את עיקר תקציבו בכל מיני קונץ פטנטים שייתרו לו את הצורך, לשלוח קבוצה של חיילים רכובים או רגליים לנקודה מסויימת על המפה, על מנת לנטרל ממנה איום.
בהכללה גסה, השיטה הזאת לא ממש עבדה אף פעם אבל היא מנעה מהפוליטיקאים את הצורך להפעיל את צבא היבשה לניטרול איומים כאלה ואחרים. כיוון שהאיום מהצבאות החצי מדינתיים היה מוגבל, אז אזרחי מדינת ישראל לא ממש שמו לזה לב.
זה עבד נהדר. הפוליטיקאים לא רצו מהפכות גדולות והרמטכ"לים - שכולם חשבו שהם מספיק טובים לפוליטיקה הישראלית - סיפקו להם את הסחורה...
ברק, ליפקין שחק, מופז, בוגי , חלוץ , אשכנזי, גנץ ואייזנקוט - כולם מצאו את עצמם צועדים לעבר העולם הפוליטי לאחר שחרורם. כל רמטכ"ל שרוצה להיכנס לשדה המערכה הפוליטי יודע, שבשביל להשתלב באחת המפלגות הוא חייב לזמר את שורת המקהלה; והמקהלה אומרת לא להפעלת צבא היבשה.
אה כן, למה אייזנקוט ברשימה אתם שואלים? כי אייזנקוט נקט בצעדים על מנת להיכנס למערכת הפוליטית; גם אם בחר בסוף לא לעשות את זה.
[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]
עמדת הרמטכ"ל משפיעה כבמטה קסמים על כל שדרת הפיקוד הצבאית, וניכרת בו התופעה של חשיבה קבוצתית' או 'חשיבת יחד'.; ונדיר למצוא היום גנרלים שרוצים להפעיל את זרוע היבשה. אחרי הכל ? גם הם רוצים להיות רמטכ"ל יום אחד. בערך משכבת האלוף משנה בצבא, המחשבה על המעשה הצבאי, בהכללה, היא כמעט אחידה; ונדיר למצוא חילוקי דעות מהותיים לגבי תפיסת המעשה הצבאי (ראו הכרזה בראש המאמר).
צה"ל אפילו בנה לו מכון לחשיבה אנטי צבאית שמבלבל את המוח עד בלי די בעזרת מילים גדולות כמו: קטלניות, רב ממדיות, נחילים וכו' (רובן מועתקות ממצגות אמריקאיות, בלי מינימום של התאמות לשדה המערכה המקומי); שמכוון מראש לקלוע לדעת קציני צה"ל שרוצים להתקדם אבל לא להילחם. וכמו שאמר האלוף עמוס ידלין: במקום שכולם חושבים בו אותו דבר - אף אחד לא חושב.
[להרחבת המושג: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]
[התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל]
החריג האחרון היה סגן הרמטכ"ל יאיר גולן שהציג לבקשתו של שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, תפיסה אחרת למעשה הצבאי; וקבע שעל ישראל גם להפעיל את כוחות היבשה; וגם, רחמנא לצלן, להכריע את כל המבצעים שהיא מנהלת נגד אירגוני טרור חצי-מדינתיים. כמו שכולנו זוכרים הוא לא מונה לתפקיד; ובמקומו נבחר מי שכן זימר את שורת המקהלה. שימו לב למילים של כוכבי. מאוד דומות למילים של הרמטכ"ל ברק, רק שהן השתדרגו להן קצת מאז.
[תמונתו של האלוף במיל' יאיר גולן משמאל: דובר צה"ל]
כל זמן שלצד השני לא הייתה יכולת להתמודד עם חיל האוויר הישראלי ולפגוע בעורף, השיטה הזאת עוד הייתה סבירה; אבל, מהפכת הירי תלול המסלול (התמ"ס) - שמצליחה לתת לאירגון קיקיוני ועלוב כמו החמאס את היכולת לשתק את כל מדינת ישראל מנתניה דרומה למשך 12 יום - הפכה את המצב לבלתי נסבל למרות מערכות כיפת ברזל.
אי אפשר להכריע אויב רק על ידי שימוש בחיל האוויר. צה"ל יאלץ לשים לו כיעד, את הפסקת אש הרקטות לעבר העורף הישראלי למרות שהוא ממש לא רוצה לעסוק בזה.
רק שלפני זה כדאי שהצבא יחליף דיסקט אחרת זה לא יקרה.
[הכרזה: ייצור ידע]
וניתן להמשיך- לא מתוך חדוות הביקורת אלא מחמת הצורך להבין שבסיבוב הזה החמאס ניצח בכך שהשיג את יעדיו במערכה הזו בעוד שספק רב עם מדינת ישראל יכולה לאמר זאת על עצמה
כבר ביום הראשון, כאשר צהל התחיל לציין בגאווה את מספר המטרות שתקף, והמשיך מדי יום לדבר על "מכה קשה" וכו- ברור היה שאנו חוזרים על אותה קונצפציה שגויה של אי הבנת האויב. כמה נכסי נדלן נפגעו לחמאס- אפילו בעלי ערך צבאי- הוא הדבר האחרון שמעניין אותו או שיגרום לו לשנות את מדיניותו. ובמיוחד נדלן אזרחי שמהווה אמצעי תעמולתי אפקטיבי ביותר נגד ישראל- וככול שירבו נפגעיו (אמיתתים או מדומים) די בתמונה אחת בניו יורק טיימס של עשרות ילדים- כדי להפוך את ישראל למצורעת בסיוע חמת זעמם של הליברלים הפרוגרסיבים בכול העולם.
לא זו בלבד שרוחו של חמאס לא נשברה.. תחושת הניצחון של עזה וכול תומכיה- לא רק שאינה כוזבת- היא מבוססת מציאות . ואת חשבון הנפש- ישראל היא זו שצריכה לעשות.
לסיום: התנדבתי בשנתיים האחרונות לתצפית "בלונים" בעוטף, לאחר "המבצע המוצלח" עם ההכרזה שהפעם החמאס הורתע ו"מה שהיה -שוב לא יהיה"- שוב עולים שדות באש , ושוב פנו אלי לחזור לתצפית… כאילו לא קרה כלום ..
לא מדוייק.
הצבא היום בתהליך שינוי דיסקט. יש "סוסים דוהרים" גם ברמת מח"ט ואוגדונר ועוד, שאצלם ההבנה שהתמרון חיוני, כבר קיימת. הם דוחפים לשם. בין השאר מבינים שצריך לנצח, ובשביל זה צריך תמרון ולא מספיק ח"א.
אבל עוד לא נפלה ההכרה ברמת הרמטכ"ל והמטכ"ל שאין מנוס ממיטוט החמאס בכניסה קרקעית, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר, בטח עדיף להתמודד עם עזה כשהיא לבדה ולא יחד עם עוד חזיתות.
בחזית לבנון ללא ספק ההכרה בנחיצות התמרון קיימת גם היום.
הדרג המדיני זה סיפור אחר לגמרי – כרגע יש שם את גנץ וביבי, האחרונים בארץ שירצו תמרון. בנט אולי כן ירצה, אני לא יודע. גנץ ממשיך כנראה בתפקידו וישים רגל על הברקס לצבא כמה שרק יוכל.
ועוד הערה: מספיק לרדת על כל מונח ותפישה חדשה. הגברת הקטלניות והרב-מימדיות אינן סתם מילים ואינן תפישות חסרות תועלת. אלו מהפכות חשובות בטכנולוגיה ובתו"ל, והן נדרשות כחלק מהרעיונות המבצעיים להשגת מכפילי כוח. זה לא גורע דבר מהצורך בתמרון. זה בנוסף. ככה צריך לראות את זה וככה רואים את זה חלקים מהפיקוד הבכיר הספ"כ.
מדויק.
מעולם לא ניצחו בעולם רק באמצעות הפצצות של ח"א.
למרות התנאים האידיאלים בהם פעלו מטוסי ח"א אבדות החמאס היו רק כשביעית ביחס לצוק איתן.
גם הנזק לא משהוא.
המשמעות
החמאס לא מורתע, יתעצם מחדש, להערכתי הסיבוב הבא עלול להיות עוד שנתיים.
ואז יהיו לחמאס אמצעים קטלניים יותר.