[בתמונה: כשייגמר נשף המסכות הישראלי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtTower לאתר Pixabay]

ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית.  זהו מאמר דעה מפרי עטו.

[לבלוג של דורון מצא: מימרא - מחשבות בהירות על מציאות מורכבת, לחצו כאן]

*  *  *

שתי שפות - שתי קריאות: מורה נבוכים להבנת הפוליטיקה הישראלית

הפוליטיקה בישראל מדברת בשתי שפות שונות:

האחת, השפה המודרנית המסורתית

זו תופסת את הפוליטיקה במונחים קלאסיים אנכיים. מה זה אומר?

• שהרוב בדמוקרטיה הוא הקובע;
• שמפלגה שזכתה למירב הקולות בבחירות, היא זו שמרכיבה את הממשלה;
• שהפוליטיקה מוגדרת דרך רעיונות (שמאל וימין) ואם יש לאחד הצדדים רוב, הוא זה שינהל את הביזנס;
• שהפוליטיקה היא מגרש משחקים למנהיגים סמכותניים בולטים;
• שהפוליטיקה היא גילום של תהליכים והתקדמות איטית והבשלה לאורך זמן;
• שהפוליטיקה היא עניין של יכולות; ובעיקר, של תפיסות עולם מגובשות;
• שהפוליטיקה מתנהלת לפי הכלל של "רק אחד אוכל"; כלומר, רק אחד מכהן כראש ממשלה;
• שבסוף התהליך או הקדנציה, ניתן להגדיר הצלחה או כישלון על בסיס הרעיון והאידיאולוגיה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

השנייה, שפה פוסט מודרניסטית חדשה

זו תופסת את הפוליטיקה במונחים עכשווים - אופקיים. מה זה אומר?

• שהפוליטיקה אינה מתארגנת כפירמידה שבראשה עומד מנהיג נבחר הנהנה מרוב, אלא על בסיס מבנה רשתי, שבו שותפים גורמים שונים;
• שההסכמות בין הגורמים הללו אינן מבוססות רעיון, אלא מדובר בהסכמות אד הוק, רגעיות;
• שאין יותר אידיאולוגיות (ימין ושמאל הופכים לחול וחול);
• שאין רק אחד שעומד בראש הפירמידה, ומכיוון שאין פירמידה אלא רשת, יכולים להיות שניים ואף שלושה ראשי ממשלה;
• שאין משמעות לרוב ציבורי, אלא לקונסטלציה פוליטית; וזה אומר שגם '"מיעוטי יכולת" (קרי מנדטים) יכולים להפוך לאדוני המערכת;
• שהפוליטיקה החדשה היא פוליטיקה של אקזיטים ומינוף הזדמנויות; ולא של תהליכים ארוכים;
• שהפוליטיקה החדשה היא הרבה יותר פרסונאלית; זה אומר, שאין למעשה אמת מידה המגדירה בסוף התהליך (קדנציה) כישלון או הצלחה כי אין רעיון מסדר.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

את האסכולה הראשונה מייצגים כיום תומכי "גוש הימין" ואת האסכולה השנייה מייצגים כיום תומכי "גוש השינוי". שתי אסכולות, שתי גישות שמהן נגזרות הפרשנויות השונות למציאות הפוליטית בישראל. לפעמים, בגלל שמדובר בשתי שפות זה כאילו צד א; אינו מבין את צד ב;, ולהיפך. דיאלוג בין חרשים; שכמובן, מאופיין - איך לא - בקיטוב עצום. אבל אולי עכשיו, נבין על מה ולמה הקיטוב הזה, דרך הפלטפורמה הרעיונית שהצעתי.

מוזמנים לחשוב על זה ולמקם את עצמכם בתוך או בין שתי האסכולות.