[בתמונה: מנסור עבאס ורע"מ... מקור הכרזה: פייסבוק]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

מנסור עבאס, הפציע כרעם ביום בהיר בשמי הפוליטיקה הישראלית. ניצל קוניוקטורה פוליטית ייחודית, השכיל לייצב עצמו כלשון מאזניים ומשפיע עיקרי על זהותה הפוליטית של ממשלת ישראל. זו תהיה פעם הראשונה שמפלגה ערבית מצטרפת לקואליציה ומטבע הדברים היא נושא לדיון ומחלוקת בציבור הישראלי.

מנגד, יש הרואים בתופעה של עבאס מנצור אות לשינוי הפנימי המיוחל במגזר הערבי, התקווה לכך שצעירים ערבים שואפים להתמזג במדינה הדמוקרטית המודרנית היחידה במזרח התיכון, באופן המצדיק את הניסיון לשלב את התנועה במסגרת הקואליציה (החסרה כמה אצבעות לאישורה). זאת, בצד מזור לנפש היהודי המיוסרת, הכמהה להכרה, והוכחה שברוח הנורמליזציה אפשר גם אחרת.

[בתמונה: מנסור עבאס - אות לשינוי? מקור הכרזה: פייסבוק]

מפרידים...

התומכים בשילוב התנועה האסלאמית בקואליציה נוטים לעשות הפרדה בין עמדותיה הלאומניות - הכוללות תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים; סיום הכיבוש; פינוי ההתנחלויות; שחרור האסירים הפלסטינים; הבטחת זכות השיבה לפליטים הפלסטינים; הכרה בערביי ישראל כמיעוט לאומי וכבעל זכויות חוקתיות - ולבין המאמץ לשפר את חיי הערבים בישראל בכול תחומי החיים האזרחיים, כמו הקצעת קרקעות לדיור, הכרה בכפרי הבדווים בנגב, קידום מערכת חינוך ערבית, אוניברסיטה ערבית, פיתוח אזורי תעשייה סמוכים ליישובים ערביים. ובמיוחד טיפול בפשע ובאלימות במגזר הערבי.

 וגם: תזכורת לנאום של עבאס ביום השואה: בנאום  בכנסת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ציין בין היתר כי הכחשת השואה מהווה עבירה של עקרונות האסלאם. "אני עומד כאן ומביע סולידריות עם העם היהודי. עוצמתה של השואה מכריחה אותנו כבני אנוש להשאיר לרגע את המחלוקות הלאומיות והדתיות, וכמובן את הדעות הפוליטיות ולהתייחד עם הקורבן ולהרגיש את הכאב".

[לכתבה המלאה של אזולאי ושעלאן ב- ynet ולנאומו של עבאס בכנסת (אל תחמיצו...), לחצו כאן]

היכרות עם מפלגת רע"מ

לציין, התנועה האסלאמית היא סניף ישראלי של "האחים המוסלמים", אחת מתנועות האסלאם הסוני הקיצוני, שעל יסודותיה התפתחו ארגונים כמו חמאס, אל-קאעידה, דאעש ואחרות שאינן מכירות בלגיטימיות של מדינת ישראל; לפיה אחת דתה, להימחק ממפת המזרח התיכון. שילובה של התנועה האסלאמית הישראלית (דרומית או צפונית) – בקואליציה של ממשלת ישראל, עושה אותה מפלגה לגיטימית, בעלת יכולת השפעה על המערכת הפוליטית בישראל כל כול המשתמע מכך.

[בתמונה משמאל: סמלם של 'האחים המוסלמים' עם המלים “אכן הוא קוראן מכובד” (מפסוק מהקוראן) על הספר, ו־”וְהֵכַנְתֶם“ (צורת צווי, גם מהקוראן) למטה. המקור: ויקיפדיה]

חברי הכנסת מטעם המפלגה:

המפלגה שלא שללה שיתוף פעולה עם אף אחת ממפלגות השלטון הפוטנציאליות, מייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. פרט למנסור עבאס, כוללת רשימת רע"מ גם ראש עיר לשעבר, שהניף תעודת הוקרה עם תמונת חשוד בסיוע לחיזבאללה; בכיר שהתבטא נגד להט"ב ("נטיות שאינן מתיישרות עם הבריאה"); ופמיניסטית לוחמנית.

1. מנסור עבאס (ראו תמונה משמאל) - (46), יליד היישוב מעאר בגליל, נשוי ואב לשלושה, רופא שיניים במקצועו, יו"ר רע"מ, סגן יו"ר הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית - מוביל זרם אסלאמי מתון. הוא מיישם את הדוקטרינה של האחים המוסלמים במה שנוגע לניטרליות פוליטית אזרחית, שתאפשר צמצום העימות עם השלטון, להביא להישגים מרביים לרווחת קהילת המאמינים.

[בתמונה משמאל: מנסור עבאס ורע"מ... מקור הכרזה: פייסבוק]

2. מאזן גנאים: (64), מקום שני ברשימת רע"מ, כיהן כראש העיר סכנין ו יו"ר קבוצת הכדורגל שלה. ביוני 2014 עורר גנאים סערה לאחר שנפגש בקטאר את ח"כ לשעבר עזמי בשארה (שנחשד בסיוע לחיזבאללה ונמלט מישראל),לצורך תרומה להקמת אצטדיון הכדורגל בעיר.

3. וליד טאהא: (52), ראש התנועה האסלאמית בכפר קאסם. ידוע בהתנגדותו לחוקי להט"ב, בטענה שהתופעה כמעט איננה קיימת בחברה הערבית. אינה לגיטימית כנטייה שאינה  מתיישרות עם הבריאה.

4. סעיד אלחרומי: (49) מספר 4 ברשימת רע"מ. בדואי, בעבר מזכ"ל התנועה האסלאמית  וראש מועצת שגב שלום.  התקומם נגד הריסת מבנים לא חוקיים ביישוב: "אנחנו נמצאים על השטחים האלו עוד מלפני קום המדינה, אנחנו ניאבק במדיניות האומללה של הממשלה הנאבקת באזרחיה".

מי שלא הצליחה להיכנס לכנסת הייתה אימאן חטיב יאסין: (56), מספר 5 ברשימת רע"מ, תושבת יפיע, פעילה פמיניסטית וחברת הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. "אלחם למען מאות אלפי הנשים הפלסטיניות המוסלמיות שנמצאות בכל מאבקי החיים אך לא בחזית הפוליטית. שם הן נעלמות. מעתה, גם האליטיסטים הערבים יצטרכו להתמודד איתי". "דת האסלאם מכבדת נשים, חשוב לי להביא את קולן של הנשים המודרות - נשים מוכות, נשים שחיות בעוני, נשים שנמנע מהן ללמוד ולהגיע לשוק העבודה, לממש את הפוטנציאל שלהן ולהשפיע בחברה".

עמדת המפלגה לגבי נשים: "התפיסה ההלכתית באיסלם היא שאין ההפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, ידוע שנשים וגברים התפללו יחד בהובלתו של הנביא מוחמד. אנחנו מתנהגים בצניעות, אבל לא בזילות כאילו שהנשים הן רק אובייקט מיני, שיש להרחיק אותו.

[בתמונה: מנסור עבאס - אות לשינוי? מקור הכרזה: פייסבוק]

עיקרי ההסכם הקואליציוני: 

• מנסור עבאס - סגן שר במשרד ראש הממשלה, יו"ר ועדת הפנים, סגן יו"ר הכנסת;
• יו"ר הועדה לענייני החברה הערבית וצוות משולש של רה"מ, רה"מ החליפי ויו"ר רע"ם שיטפל בסוגיות דחופות לחברה הערבית בתחום התכנון והבניה התעסוקה הדיור ייצוג במשרדים רישמיים;
• תכנית לצמצום פערים בהיקף של 30  מיליארד שח  עד סוף 2026;
• תכנית חומש למיגור הפשיעה והאלימות בסכום של  5 מיליארד שח;
• הכרה בשלושה ישובים בלתי מוכרים בנגב.

לסיכום

ברמה הכללית, יש המקדמים בברכה את הניסיון לעשות סדר ברמת התכנון והטיפול בתשתיות  האזרחיות של המגזר הערבי והבדווי המהווים חמישית מהאוכלוסייה בישראל, יחד עם קידום הזדמנויות  תעסוקה בשירות הציבורי כפי שיאה במדינה מתוקנת. זאת בצד ביקורת על שיפור הזכויות אך ללא התייחסות לחובות אזרחיות, הלבנת כול חריגות ההשתלטות של הבדווים על אדמות הנגב כולל הקפאה (אם לא ביטול) של תקנת קמיניץ המחייב מימוש החלטות בית המשפט לגבי הריסת מבנים לא חוקיים במגזר הערבי.

חשוב להכיר בעובדה, שעד היום, נמנעו ממשלות ישראל לדורותיהם מלהתמודד באופן רציני עם סוגיית הפזורה הבדווית והעדיפו תמיד להעביר את הבעיה לממשלה הבאה, כפי שקרה בעיקר בעידן בנימין נתניהו, עת בוטלה תכניתו הטובה של אודי פרוור (ראו תמונה משמאל), באופן שישראל איבדה כול יכולת משילות וההפקרות בנגב הגיעה לשיאי כאוס בלתי נתפסים.

[תמונתו של אהוד פראוור, משמאל למעלה, היא צילום מסך]

ללא ספק מדובר בתכנית שאפתנית, המלווה בספקות לא מעטים, נוכח הלאומנות הגוברת של חלק ניכר של בני המגזר הערבי בישראל, כפי שהתגלה בהזדהותם הפעילה והאגרסיבית עם תנועת החמאס והפרעות כנגד היהודים בישובים המעורבים. חובת ההצלחה מוטלת על שני הצדדים במידה שווה.

 [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

מקורות והעשרה