[בתמונה: המרד של קורח... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי luckyfotostream לאתר flickr]

עודכן ב- 5 ביולי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו [1]

*  *  *

עיקר תוכנה של פרשת קורח נסוב על המחלוקת העזה בינו לבין הנהגת העם בראשותם של משה ואהרון. על היבטיה הכלליים של המחלוקת עסקנו במאמרים אחרים [1]. להלן נדון בפרק ט"ז בפרשתנו, פרק המורכב ככל הנראה ממספר מסורות ומקורות. לפי האמור בפרק, חולקים קורח, דתן ואבירם והנשיאים על משה בתחילת הפרק:" וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם", ועל אהרון בפסוק הבא:" וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה." [2].

בפרק האמור קיימות ארבע בעיות מתודולוגיות והן: ייחודה של מרידת דתן ואבירם; כיצד מת קורח; הכפילות של מבחן הקטורת והעתקתה של העדה מאזור אוהל מועד למקום משכן המורדים [3].

על ייחודו של סיפור דתן ואבירם נוכל לעמוד אם נעבור ביעף על שני הפרקים הבאים לאחר פרק ט"ז. ואכן, פרקים י"ז וי"ח, עוסקים בהשגת גבול הכהונה והמשכן, ומאחר שדתן ואבירם אינם חולקים על כהונת אהרון אין הם מופיעים כלל בפרקים אלו. זאת ועוד, לדתן ואבירם גם אין כל קשר עם המורדים האחרים המופיעים בפרק ט"ז, ולכן קיים קושי לקשור את סיפורם עם המורדים האחרים. דתן ואבירם כאמור, לא מתלוננים כנגד אהרון, למרות שהם מתעמתים עם משה, ולכן כאשר המורדים נקהלים הם אינם חוברים אליהם:" וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה, לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב; וַיֹּאמְרוּ, לֹא נַעֲלֶה.   הַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר:  כִּי-תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, גַּם-הִשְׂתָּרֵר.   אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הֲבִיאֹתָנוּ, וַתִּתֶּן-לָנוּ, נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם; הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם, תְּנַקֵּר--לֹא נַעֲלֶה" [4].

[בתמונה משמאל: יאללה מורדים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ShaunNameNotTaken לאתר Pixabay]

 לפי המשך הדברים, משה מרחיק את העדה לפני שהאדמה תפצה את פיה:" וַיָּקָם מֹשֶׁה, וַיֵּלֶךְ אֶל-דָּתָן וַאֲבִירָם; וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו, זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל-תִּגְּעוּ, בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם:  פֶּן-תִּסָּפוּ, בְּכָל-חַטֹּאתָם", ולמרות זאת נאמר על האנשים שהיו במקום שהם נסו משם לאחר מכן:" וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ, פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ" [5]. כמו כן, בשני הסיפורים, על העדה ועל דתן ואבירם, יש שימוש במונחים שונים. כך למשל פעם נאמר: "וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל-תִּגְּעוּ, בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם:  פֶּן-תִּסָּפוּ, בְּכָל-חַטֹּאתָם" לעומת:" הֵעָלוּ, מִסָּבִיב, לְמִשְׁכַּן-קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם" [6]. יש כאמור שינויים לשוניים נוספים כדוגמת מנחתם ולא קורבנם, ישראל או העדה, ועוד. כל הראיות האמורות עד כה מביאות אותנו למסקנה שמרד דתן ואבירם היה במקורו סיפור נפרד, שלא היה קשור כלל למחלוקת קורח ועדתו. סיוע לכך אנו מוצאים בספר דברים, שם מסופר על דתן ואבירם ללא זיקה או קשר כלשהוא לקורח ועדתו:" וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל." [7].

[בתמונה: סקילת קורח ועדתו... פרסקו ידי סנדרו בוטיצ'לי של הקפלה הסיסטינית , 1480-1482. התמונה היא נחלת הכלל]

הבעיה השנייה והחשובה שפרק ט"ז מעלה הוא הערפל האופף את מותו של קורח. המספר המקראי קושר את היבלעם באדמה של קורח, דתן ואבירם, תוך חיבור מקום משכן קורח עם משכנם של דתן ואבירם כדלקמן: "דַּבֵּר אֶל-הָעֵדָה, לֵאמֹר:  הֵעָלוּ, מִסָּבִיב, לְמִשְׁכַּן-קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם." "וַיֵּעָלוּ, מֵעַל מִשְׁכַּן-קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם--מִסָּבִיב; וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם, וְטַפָּם" [8]. כמו כן בתיאור מותו של קורח המקרא מדגיש כי איתו נבלעו גם:" ... כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח" [9], ובכך לא נאמר במפורש כי קורח מת בדרך זו. אולי פסוק זה נוסף לאחר האמירה בספר דברים שהובאה לעיל בה צוין כי קורח ועדתו נבלעו באדמה. מנגד, נאמר כי קורח מת באש שיצאה סמוך לאוהל מועד. לפי מספר פסוקים קורח היה בין המתמודדים כנגד אהרון במבחן הקטורת במשכן: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-קֹרַח, אַתָּה וְכָל-עֲדָתְךָ, הֱיוּ לִפְנֵי יְהוָה:  אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן, מָחָר. וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת, וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ, חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת; וְאַתָּה וְאַהֲרֹן, אִישׁ מַחְתָּתוֹ" [10], ולכן אם לקורח לא היה חלק בסיפור המקורי עם דתן ואבירם, הרי שככול הנראה לא נבלע באדמה אלא נשרף. סיוע לטענה זו אנו מוצאים בפרק י"ז האומר במפורש: "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא-יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא, לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, לִפְנֵי יְהוָה; וְלֹא-יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה לוֹ" [11]. דברים אלו הינם המשכם של הסיפור מפרק ט"ז, המתאר את מותם של מאתיים וחמישים האנשים שנספו באש הקטורת סמוך למשכן, וקורח שהיה ביניהם גורלו היה כגורלם.

בעיה נוספת שקיימת בפרק ט"ז בפרשתנו, הינה מרד הנשיאים. בפסוקים ו' – ז', עומד קורח בראש מרד הלוויים, ואילו בפסוקים ט"ז – י"ז, הוא עומד בראש מרד הנשיאים. מההיבט המעשי, עמידתו של קורח בראש המחאה של הלוויים מתקבלת יותר על הדעת, בהיותו לוי בעצמו. מרד הנשיאים לא קשור בהכרח במרד של הלוויים, אולם הוא מרד שקשה להבינו, היות שהם חלקו על אהרון ולא כנגד משה. ברם, אין לנו עדות היסטורית למאבק על הכהונה מחוץ לאנשי שבט לוי. מצד שני כאמור, מרידת קורח והלוויים מתקבלת יותר על הדעת, היות וקורח ובניו באים ממשפחת לווים חזקה ומיוחסת.

[בתמונה: יאללה מורדים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Mark Morgan לאתר flickr]

קיימת בעיה רביעית בפרק ט"ז, שהוזכרה לעיל, והיא – השינוי המפתיע במיקומה של העדה מאוהל מועד למקום מגורם של המורדים במשה ואהרון, את השימוש במילה משכן, לשם ציון מקום מגורים ולא למקום פולחן דתי, ואת הכללתו של קורח כשותף גם שם למרות שאין הוא נוטל חלק פעיל בשטף האירועים העתיד לקרות שם.

אחרית דבר

מצב הרוח הלאומי של שבטי ישראל - לאחר סיפור המרגלים והגזירה שנגזרה בעקבותיו, שהם ימותו במדבר - היה בשפל המדרגה. מצב רוח זה הכשיר אותם להתייחס באהדה גדולה למרד של קורח והנשיאים, מרד שקרא תיגר על הנהגת משה ואהרון, והרצון לשוב למצרים.

בפרק ט"ז, שולבו מספר מרידות נפרדות, שראש הקושרים היה קורח משבט לוי. עונשם של המורדים היה מיידי וקשה. דתן ואבירם נבלעו באדמה, נשיאי ישראל המורדים נשרפו באש, ובני ישראל ניצלו רק הודות להתערבות הפעילה של משה ואהרון. לגבי קורח, עונשו לא ברור דיו מהפסוקים. יתכן שמצא את מותו באש יחד עם מאתיים וחמישים הנשיאים, או שלפי מסורת אחרת, גם הוא נבלע באדמה יחד עם דתן ואבירם.

[לאוסף המאמרים על פרשת קורח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת קורח.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת קורח באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/7/19.

[1] אבי הראל, קורח ועדתו – מרד פוליטי במסווה תיאולוגי, ייצור ידע, יוני 2016.

[2] במדבר, פרק ט"ז, פסוקים א' - ב', ג'. בהתאמה.

[3] עולם התנ"ך, במדבר, הוצאת דברי הימים, ת"א, 1997, עמודים: 97 – 100.

[4] במדבר, פרק ט"ז, פסוקים: י"ב – י"ד.

[5] שם, פסוקים: כ"ה – כ"ו, ל"ד, בהתאמה.

[6] שם, פסוקים כ"ו, כ"ד בהתאמה.

[7] דברים, פרק י"א, פסוק ו'.

[8] במדבר, פרק ט"ז, פסוקים: כ"ד, כ"ז, בהתאמה.

[9] שם, פסוק ל"ב.

[10] שם, פסוקים: ט"ז – י"ז.

[11] שם, פרק י"ז, פסוק ה'.