[הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שאלת מיליון הדולר שנשאלת היום בישראל הפוליטית היא, עד מתי תחזיק ממשלת השינוי מעמד.
זו גם הדילמה העיקרית שעומדת היום בפני בנימין נתניהו בשקלו את עתידו הפוליטי.
אם ירפה וילך הביתה, עתידו הפוליטי מאחוריו. אם יישאר בראש האופוזיציה והממשלה תקרוס, יוכל אולי לשוב כמנצח בבחירות הבאות, אחרי שיוכיח, לכאורה, לאנשי הימין ש'אין לו תחליף'.
רק שנתניהו נמצא במלכוד:
משך חייה של ממשלת השינוי יהיה כאורך ימיו באופוזיציה. הוא - בעצם דמותו ובשנאה שטיפח בקרב יריביו - יהיה הערובה לכך, שכל עוד הוא שם, שיתוף הפעולה ביניהם יעבוד, ויש סיכוי סביר שהשותפים יעשו כל מאמץ להיצמד איש לרעהו; וגם להצליח - ככל שיוכלו - בעבודתם כשרים.
[לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
אם יתעקש נתניהו (ראו תמונה משמאל) להיצמד לתפקיד ראש האופוזיציה, הוא עלול לבלות 4 שנים תמימות על הספסל, כשיריביו עושים הכל להוכיח שאין כמותם בתפקוד נכון ואחראי, מה שיגדיל את הסיכוי שינצחו גם בבחירות הבאות...
[תמונתו של בנימין נתניהו משמאל היא צילום מסך]
יתרה מכך, ככל שיעבור הזמן באופוזיציה, יגברו האינטרסים המנוגדים וייפרם גם שיתוף הפעולה הפנימי, בתוך הליכוד ומפלגות הלוויין שלו. כשהתסיסה הזו מבית תפרוץ החוצה, הוא עלול להיות מסולק מהעולם הפוליטי, על ידי אנשיו.
זה מאבק העוצמה טמבל... חוק שיתוף הפעולה בין יריבים
זה אחד החוקים הבסיסיים בתורת המערכות המורכבות. נכנה אותו חוק שיתוף הפעולה בין יריבים:
הכל אינטרסים; שיתוף פעולה, בין יריבים, יתקיים כל עוד האינטרס להיצמד זה לזה יגבר על האינטרסים של כל אחד מהשותפים. ברצון הטוב אין די כדי להחזיק שיתוף פעולה, והוא גווע מהר מאוד כשהאינטרס המשותף נחלש.
הדוגמה הקלאסית לתקפותו של חוק שיתוף הפעולה בין יריבים היא דוגמה בעייתית מאוד מבחינתנו כיהודים וכישראליים, ויש להבדיל אלף אלפי הבדלות, לדמויות בעולם הפוליטי הישראלי. הכוונה היא לגורל השותפות המוצלחת מאוד בין מדינות המערב הדמוקרטיות, לברית המועצות, בהבסת גרמניה הנאצית: כל עוד הייתה גרמניה קיימת, החזיקה הברית מעמד, והתפרקה מיד אחרי שקרסה.
[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
ריצ'רד אוברי מתאר בספר "מלחמתה של רוסיה" (ראו תמונת כריכה משמאל) כיצד התפוררה הברית. כך הוא כותב על ועידת פוטסדם, האחרונה בפגישות הפסגה של מנהיגי בעלות הברית, במלחמת העולם השנייה:
"... בניגוד לעבר, לאחר תבוסת גרמניה לא נזקק צד כלשהו (מבעלות הברית במלחמת העולם השנייה) למשנהו. ברית המועצות כבר ידעה בימי פוטסדם כי שפע אספקה של מוצרים אמריקאים (ב'מבצע החכר והשאל', הסיוע האמריקני לברית המועצות בתקופת המלחמה), שהחל ב- 1941, עומד להסתיים. בנייה מחדש (של ברית המועצות) תיאלץ לעשות ללא סיוע אמריקאי"...
בדומה לכך, במלחמה ביפן לא נזקקה ארצות הברית לסיוע סובייטי.
"... האינטרס העצמי של שלוש המשלחות ב(ועידת) פוטסדם לא הצריך את המשך הידידות. איחוד של ימי שלום התבסס, בסופו של דבר על רצון טוב (ולא על אינטרסים). זה היה מצרך שעתידו מפוקפק... בתום המלחמה החלו סוכנויות הביטחון הסובייטיות להתייחס בדיווחיהם אל ארצות הברית כאל 'היריבה העיקרית'.
"אני חושב שאנחנו יכולים להסיר את מסכת הידידות שעל חלקים ממנה רוצים מהאמריקאים לשמור כל כך" כתב סטלין ל(שר החוץ שלו) מולוטוב ב-1945". הגישה בצד המערבי, לא הייתה שונה...
[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
[בתמונה: זה מה שקורה כשהכוח המאחד נמוג, ומסתיימים האינטרסים המשותפים... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
- ריצ'רד אוברי (2001), מלחמתה של רוסיה, לוד: דביר, 10/6/21, עמ' 302-303.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 29/3/20.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
