[בתמונה: זה מה שקורה כשהאויב המשותף נמוג ומסתיימים האינטרסים המשותפים... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף השניים עשר של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף: שיתוף הפעולה נעלם, כשהאויב המשותף נמוג ומסתיימים האינטרסים המשותפים...

ריצ'רד אוברי מתאר בספר "מלחמתה של רוסיה" (ראו תמונת כריכה משמאל) כיצד התפוררה הברית הרוסית עם המערב מיד אחרי הכרעת גרמניה הנאצית:

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של ריצ'רד אוברי: 'מלחמתה של רוסיה', שראה אור ב- 2001 בהוצאת זמורה ביתן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כותב אוברי על ועידת פוטסדם, האחרונה בועידות הפסגה של מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה: 

"... בניגוד לעבר, לאחר תבוסת גרמניה לא נזקק צד כלשהו (מבעלות הברית במלחמת העולם השנייה) למשנהו. ברית המועצות כבר ידעה בימי פוטסדם כי שפע אספקה של מוצרים אמריקאים (ב'מבצע החכר והשאל', הסיוע האמריקני לברית המועצות בתקופת המלחמה), שהחל ב- 1941, עומד להסתיים. בנייה מחדש (של ברית המועצות) תיאלץ לעשות ללא סיוע אמריקאי"...

בדומה לכך, במלחמה ביפן לא נזקקה ארצות הברית לסיוע סובייטי.

"... האינטרס העצמי של שלוש המשלחות ב(ועידת) פוטסדם לא הצריך את המשך הידידות. איחוד של ימי שלום התבסס, בסופו של דבר על רצון טוב (ולא על אינטרסים). זה היה מצרך שעתידו מפוקפק... בתום המלחמה החלו סוכנויות הביטחון הסובייטיות להתייחס בדיווחיהם אל ארצות הברית כאל 'היריבה העיקרית'. "אני חושב שאנחנו יכולים להסיר את מסכת הידידות שעל חלקים ממנה רוצים מהאמריקאים לשמור כל כך" כתב סטלין ל(שר החוץ שלו) מולוטוב ב-1945". הגישה בצד המערבי, לא הייתה שונה...

• המקור: ריצ'רד אוברי (2001), מלחמתה של רוסיה, לוד: דביר, 10/6/21, עמ' 302-303.
• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מלכוד נתניהו…

כרזה שנייה: לא רק הפלסטינים. גם אנחנו עשינו שימוש בתורת השלבים

האלוף גרשון הכהן מביא כדוגמה את ויתוריו של דוד בן גוריון בוועדת פיל ובמלחמת העצמאות: 

בין אפס ריבונות בארץ ישראל, לבין ריבונות בחלק מארץ ישראל, עדיפה ריבונות חלקית. בכל דרך לא מסתיימות בכך השאיפות. כהגיון מהפכני, הגיון תורת שלבים קובע למעשה, כי עצם שימור המומנטום הוא הדבר החשוב. הוויתור הוא כורח הנכון לשעתו, אך לרגע אינו סופי. קיום תודעתי כזה, מצוי בהמתנה מתמדת לשעת כושר למהלך נוסף.

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: מלחמת ששת הימים ותורת השלבים

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שלישית: "אתה פה על החוף בנורמנדי בזכותם!"...

כרזה שפורסמה בלינקדאין, ביום השנה לפלישה לנורמנדי, ב- 6 ביוני 2021, על ידי Hiram Figueroa Jr: "בפעם הבעה שתהיה על החוף ותתפוס שמש, זכור, שהכל בזכות אותו יום על אותו חוף..."

• למקור בלינקדאין, לחצו כאן.

[לכרזה המקורית בלינקדאין, לחצו כאן]

כרזה רביעית: "דרוש מנהיג, לא מנכ"ל!"

כותב האלוף גרשון הכהן:

ההסתייגות מהרכבת ממשלת בנט לפיד, אינה מתחילה בשאלת הצידוק להסתמכותה על מפלגת רע"ם. היא מתחילה בשאלה היהודית הנצחית: מה מבקשים היהודים ממדינתם היחידה? בשאלה הזו בחירתם של נפתלי בנט וחבריו מעוררת בקרב יהודים רבים חרדה. מדינת ישראל לא זקוקה למנכ"ל, היא זקוקה למנהיג עם חזון נבואי!

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: דרוש מנהיג, לא מנכ”ל!

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה חמישית: אין פצצת זמן דמוגרפית ערבית; יש מומנטום דמוגרפי יהודי.

כותב יורם אטינגר:

נתונים דמוגרפים של הרשות הפלסטינית מנופחים בהיקף דרמטי, כפי שמתועד במחקר המתקיים מאז 2004. ב-2021 68% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק", לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900. לרוב היהודי יש רוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי, אך הפריון הערבי מתמערב עם מאזן-הגירה-שלילי. אין פצצת זמן דמוגרפית ערבית; יש מומנטום דמוגרפי יהודי.

• המאמר הרלוונטי באתר: יורם אטינגר: ניפוח דמוגרפי פלסטיני ומומנטום דמוגרפי יהודי.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית: מדינה מטורפת...

כותב עופר אשקורי ברשתות החברתיות על נפלאות המורכבות הישראלית: "רק במדינה מטורפת כמו ישראל אפשר להניף דגלי פלסטין בבית המשפט בחיפה ואסור להניף דגלי ישראל בבירת ישראל ירושלים..."

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: מצעד הדגלים בירושלים – מאבק לריבונות.

[בתמונה: וזו אינה פרובוקציה? צילום מסך. הכרזה: עופר אשקורי]

כרזה שביעית: האלוף במיל' גרשון הכהן על חשיבותה של הפרובוקציה ככלי להשגת מטרות...

פרובוקציה או התגרות (provocation) מוגדרת כעשיית מעשה או אמירה של דבר מסוים, שמטרתו היא יצירת תגובה מסוימת (ויקיפדיה: פרובוקציה); והיא כלי מוכר ונפוץ בפוליטיקה הארגוית, בפוליטיקה הלאומית, באסטרטגיה הצבאית וביחסים הבינלאומיים; וגם בשיווק, באמנות, במשפטים ובתחומים אחרים.

את ערכה של הפרובוקציה ככלי טקטי ואסטרטגי יודע עבריין מתחיל; וזה גם חלק מארגז הכלים שמחזיק בידו כל מי שחותר לקידום חזון לאומי נצחי. לצערנו, אויבינו - מבית ומחוץ - שולטים בכלי הזה היטב ומפיקים ממנו את המירב (ראו את השימוש שעושים הפלסטינים אזרחי ישראל בדגלי פלסטין בהפגנות בערי ישראל...).

מי שלא יעז לחולל פרובוקציות מועילות, שלא יתפלא מדוע הוא לא משיג יציבות ושלום! הנצרות והיהודים באוריינטציה נוצרית שהלכו עם ההיגיון של שוחרי שלום הביאו הרבה יותר שפיכות דמים וחורבן מאלה שידעו, ששקט משיגים במוכנות לחיכוך גם חיכוך אלים.

• המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: מצעד הדגלים בירושלים – מאבק לריבונות.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שמינית: "אף יהודי לא ניצל מפגיעה אנטישמית כי ניסה להשלים עם המפגעים..."!

כותב סבר פלוצקר על יהדות ארצות הברית, במדור 'דעות' בידיעות אחרונות, 10/6/21, ע' 22:  

"יהודי ארצות הברית המבוגרים, שמשיקולים מוסריים אמיתיים - או משיקולים אישיים שונים - צרפו את קולם נגד "הפשעים של הציונות", משוכנעים שבכך הם מבטיחים לעצמם, לילדיהם ולנכדיהם מקום טוב ונוח בחברה האמריקאית המתקדמת, בה חיו כל חייהם. קטונתי מלייעץ להם, ורק אזכיר, שההיסטוריה המתהפכת שלנו מלמדת, בין השאר, שאף יהודי לא ניצל מפגיעה אנטישמית, מפני שניסה להשלים עם המפגעים, להבין אותם ואף להצטרף לשורותיהם. הוא היה הראשון לסבול. הקורבן הראשון!".

• המקור: סבר פלוצקר (2021), לא מפנים את הגב, ידיעות אחרונות, דעות, 10/6/21, ע' 22.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: מישהו עוד מאמין לספין על מדינה פלסטינית מפורזת?

כותב תת אלוף במיל' אהרן לברן, לשעבר בכיר במערכת המודיעין: 

"אומרים שאם תוקם מדינה פלשתינית, היא תהיה מפורזת. אבל מי שלא מעוניין לכבוש את עזה ולטהר אותה מטרור, לא יעסוק בפירוז מדינה שיש עימה הסכם שלום!"

• המאמר הרלוונטי באתר: אהרן לברן: מישהו עדיין חושב על "שתי מדינות"?

[תמונת הדגל הפלסטיני היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה עשירית: "להיות תמיד בצד של אלוהים..."!

מספר רבי ד"ר יוסי פיינטוך:

כשנשאל הנשיא, אברהם לינקולן, אם אלוהים היה לצד האיחוד במלחמת האזרחים, הוא השיב: "הדאגה שלי היא לא האם אלוהים הוא לצידנו; הדאגה הגדולה ביותר שלי היא להיות תמיד בצד של אלוהים, כי [רק] אלוהים תמיד צודק. "

המאמר הרלוונטי באתר: Yossi Feintuch: Korah’s inciteful claim that Israel is a holy people.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי dcandau לאתר Pixabay]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]