גדעון שניר: יוסי כהן יוצא לתקשורת

[בתמונה: ראש המוסד היוצא, יוסי כהן, ב'עובדה'. התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' ביחס למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

ביום חמישי, ה- 10 ביוני 2021, התפרסם בתכנית הטלוויזיה 'עובדה', ריאיון יוצא דופן עם ראש המוסד היוצא יוסי כהן. משהו בכך, שבעל תפקיד בכיר, ברמה הגבוהה ביותר של שירותי הביטחון, מפליג בתיאור מפורט של משימותיו (אפילו שהצנזורה אישרה) דברים שראוי היה להצניע. מלבד השחצנות שאפיינה אותו ברמה האישית, שאפשר לסלוח למי שחי בין הצללים שנים רבות, ומשתוקק להיחשף לעיני השמש.

[למאמרו של פיל בחנות חרסינה: 'כמה מילים (טובות) על יוסי כהן', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה במאקו, לחצו כאן]

כאשר נשאל כהן לדעתו לגבי העימות האחרון עם חמאס, עלה עניין הנוגע ללב ליבה של מהות עבודת המוסד. למי שהדברים חמקו מאזניו, הנה הם לפניכם:

  • שאלה: האם אמ"ן טעה הנערכת כוונות החמאס?
  • תשובה: מאד קשה להעריך. אני לא חושב שהייתה פה טעות, הדבר היחידי כנראה שאתה  לא יכול לעשות זה להיכנס לראשו של המנהיג (מפרט דוגמה). אני יכול להגיד מה אני חשבתי. אני חשבתי שאנחנו בהסדרה. אני רציתי להאמין, שבשל המאמץ האדיר הזה, שהשקענו לגרום לתקופה של שקט, שאנחנו מאד צריכים אותן כאן.
  • שאלה: ושם עבדת בזה?
  • תשובה: חד משמעית
  • שאלה: עבדת אישית גם על  בניית המנגנון, שאפשר העברת כסף קטארי לעזה.., ערמות של  דולרים במזומן  שהגיעו למעבר ארז ברכבו של השליח מקטאר...
  • תשובה: הוא המתווך.
  • שאלה: אבל השאלה האמיתית היא האם אפשר היום, לקבוע שמזוודות הכסף, מאות מיליוני דולרים לחמאס, שאישרנו ואפשרנו לכסף הזה לעבור, האם יתכן שהכסף הזה ברא לנו שם אויב מסוכן יותר ממה שאי פעם היה לנו שם?

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

  • תשובה: הכסף הזה לא נכנס לרצועת עזה כדי לבנות מנהרות או את המטרו, או טילאות רקטית כזו או אחרת, לא משנה מה.
  • שאלה: אני שואלת אותך היום, אחרי שראינו מה קרה עם חלק מהכסף הזה בעזה, האם היום אתה יכול להגיד שטעית?
  • תשובה: אני מודה שאני האמנתי בלב שלם, האמנתי שאם תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה לטיפה יותר רווחה, שנשפר במידה רבה את המערכת האזרחית שלהם, חס וחלילה לא את הצבאית של ארגון הטרור...
  • שאלה: חשבת שאם החיים שלהם יהיו יותר טובים, גם חיינו יהיו טובים יותר?
  • תשובה: חשבתי שאם חייהם יהיו טובים יותר, המוטיבציות למשברים ולמלחמות תפחתנה. כך חשבתי!...  וטעיתי כנראה... טעיתי!

הבה נרד לעמקם של הדברים

נכון שקשה להיכנס לראשו של מנהיג, אבל זה בדיוק תפקידו של המוסד; אנשיו אמורים להיות הטובים ביותר למשימה זו. היו בידיהם לפחות 15 שנה ללמוד את ראשם ואת התנהלותם של מנהיגי החמאס, גם בעת שהייתם בכלא הישראלי. כול מהותו של המוסד הוא לחשוב כיצד עובד הראש של האויב ולסכל את תכניותיו מבעוד מועד - והינה כישלון. הטעות הנפוצה - ששיפור המצב הכלכלי מפחית את המוטיבציה של הערבים להילחם – הגיונית כשהיא מתבצעת על ידי עקרת בית תל אביבית מלאה כוונות טובות. לא על ידי ראש מוסד, שכל תפקידו להבין את פרדיגמת החשיבה הערבית, אחרי חיכוך של יותר ממאה שנים!

[הכרזה: ייצור ידע]

אין זו הפעם הראשונה. כישלון צורב שכבר פורסם היא התמיכה של המוסד בתכניתו של אריק שרון לחבור לנוצרים בלבנון לסייע בידיהם לנצח במלחמת האזרחים, לחתום על הסכם שלום עם ישראל ובכך לפתור את בעיית הביטחון מצפון. לפי המחשבה הישראלית, התכנית מאד הגיונית, אבל מה שהמוסד היה צריך לומר לאריאל שרון היא, שאין סבירות לכך שאיזשהו מנהיג ערבי (גם אם נוצרי) יהיה מוכן לסכן את ראשו, להיות נשיא מדינה על חודם של כידוני הצבא הציוני (ראו את גורלו של הנשיא המצרי סאדאת).

את זה המוסד לא עשה כי "לא קרא נכון את הראש של באשיר ג'ומאייל" ופעל על פי הראש הישראלי עם ההיגיון המערבי שאינו תואם את תפיסת העולם של ערביי המזרח התיכון.

נראה שתקלה דומה ארעה למוסד כאשר לא זיהה במועד את תכניתו וכוונותיו של אנוואר סאדאת ערב מלחמת יום-כיפור עד שנזקק להתרעה ישירה, ללא 'סבירות נמוכה', של הסוכן המצרי אשראף מרואן - 30 שעות לפני "ש".

 ועכשיו, נתגלה בריאיון כי המוסד נסמך על הקונספציה שחיי רווחה כלכלית טובים יותר הם ערובה להפחתת העוינות והמוכנות לעימות צבאי, כי אז "יש להם מה להפסיד!!"

 אכן- זו חשיבה הגיונית במושגים של התרבות הישראלית המערבית, אבל אנחנו חיים במזרח התיכון, ויש באתר הזה מספר רב של מאמרים (כולל שלי) המתריע מפני המחשבה שניתן לייחס תפיסות עולם, עמדות ו"הגיון" ישראלי לצד השני. כבר ערפאת אמר בקולו בפני קבוצת עיתונאים ישראלים, כי לפלסטינים יש סבלנות, הם יכולים לחיות על פיתה וזיתים עוד שנים רבות, מה שלא כך הישראלים. לכן הניצחון הסופי בידם.

במהלך 15 השנים שלאחר ההתנתקות מעזה ואין ספור סבבי אלימות צבאית, כנראה שלא כולם למדו שנזק נדל"ני הוא הדבר האחרון המהווה שיקול המונע מהחמאס להיכנס לעימות צבאי עם צה"ל, אדרבא!! כפי שמוכח שוב ושוב, ככול שגדולות ורבות יותר תמונות הריסות הבתים ברצועה; וככול שרבים הנפגעים (בעיקר נשים, ילדים ועיתונאים זרים); כך הם זוכים ליותר יוקרה ותמיכה מצד העולם המערבי, הנחלץ מיד לגנות ולהוקיע את ישראל, לדרוש את העמדתה למשפט ולהזרים כספים רבים לשקם את ההריסות.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

היה זה בלתי ניסבל לשמוע את דובר צהל מעדכן בגאווה כמה מטרות תקף חיל האוויר, מדי יום, עד לשיא של 1500 מטרות ופצצות במשקל אלפי טונות, עת הוכרזה הפסקת האש.

אבל, את מי זה מעניין, כאשר ה "ניו יורק טיימס" מפרסם את תמונות 75 הילדים ההרוגים, לצד שני תמונות הילדים הישראלים, ונציגי המפלגה הדמוקרטית מוקיעים את ישראל בטענה למלחמה "לא הוגנת, כי לכם יש את כיפת ברזל ולעזתים אין, ולכן, לכם רק שני ילדים מתים"... ממש לא פייר... וכאשר כול הפוליטיקאים, ונציגי צהל, כולל הרמטכ"ל, מתגאים ש "הם הוכו מכה קשה", זה כבר הופך לבדיחה עצובה; כי לחמאס לא מזיז, ולא זה מה שיגרום לאזרחים העזתים להתקומם נגד השלטון החמאס, כי הם חדורי אמונה שהמחיר שהם משלמים ראוי לגיבורים המגנים על ירושלים ואל-אקצה, שהוא העיקר החשוב. את הבתים ישקמו בבוא העת, מתי שהוא, אחרי המנהרות..

הערה לסיום: אתמול הראו לנו בטלוויזיה חור של פצצה שנפער בחצר בית ספר של אונרר"א ברצועה, תמונה שישראל הזדרזה להפיץ בעולם לראיה כי חמאס אינו בוחל לסכן את ילדיו עת חופר מנהרות מלחמה מתחת לבתי ספר של אונר"א. אבל, מישהו אולי לא שם לב לכך, שהבאנו במו ידינו הוכחה, שישראל מפציצה בתי ספר של אונר"א האמורים להיות מוגנים, כי רק במקרה נתגלתה המנהרה בעקבות ההפצצה; ועל זה עוד יחגגו עלינו

והכל כיוון, שאנחנו לא מבינים איך עובד הראש של החמאס!

[למאמרו של פיל בחנות חרסינה: 'כמה מילים (טובות) על יוסי כהן', לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' ביחס למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

                 

One thought on “גדעון שניר: יוסי כהן יוצא לתקשורת

  1. מאמר מצויין, חשוב ומדוייק, למעט נקודה אחת: נושא הנוצרים הלבנונים ונושא סאדאת.

    סאדאת נרצח בגלל סיבות שאינן רק הסכם השלום. זה היה חלק מהמאבק הפנימי המצרי שיש לו היבטים רבים ומגוונים. גם אם לא היה חותם, סבירות רבה שהיו מנסים להתנקש בו. אני לא רואה מפה שום דבר שאנחנו צריכים ללמוד.
    לגבי הנוצרים הלבנונים – זה שנכשלנו שם, לא אומר בהכרח שתמיד ובכל מצב האסטרטגיה הזו של חבירה למיעוטים בעלי אינטרסים במרחב, היא כשלונית. ברור שלבצע פעם אחרי פעם *בדיוק* אותו דבר ולצפות לתוצאה אחרת, היא טירוף. אבל ניסינו רק פעם אחת, בנסיבות מסויימות מאד, בדרך מסויימת מאד. זה לא אומר שהקונספציה הזו פסולה מכל וכל ולא תעבוד בשום סיטואציה.

    למעשה, האיראנים הפעילו את האסטרטגיה הזו להשתלטות על כל המזה"ת ודי הצליחו. אנחנו אמנם לא הם, אבל יש לנו בהחלט מה לחשוב בכיוון. להרתיע את עצמנו בהקשר הזה – אני לא חושב שזו עיצה נכונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *