ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.
* * *
אחרי שנפיחת 'פאניקת מצעד הדגלים' התפוגגה בקול דממה דקה, וכיוון שאיש לא יטרח לעשות חשבון נפש, מן הראוי לפחות להעלות את הדברים על הכתב: על מה הייתה הפאניקה הקולקטיבית הזו?
מדינת ישראל היא מעצמה אזורית; אבל אנחנו עושים מעצמנו בדיחה אזורית, מתנהגים כעלה נידף ברוח ומאשימים את עצמנו ביצירת פרובוקציה... מדוע רוב במדינה ריבונית אמור ללכת על גחלים ביחסיו עם מיעוט גדול ולוחמני, שעושה הכל כדי להלהיט את האווירה? זכותו של כל גוף במדינה להפגין וכוחות הביטחון יודעים לאבטח. סוף פסוק. אז על מה ההתרגשות?
[הכרזה: ייצור ידע]
האם באמת מישהו בחמאס - או בקרב הפלסטינים בישראל ובמזרח ירושלים ראה את זה כפרובוקציה?
יומיים לפני טחן חמאס כך ושיגר בלונים; ועתה הם ממשיכים לשגר; אבל, טוענים שהבלונים משוגרים, כיוון שהמעברים לרצועה סגורים...ואנחנו, כבר שכחנו את התירוצים הקודמים; אבל מתייחסים גם לטיעונים החדשים בשיא הרצינות...
עיני כל כל המזרח התיכון נשואות לישראל לבחון את התנהגותה, בעקבות התוצאות הבעייתיות של המבצע בעזה ובעקבות הקמת הממשלה החדשה.
מי שאינו רוצה להיסחט בבזאר התורכי שלנו, צריך להפגין אדישות. לא מאיימים עלינו. רוצים לירות? בבקשה. שאו בתוצאות. אנחנו בשלנו!
.
שאלה: כיצד זה שדבריך הנכונים המקובלים על רוב חברי הקואליציה והאופוזיציה (מלבד מר"צ כמובן) שדעותיהם המיליטנטיות מתהפכות כאשר הם מגיעים לשלטון?