[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' - לעומת המערבית, לחצו כאן]
ב- 25 לינואר 2006, נערכו הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית, שבמסגרתם נבחרו 132 חברי המועצה המחוקקת.
הבחירות הללו היו הראשונות מזה כ- 10 שנים; והשתתפו בהם הפלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
בטקס השבעתו לכהונה השנייה, הכריז הנשיא בוש על ה Freedom Agenda ניסיון אמריקאי להזרקת הדמוקרטיה וכלליה למזרח התיכון דרך תנועת האחים המוסלמים, במתווה הקטארי-טורקי, שממנו התלהבו האמריקאים.
המקום שנבחר כשדה הניסויים היה מדינת ישראל. במהלך שנת 2005, ניסו האמריקאים לשכנע את ראש הממשלה דאז, אריאל שרון לתת לחמאס להשתתף בבחירות; אולם, שרון סרב; וידע למה...
לאחר ששרון הפך לצמח, כופפה קונדוליסה רייס את ידו של מחליפו של שרון, אהוד אולמרט שאישר את השתתפות החמאס בבחירות.
הערכת המצב במדינת ישראל ערב הבחירות הייתה שהפת"ח ינצח בבחירות הכלליות; ומדינת ישראל לא העלתה בדעתה שהחמאס ינצח. לכן, גם לא נערכה לכך!
תוצאות הבחירות הדהימו את קברניטיה של מדינת ישראל. הזוכים הגדולים היו 'תנועת השינוי והרפורמה' שזכתה ב- 76 מושבים; והפת"ח שזכה ב- 43 מושבים. ב 21 לפברואר 2006, הטיל אבו מאזן על חברינו הטוב איסמעיל הניה את מלאכת הרכבת הממשלה; ולאחר שהוקמה הממשלה הפלסטינית, ניסה לעשות ככל יכולתו על מנת לתקוע מקלות בגלגליה...
[בתמונה: האוהבים והלא נעימים... אבו מאזן והנייה בימים טובים... התמונה: התקשורת הפלסטינית]
הדברים התגלגלו, כזכור, להשתלטות החמושה של החמאס על רצועת עזה; ולהוצאת הזרוע הצבאית של החמאס מחוץ לחוק בשטחי הרשות ביו"ש.
עם השתלטות החמאס על רצועת עזה, התחיל בארה"ב המרוץ לחיזוק הרשות הפלסטינית. האמריקאים גרסו, ששיפור כלכלי בשטחי הרשות, יצליח לשנות את מאווייהם - שאותם הם ואנחנו לא הבנו - של תושבי השטח.
בפועל מאז 2006, החמאס רק מתחזק בשטחי יו"ש וברצועת עזה ונהנה מתמיכת ההמונים. העדות הטובה ביותר לכך, היא ההתעקשות האמריקאית על ביטול הבחירות האחרונות ברשות, שתוכננו לחודש מאי השנה.
והנה, 15.5 שנים לאחר שיצאו לדרך הבחירות הפלסטיניות - לאחר שקונדוליסה רייס כופפה את ידו של אולמרט - חזרנו אחרי מעגל שלם לנקודת ההתחלה, רק שהפעם התהפכו היוצרות.
עם כניסת ממשלת בנט לתפקידה, החלו להתגבר הקולות הקוראים לחיזוק הרשות; ומקווים לנס, שיביא - בסוף התהליך המדיני / כלכלי - לכך שיגבר קולם של המתונים בשטחי הרשות ביו"ש. על מה הם בונים? על התפיסה המערבית שכשלה, בכל מקום, מאפגניסטן עד עיראק וסוריה, וקיפלה הביתה את האמריקאים, עם הזנב בין הרגליים?
למעשה, אין להם מושג. אותם אלו - שאפילו לא צפו את עליית החמאס בסיבוב הקודם - יושבים עכשיו, מטיפים ומצפים לנס כלכלי - שיוביל לשינויים חברתיים - קונספציה שלא עבדה בשום מקום אחר במזרח התיכון...
אה, ואותם אלו - שלא צפו את עליית החמאס חמש דקות מכפר סבא - בטוחים, שהם מבינים את כוונות האיראנים בנוגע לפיתוח נשק גרעיני, כ- 1600 ק"מ מכאן...
[הכרזה: ייצור ידע]
הרשות הפלסטינית על סף קריסה. בקרוב המציאות תתפוצץ שם.
מה יהיה במקומה אחרי שהכאוס ייגמר?
1. חמאס – רע מאד, אנחנו יודעים. המטרה האמיתית היחידה של חמאס היא לפגוע בישראל.
2. מנהיג אחר מטעם אש"פ – אולי יותר מתוחכם, יותר אהוד – שיוכל לכמו ערפאת להצהיר הרבה הצהרות במתק שפתיים ולקבל נכסים – גרוע מאד גם כן. המטרות של אש"פ זה הטבות אישיות למנהיגים ולפגוע בישראל. המטרה כמו החמאס, רק הדרך שונה מהחמאס.
3. וריאציה על "אגודות הכפרים" של שנות ה-70 וה- 80. אנשים מקומיים (לא אלה שבאו מתוניס), שמה שמעניין אותם זה רווחה ושלטון מקומי שאיננו מדינה, בשיתוף מלא של מדינת ישראל. אולי קצת כמו שמנסור עבאס (לא מחמוד עבאס) הצטייר פה בישראל הקטנה.
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?4241 .
כמה בעיות נוספות:
-הנטיה הישראלית לחפש קודם כול "מה אנחנו לא בסדר", להכות על "חטא" ולהציע עוד ויתורים תמורת כלום
– האקסיומה המוטעית שישראל היא "הצד החזק" במשוואה ולכן היא זו שצריכה להציע את הפתרון- אבל זה שיש לך מטוסים וכו אינו אומר שאתה הוא החזק כפי שמוכיח זאת החמאס כבר 20 שנה. שהוא החזק המכתיב את סדר היום, ושמשון מעזק עצמו במודע מתוך ריפיון נפש פטלית.
– הטעות שלא דורשים מהצד השני דבר, ולא מתנים סיוע שלנו בכלום, לומרות שיודעים בוודאות מוחלטת שאין כול סיכוי שהפלסטינים יענו ל"פירוז מנשק" אין כול סיוכי שיקרה.