[בתמונה: הסיבה ההלכתית המונעת כיום כניסה להר הבית (מתחם בית המקדש) היא אי הימצאות אפר פרה אדומה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי F Delventhal לאתר flickr]

עודכן ב- 12 ביולי 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת חוקת, ראשי פרקים

1. טעמי מצוות התורה לא תמיד ברורים לבני האדם, המצוות בהם אין לנו הבנה נקראות בשם "חוק". קיום החוקים מלמד על ציות מוחלט לציווי של אלוקים, כיון שעשיית מצווה אף ללא הבנת הסיבה לציווי מלמדת על כוחה של המצווה, כפי שחייל, עובד ממלא פקודה, משימה אף שאינו מבין תמיד את הסיבה, וכל זאת מחמת כפיפותו לגורם המצווה.

2. ה-"חוק" עליו מדובר בפרשתינו היא מצוות "פרה אדומה". השימוש בפרה אדומה נעשה כדי לטהר אדם שנטמא ממגע של מת. אופן הטהרה מתבצע על ידי שריפת הפרה, ולקיחת האפר ונתינתו לתוך מים ומים אלו מושלכים אל הטמא ובכך הוא נטהר מטומאתו ויכול להיכנס לבית המקדש. טומאת המת, שאנו טמאים בה ואי האפשרות להיטהר ממנה בגלל אי הימצאות האפר היא הסיבה ההלכתית המונעת את כניסתנו להר.

[בתמונה: הסיבה ההלכתית המונעת כיום כניסה להר הבית (מתחם בית המקדש) היא אי הימצאות אפר פרה אדומה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Heather Smithers לאתר flickr]

3. ההגדרות של פרה אדומה הינן: פרה שלמה ללא חבלות "פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם" ושלא רתמו אותה לעבודה "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ, עֹל"

4. הסיבה ההלכתית המונעת כיום כניסה להר הבית (מתחם בית המקדש) היא אי הימצאות אפר פרה אדומה. למרות שבשנים האחרונות נעשים ניסויי מעבדה בכמה רפתות על מנת לגדל פרה כזאת. ולפני כמה שנים אף נמצאה פרה כזאת בישוב בת שלמה שליד זכרון יעקב.

5. עם ישראל הגיע במסעו למדבר צין, שם מתה מרים אחותם של משה ואהרן. עד למותה של מרים ליוותה באר מים את בני ישראל במדבר, בזכות צדקותה של מרים. אי הימצאות המים הביאה את בני ישראל לידי תרעומת חריפה על משה, וטענה על עצם היציאה ממצרים. משה ואהרן נצטוו על ידי ה' לדבר אל הסלע כדי להוציא ממנו מים, "קַח אֶת הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו; וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה". אולם משה במקום לדבר אל הסלע כאשר צווה מכה בסלע ויצאו ממנו מים "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה". הקב"ה כועס על משה ואהרן על כך שלא שמעו בקולו ואף המעיטו מגודל הנס של דיבור אל הסלע ויוצאים מים ומעניש אותם בכך שלא יזכו להיכנס לארץ ישראל. למקום הזה קראו "מי מריבה" על שם המריבה שהיתה לבני ישראל בנושא המים.

.

6. בני ישראל מתקרבים לארץ ישראל ובדרך הם צריכים לעבור דרך ארץ אדום (דרום ירדן וצפון ערב הסעודית). משה שולח שליחים למלך אדום ומבקש לעבור בארצו. "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר:  דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל, עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ." מלך אדום מסרב ושוב שולח משה שליחים ואומר לו שבני ישראל יעברו בצד הדרך (במסילה) ואף ישלמו עבור המים שיצרכו  "בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה" ושוב מלך אדום מסרב ואף יוצא בראש צבאו לגבול. בני ישראל שמצבם הרוחני והחומרי היה ירוד מבצעים "אחורה פנה" על מנת להקיף את ארץ אדום.

7. פטירתו של אהרן נעשתה בדרך פלאית, משה נצטווה לעלות עם אלעזר (בנו של אהרן) אל פיסגת הר ששמו הוא "הֹר הָהָר”, שם בפיסגה צווה משה להפשיט מאהרן את בגדי הכהן הגדול ולהלביש את אלעזר בבגדים אלו. וכך מתאר רש"י "אמר לו, היכנס למערה ונכנס. ראה שם מטה מוצעת ונר דלוק, אמר לו עלה למיטה  ועלה. פשוט ידיך  ופשט. קמוץ פיך  וקמץ. עצום עיניך  ועצם".

8. כל מי שטייל בדרום ירדן, לעיר הנבטית העתיקה פטרה , הידועה גם בשם "הסלע האדום" מכיר בוודאי את ההר הגבוה הנמצא בסמוך ואשר בראשו ישנה מערה ועליה ציון של קבר. הר זה נקרה בשם "ג'בל ארון" המזוהה כמקום קבורתו של אהרן הכהן, והר זה נראה כמו הר על גבי הר ולכן נקרא המקום הֹר הָהָר. לפי המסורת המוסלמית שם נקבר אהרן הכהן. הוואדי המוליך לפטרה נקרה "ואדי מוסא" ואשר בתחילתו ישנו מעין הבוקע מהסלע ושוב, לפי המסורת המוסלמית זהו הסלע אותו היכו משה ואהרן ויצאו ממנו מים.

.

9. מלך ערד הכנעני ששמע שבני ישראל מתקרבים יוצא להלחם בהם ומצליח לקחת בשבי מבני ישראל. בני ישראל נודרים נדר לקב"ה ומבקשים להצליח במלחמה ובתמורה הם מבטיחים להשמיד עד היסוד את ערי מלך ערד וכך היה ולמקום קראו חורמה על שם תוכן הנדר "וַיִּשְׁמַע ה’ בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, חָרְמָה".

10. בני ישראל כבר היו קרובים להיכנס לארץ ישראל, אבל מחמת אי הסכמת בני אדום לאפשר לבני ישראל לעבור דרך ארצם נאלצו לעקוף את ארצם, דבר שהאריך מאד את הדרך וגרם להתמרמרות כללית בקרב העם ובתלונה אל משה "לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". תגובת הקב"ה היתה הבאת נחשים שהכישו את בני ישראל והפילו חללים רבים. בני ישראל מתחרטים ומבקשים ממשה שיתפלל עבורה. ה' אומר למשה להכין נחש מנחושת וכל מי שהביט אליו וכיוון ליבו בתפילה לאלוקים – הבריא. אגב, הסמל של חיל הרפואה בצה"ל וכן של כל מערכות הבריאות הינו צורה של נחש כי הרי הנחש ריפא את בני ישראל במדבר. "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס; וְהָיָה, אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי." על כך שואלים "וכי נחש ממית או נחש מחייה"? ועל כך עונים "אלא כל זמן שישראל מביטים כלפי מעלה ומכוונים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים".

11. בני ישראל מתקרבים לארצו של סיחון מלך האמורי (צפון ירדן ודרום סוריה) ושוב משה שולח שליחים בבקשה לעבור בארצו תוך כדי התחייבות לא לפגוע בדרך בשום דבר (כמו אצל מלך אדום) ואולם מלך סיחון מסרב ויוצא להלחם בבני ישראל אולם הפעם בני ישראל גוברים וכובשים את ארץ סיחון. גם עוג מלך הבשן (רמת הגולן) יוצא למלחמה מול ישראל וגם הוא מפסיד בקרב ובני ישראל יורשים את ארצו.

[בתמונה: עוג מלך הבשן... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

12. אחת מהערים שכבשו בני ישראל מידי סיחון היתה העיר מידבא "וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן, עַד-דִּיבֹן; וַנַּשִּׁים עַד-נֹפַח, אֲשֶׁר עַד-מֵידְבָא" העיר מידבא נמצאת בעבר הירדן במזרחי והתפרסמה בזכות פסיפס מדהים הנקרא "מפת מידבא" מהי מפת מידבא? מפת מידבא היא רצפת פסיפס שהתגלתה בכנסייה עתיקה בעיר מידבא שבעבר הירדן המזרחי ובו מתוארת ארץ ישראל בתקופה הביזנטית. במהלך השנים נהרסה חלק מרצפת הפסיפס ואולם נשאר תיאור די שלם של ירושלים למעט החלק הדרום מזרחי. הפסיפס המתאר את ירושלים בנוי בצורת אליפסה והמבנים מתוארים ממבט ציפור כשבמרכז אנו מזהים את כנסיית הקבר. על בסיס זה ניתן ללמוד על שאר העיר ירושלים באותה תקופה  שהיתה עיר טיפוסית רומית וברחובות ראשיים ומשניים כמו ה"קארדו" כשלידו רחוב הקארדו משני וכן רחוב ה"דקומנוס" הראשי והמשני (רחובות אלו נבנו מאות שנים קודם בעת בניית העיר איליה קפיטולינה על ידי הרומאיים עוד לפני התנצרותם).  בנוסף ניתן לזהות במפה את שערי ירושלים. על בסיס מפה זו התקיימו חפירות ארכיאולגיות אשר הוכיחו את אמינות המפה. חומר נוסף ניתן למצוא באתר http://www.tsel.org/eretz/med/index.html

"אמרי אמיר"

1. "קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם " (כ', ח') – נשאלת השאלה מדוע חטא כאן משה בהכותו את הסלע במטהו, שהרי נצטווה במפורש לקחת את המטה? עונה על כך, בדרך המוסר, רבי יהונתן אייבשיץ מפראג, שהתורה ביקשה ללמד אותנו דרך ארץ, הן שבין מנהיג לצאן מרעיתו והן שבין אדם לחברו. כשאדם בא להוכיח את חברו עליו לפתוח בדברי נועם ופיוס ורק אם דרך זו לא הועילה, יש לו את הרשות לנהוג ביתר תקיפות. משה לא עשה כן ועל כן נענש.

[בתמונה: משה מכה בסלע, ציור מאת פרנצ'סקו אוברטיני. התמונה היא נחלת הכלל]

2. "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" (כ', י"א) – העיר על פסוק זה, הצדיק רבי מנחם מנדיל מוורקה, שגם במעשה זה שלכאורה יש בו חטא כלפי שמים, מתגלה משה כרועה הנאמן של ישראל. משה חשש שאם ידבר אל הסלע ויצאו מים, יהיה בכך קטרוג על ישראל: "היאך סלע דומם, ללא אוזניים ופה וללא לב מקיים בשלמות את מצוות ה' ואילו ישראל שזכו לגילוי שכינה וקבלת תורה אינם נוהגים כן?!". כדי למנוע קטרוג זה על בני עמו החליט משה, בצעד של מנהיג דגול, שלא לדבר אל הסלע אלא להכותו ובכך להציל את עמו מעונש גם במחיר שיקבל הוא את העונש...

[לאוסף המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת חוקת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת חוקת (חֻקַּת) באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/6/19.