תקציר: בניגוד לדיבורים על קדושת החוק ו'שלטון החוק', חוקים הם מעשה ידי אדם, אוכפו הם בני אדם, וכולם מועדים לטעויות ולהטיות. יש תמיד להתייחס לחוקים ולאוכפיהם בזהירות ובחשדנות, ולהפעיל שיקול דעת באכיפתם!

[לאוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשיח הפופוליסטי הישראלי, קיבלו החוקים - כמו גם המושג: 'שלטון החוק' - הילה של קדושה. אין טעות גדולה מזו. חוקים אינם קדושים ואין בכוחם לרפא את כל תחלואינו. יתרה מכך, פעמים רבות, כשאנחנו מנסים לפתור בעיות חבריות בעזרת חוקים, אנחנו רק מחמירים אותן!

הסתכלו על המחוקקים שלנו ועל מידת המחויבות שלהם לתפקידם ולנו: ח"כ מירב בן ארי ברגע של גלוי לב, אמרה: "כל מה שצריך היום בשביל להיות ח"כ זה דופק ותעודת לידה"... ('השבוע', פודקסט הארץ מס' 298). ואכן, מעולם לא הייתה הכנסת ירודה כל כך, בהמית כל כך ולא רלוונטית. מעולם לא הייתה ממשלה שרמת המשילות של שריה גרועה כל כך והתיאום ביניהם אפסי כל כך...

עובדים גרועים מייצרים תוצרים טובים רק לעתים רחוקות; וגם אז, מהסיבות הלא נכונות. המחוקקים אינם יוצאי דופן!

בכתבה: עובדים גרועים מייצרים תוצרים גרועים: 

חלק גדול מאוד מהחקיקה מונע על ידי לוביסטים, שמכינים לחברי הכנסת שלנו הצעות חוק ערוכות ומוכנות (שבוודאי לא נועדו לתועלתנו אנחנו...); 
הצעות חוק רבות אחרות מונעות גם על ידי צדקנות ופופוליסטיות לשמה ונזקן רב; ואחר כך אנחנו נדרשים להתעלם מהן; או להעביר אותן תהליך של דה קרימינליזציה. משמע, להפסיק לאכפן [להרחבת המושג: 'דה קרימינליזציה', לחצו כאן].

בכתבה: חלק גדול מהחקיקה מונע על ידי לוביסטים...

היועצת המשפטית לממשלה הבהירה בעצמה, שלעיתים צריך לעבור על החוק...

במהלך המאבק החברתי-פוליטי על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו...), לאחר טענות רבות שהושמעו בימין הפוליטי על 'אכיפה בררנית', קיימה הממשלה דיון סוער עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ובו קבעה היועמ"שית כי: "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר".

הפרקליטות הגדילה לעשות, ואחרי שהמשטרה הכריזה על פתיחה בחקירה בנוגע להנפת כרזות שוטרים שהואשמו על ידי המפגינים באלימות, כי למשטרה אין סמכות לפתוח ללא אישורם בחקירת חשד להסתה (קביעה שנויה במחלוקת, אבל בהחלט מחזקת את נושא המאמר, ש'חוקים אינם קדושים':

יש מקרים שבהם החוק מנוגד לשכל הישר

וגם: בדנמרק: בת 17 - שהצליחה להדוף אנס מוסלמי בעזרת גז מדמיע - נשפטה על כך, כיוון שזהו אמצעי הגנה שאינו חוקי בדנמרק ואמור לשמש את אנשי כוחות הביטחון בלבד:

ויש מקרים שכללי המוסר והיחסים החברתיים משתנים

כמה מאיתנו זוכרים, למשל, כי יחסים בין גברים היו נחשבים במדינת ישראל לפשע? את החוק הזה ירשנו מהשלטון המנדטורי והחוק הזה שרד זמן רב. הוא היה כה בעייתי, עד שפרקליטיהם של הנאשמים היו צריכים להציגם כחולי נפש בבתי המשפט, שאינם יכולים לשלוט במחלתם, כדי לחסוך מהם הרשעה. הוא הפריע עד כדי כך שכבר בשנות ה- 50 של המאה העשרים הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן, שלא להפעילו כשמדובר ביחסים בהסכמה (אז הוא לא היה כל כך קדוש, החוק הזה, מסתבר...).

דוגמה אחרת וותיקה ומוכרת לכך היא חוק היובש האמריקני

הוא נחקק ב-16 בינואר 1919 (התיקון השמונה-עשר לחוקה). החוק אסר על ייצור, הובלה ומכירה של משקאות חריפים בכל ארצות הברית. עם כניסתו לתוקף שנה מאוחר יותר, ב-16 בינואר 1920, החלה בארצות הברית "תקופת היובש"; וביום אחד הפכו, כל אדם ששותה משקאות אלכוהוליים וכל מי שמוכר אותם, לעבריינים. התהליך הזה של הפיכת תופעה חברתית לפלילית - קרוי קרימינליזציה.

כיוון שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, נאלצו לבסוף המחוקקים, בלחץ הבוחרים, להיפטר מהחוק; והוא בוטל על ידי התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית מ-17 בפברואר 1933, שהתיר מחדש מכירת משקאות אלכוהוליים - מה שמכונה דה קרימינליזציה - וברגע, אותם אנשים לא היו עבריינים עוד...

בואו ונבחן את מי החוק הזה שרת:

• את מערכת האכיפה שגדלה מאוד בעקבות החוק.
• את הסטטיסטיקה המשטרתית: המשטרה יכולה הייתה להתגאות בעשייה.
• את ארגוני הפשיעה שהפכו ברגע לאימפריות בינלאומיות (ראו בהמשך).
• את התקשורת שהיה לה על מה לדווח...
• את הפוליטיקאים כי היה להם על מה להילחם.
• את עורכי הדין כי היה להם עבודה...

החוק היה סידר 'אקזיט' אדיר לארגוני הפשיעה... התוצאה הישירה של התיקון הייתה עלייה חדה בתזרים המזומנים של הפשע המאורגן האמריקני: 

• שוק שחור של משקאות חריפים ומסבאות לא חוקיות החל לשגשג במהירות, ומרווחי שוק שחור זה בנו ראשי המאפיה לעתיד את הונם.
• כיוון שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, בסוף כולם הבינו שלא ניתן לפקח על ההברחה.
• אבל אז כבר לא ויתרו משפחות הפשיעה על עוצמתם ופנו לשוק הסמים וההימורים...

את מי החוק הזה לא שרת? את האזרחים כמובן! אז יש עוד מישהו שסבור שהחוק ושלטון החוק שאכף ואוכף חוקים כאלה הוא קדוש?

וגם: ההתעללות הנמשכת, בשם החוק, בחולים ובפגועי נפש הזקוקים לקנאביס...

וגם: ההתעללות הנמשכת, בשם החוק, בחשפניות וביצאניות, בפשיטות על המועדונים ובהפיכת חלק מהן לזונות רחוב...

[בתמונה: חוקים אינם קדושים - ההתעללות הנמשכת, בשם החוק, בחשפניות וביצאניות, בפשיטות על המועדונים ובהפיכת חלק מהן לזונות רחוב... המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי squarefrog לאתר Pixabay]

וגם: מהו הקוקאין? תרופה עם תופעות לוואי? סם מסוכן? תלוי בתקופה ובמדינה...

לסיכום... 

חוקים הם מעשה ידי אדם ומועדים לטעויות ולהטיות; ויש תמיד להתייחס אליהם בזהירות ובחשדנות ולהפעיל שיקול דעת באכיפתם!

נספח: על מי מגן באמת החוק?

[לאוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו;
• אוסף המאמרים על 'גאווה';
• הרחבת המושג: 'דה קרימינליזציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), קרימינליזציה ודה קרימינליזציה – הפיכה של מעשים לפליליים; ולהיפך, ייצור ידע, 20/7/20.