[בדצמבר 2020, הכריז השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, על מועמדו לתפקיד המפכ"ל, ניצב קובי שבתאי; וניכר היה בו שהוא שבע רצון: "תוך חצי שנה תראו משטרה אחרת לגמרי", הבטיח... מקור התמונה: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
[לאוסף הכרזות על אכיפת חוק, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם אוסף שלישי של אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; והפעם בהקשרים של החוק ואכיפתו.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
* * *
הכרזה בראש המאמר: משטרה אחרת לגמרי...
ניסיונות לשנות את תרבותה הארגונית של המשטרה נעשו מאז סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת. התהליכים הללו נבלמו לפני יותר מעשרים שנה. המפכ"ל האחרון שניסה באמת לאכוף שינוי כזה על המשטרה היה אסף חפץ, (ראו תמונה משמאל), בחצי השני של שנות ה- 90 של המאה הקודמת. הוא נכשל. מחיר ההזנחה מאז, היה הידרדרות מתמשכת במצבה של המשטרה, שבעשור האחרון כבר לא ניתן להסתירו: משבר תקשורתי רודף משבר, ומוצא אין.בעיצומו של הכאוס הזה, בדצמבר 2020, הכריז השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, על מועמדו לתפקיד המפכ"ל, ניצב קובי שבתאי; וניכר היה בו שהוא שבע רצון: "תוך חצי שנה תראו משטרה אחרת לגמרי", הבטיח (שטיינמץ, 2020).
אנחנו עוד מחכים...
[לכתבה המלאה של משה שטיינמץ מה- 17 בדצמבר 2020, לחצו כאן]
כרזה שנייה: האם אפשר לשנות את התרבות המשטרתית?
תרבות משטרתית (Police Culture) היא התרבות הארגונית של משטרה. זהו מושג המפתח בהבנת תהליכים בארגוני משטרה, והוא התחום המושמץ ביותר בתחום השיטור, בספרות ובציבור. בספרות המקצועית מוצגת התרבות המשטרתית פעמים רבות כשורש הרע בליקויים שבתפקוד כל משטרה מערבית! העובדה שתרבות משטרתית זו האישיות של המשטרה מציגה את הבעיה: כמו אצל אנשים, בארגון וותיק התרבות הארגונית כמעט ואינה ניתנת לשינוי.
בישראל הוחמרה הבעיה פי כמה וכמה, בשל שיטת המינויים במשטרה, והחיבור של תרבות השקר - שהיא מאפיין בולט של כל משטרה - לקוד הנאמנות שהוא המפתח לקידום. זוהי הסיבה מספר אחת למעמדה הנוכחי של משטרת ישראל ולקשיים שהיא חווה ביחסיה עם הציבור.
- המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: עדות של בלש על התרבות הארגונית המשטרתית.
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שלישית: פרופ' אסא כשר על חובת המשטרה להגן על שוטריה מפני ביוש (שיימינג)
הטיה קוגניטיבית בקבלת החלטות מתחילה פעמים רבות מהאמונה ש"חוכמת הלב", "ניסיון החיים" וה"שכל הישר" אינם יכולים להטעות אותנו. בנוגע להודאה הללו מוטעים לחלוטין; אנשים מודים בדברים שלא עשו, וככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, הולכת תופעה זו וגוברת; וכיום, אשליית ההודאה - האמונה שאדם לא יודה בפשע שלא ביצע - השתרשה עד בית המשפט העליון.
המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: קצין השיימינג ותביעות לשון הרע של השוטרים.
[הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה רביעית: פרדוקס הדוברות
כדאי שמפכ"ל הבא ישים לב לפרדוקס הבא: ככל שכמות האנשים ביחידת הדוברות עולה, כך מתדרדרת איכות הדוברות המשטרתית עוד ועוד...
- המאמר הרלוונטי באתר:
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה חמישית: הנכס הגדול ביותר של המשטרה
"הנכס הגדול ביותר של המשטרה הם 95% האזרחים הנורמטיביים. הם העוגן שמייצר לה לגיטימיות. פעם אחר פעם היא מתפתה להילחם בהם ולהוציא את נשמתם, תוך שהם נחשפים למקצועיות לקויה של השוטרים; ורגישים ברווזים במטווח המרדף אחר הסטטיסטיקה... כך, נשארת משטרת ישראל לבדה, ללא הכבוד וההערכה של אלו, שבשבילם היא קיימת".
- המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: יאללה לך הביתה, רוני …
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שישית: מי המטומטם שרוצה להיות שוטר?
הטיה קוגניטיבית בקבלת החלטות מתחילה פעמים רבות מהאמונה ש"חוכמת הלב", "ניסיון החיים" וה"שכל הישר" אינם יכולים להטעות אותנו. בנוגע להודאה הללו מוטעים לחלוטין; אנשים מודים בדברים שלא עשו, וככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, הולכת תופעה זו וגוברת; וכיום, אשליית ההודאה - האמונה שאדם לא יודה בפשע שלא ביצע - השתרשה עד בית המשפט העליון.
המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מי המטומטם שיבקש היום להיות שוטר??
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שביעית ושמינית: פרדוקס ההדרכה המשטרתי (לא רק...)
פרדוקס ההדרכה גורס כי: כשהתרבות הארגונית דוחה ידע ולמידה, הופך מערך ההדרכה - טוב ככל שיהיה - 'למפעל זבל' ארגוני, כי העובדים מתנהגים בשטח לפי קודים אחרים ממה שלמדו!
המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מה קורה, כשהאחריות על הכשרת העובדים מצויה בידי הארגון?
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שמינית: המשטרה היא דוגמה קלאסית ל'פרדוקס ההדרכה'...
כך לדוגמה (בהמשך לכרזה הקודמת), המשטרה משקיעה הון עתק בהדרכה; ושוטר מבלה בממוצע כשלוש שנים מהקריירה שלו בלימודים, בשכר מלא... גם עם מערך ההדרכה המשטרתי היה מצויין (הוא ממש לא...), והשוטר יסיים את לימודיו בהצטיינות; כשיגיע לשטח יגלה ששם, החוקים אחרים, ואם הוא חפץ לשרוד בארגון, עליו לנטוש את ספרי הלימוד ולאמץ את מנהגי השטח ("לשטח יש חוקים משלו... אשר לשטח לשטח; ואשר למכללה, למכללה").
המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מה קורה, כשהאחריות על הכשרת העובדים מצויה בידי הארגון?
כרזה תשיעית: "כל ישראל עבריינים זה לזה..." מחירה של המשפטיזציה בחיינו...
כותב ד"ר פנחס יחזקאלי:
אין ארוחות חינם, והענישה הפלילית, בצורתה כיום, יוצרת יותר בעיות חברתיות מאשר היא פותרת; ומחירה גבוה בהרבה מתועלתה. עצם הבחירה בשיטת האכיפה וההפחדה, בלא ניסיון לבחון אפשרויות חלופיות, מחזק את הדעה שאין המערכת הקיימת מנסה ברצינות להתמודד עם הבעיות החברתיות שמתבטאות בפשיעה...
שימוש יתר בחוק הפלילי ומשפטיזציה של אורחות החיים, מדכאים ערבות חברתית ומביא למצב אבסורדי שבו "כל ישראל עבריינים זה לזה", ואפילו ללא ידיעתם. ישנם חוקים לא ידועים לציבור, חוקים לא רלוונטיים. ההליך הפלילי איננו הדרך לשנות התנהגות שלילית, שיש אינטרס ציבורי לשנותה...
המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: אבוליסיוניזם – מחיר הענישה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי AlLes לאתר flickr]
כרזה עשירית: מהו המשפט?
ד"ר יוסף זהר: מהי הקרימינולוגיה אם לא ניסיון להציב מראה מול פני מערכת המשפט, בה יש שופטים, פרקליטים ושוטרים לרוב, אך משפט – הליך פומבי של בירור העובדות במטרה לחתור לחקר האמת – אין בה.
לצערי צודק!
המאמר הרלוונטי באתר:
[המאמר: ייצור ידע]
[לאוסף הכרזות על אכיפת חוק, לחצו כאן]
![[מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2020/09/טעות-2.jpg)
