• מטוסים שטסים לכל יעד ללא טייס;
• אוניות שמפליגות ליעדן ללא צוות;
• משאיות, אוטובוסים ומכוניות אוטונומיות, שמבצעות את הנהיגה ללא נהג;
• מנופי נמל שמבצעים את הפריקה והטעינה ללא מפעיל;
• וכמובן, כלי נשק "חכמים".

לאמצעים אלה, יתרונות כלכליים ותפעוליים גדולים על המפעיל האנושי; ובתחומים רבים, הטכנולוגיה הזו כבר הבשילה. 

מעניין, שהדינאמיקה של מערכות אוטונומיות בשוק האזרחי הפוכה לזו שבשוק הצבאי

בשוק האזרחי, רגולציה, חקיקה ופחד אנושי מאובדן שליטה, מונעים את כניסת האמצעים החדשים לשירות מבצעי

כך לדוגמה, המכונית האוטונומית: הטכנולוגיה הזו מוכחת וקיימת כבר מס' שנים, בחברות כמו: טסלה האמריקאית; מובילאיי הישראלית, שנירכשה ע"י חברת אינטל האמריקאית; וגם בחברות אחרות. המכוניות האוטונומית הממוחשבות שלהן יודעות כבר היום לבצע ביעילות כל משימה. ברור כי בעתיד הלא רחוק לא נירכוש מכוניות, אנחנו נזמין באמצעות אפליקציה בסמארטפון, נסיעה מחברות שיש להם מאגר מכוניות.

כאן, היתרון הכלכלי והחיסכון בחיי אדם ובנפגעי תאונות אדיר. סביר שינצלו חייהם של כ 1.5 מיליון אנשים שנהרגים בתאונות דרכים בשנה. גם לא נידרש למרבית המכוניות; שכיום, אינם פעילות בכ- 95 אחוז מהזמן. ההשקעה הנוכחית בביטוח והתשתיות של כבישים תצומצם.

אבל, הרגולציה ודעת הקהל נגד, למרות שהוכח, שרמת התמותה מתאונות בהם מעורבים רכבים שאינם מופעלים ע"י נהג נמוכה ב- 90 אחוזים:

• אנשים מקבלים בהבנה מצב, שבו הם יהרגו כתוצאה מטעות או מרשלנות אנוש; אך אינם מקבלים מצב בו יהרגו כתוצאה מטעות של מחשב.
• אנשים מסרבים לטוס במטוסים ללא טייסים; למרות שברור כבר שנים, שהיום אין יותר צורך בטייסים.

בתחומי הביטחון המצב הפוך. ההעדפה היא לכמה שפחות מעורבות אנושית

כעת מפותחים בעולם וגם כאן כלי רכב, טנקים וכלים הנדסיים שפועלים בהתאם למשימות הנידרשות באמצעות שליטה מסויימת מרחוק ולעיתים גם ללא מעורבות אנושית. כך גם מטוסים אוטונומיים ללא טייס, וטילים אוטונומיים תוקפים וגם מיירטים. לעיתים נידרש עדיין אישור אנושי להשמדת המטרה.

להערכתי, בתוך שנים ספורות, הנשק והתחמושת האוטונומיים יהיו הדומיננטיים בשדה הקרב. כאן, ניתן יהיה לחסוך בחיי אדם "שלנו"; ובמקביל, לשפר את יעילות והקטלניות של אמצעי הלחימה; ולאחר תקופת הסתגלות לא ארוכה גם כאן האינטלגנציה המלאכותית תגבר.