[תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
פרדוקס החברות או פרדוקס הידידות (The Friendship Paradox) הוא שכפול האמירה - "הדשא של השכן תמיד ירוק יותר" - לסוגיה, למי יש יותר חברים. משמע, בממוצע, יהיו לחברינו יותר חברים מלנו...
ניתן לנסח זאת גם כך: לרוב האנשים יהיו בממוצע פחות חברים מאשר לחברים שלהם.
מה, באמת לחברים ישלנו יש יותר חברים? זוהי כמובן הטייה מדגמית. שימו לב: מילת המפתח היא בממוצע. יש תמיד מעט עם כמות עצומה של חברים, והם שגורמים לממוצע להמריא מעלינו...
לפי העיקרון הזה, חברינו יקיימו בממוצע יותר יותר יחסי מין מאיתנו, חברינו בחדר הכושר יהיו יותר חטובים מאיתנו, וכדומה.
המושג הזה מבטא את הרצון שלנו, שמוכר בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), להתחבר לבעלי העוצמה. מאחר ועוצמה נמדדת בכמות הקשרים של לגורם כלשהו ברשת, אזי אנשים יהיו, פעמים רבות, ייטו להתחבר לעוצמתיים מהם.
פרדוקס החברות הוא תכונת יסוד של רשתות מורכבות. מרגע שיש ברשימת החברים שלך מספר קטן של בעלי עוצמה עם כמות קשרי גומלין רבה, יעלה הממוצע באופן כזה שספיר להניח שתמצא את עצמך מתחתיו...
התופעה הקרויה, פרדוקס החברות, נצפתה לראשונה על ידי הסוציולוג סקוט ל. פלד (Scott Feld מאוניברסיטת ג'ון הופקינס; ראו תמונה למטה משמאל) בשנת 1991. [תמונתו של סקול פלד משמאל מובאת באדיבות אוניברסיטת ג'ון הופקינס. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] ניתן להסביר זאת, כאמור, כצורה של הטיה מדגמית, בה אנשים - עם יותר חברים - נוטים יותר להיות בקבוצת חברים שלך. לחלופין, יש פחות סיכוי להיות חבר עם מישהו שיש לו מעט מאוד חברים. זאת בניגוד לדעה הרווחת בקרב רוב האנשים, המאמינים שיש להם יותר חברים מאשר לחברים שלהם (ויקיפדיה: פרדוקס החברות).[להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן]
