יאיר רגב: סוף עידן ההזדהות ללא סיבה!

[מקור התמונה: משטרת ישראל בפייסבוק]

 

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר שלישי בסדרה של ארבעה מאמרים בהקשר זה. המאמרים האחרים הם:

*  *  *

החל מה- 12.07.21, בוטל הנוהל המחייב הזדהות בפני שוטר ללא סיבה, ויש אפשרות לסרב להזדהות בפני שוטר מלבד במקרים בהם יש לשוטר עילה סבירה לדרישת הזדהות [ראו את הנוהל: דרישה מאדם להזדהות כשאין נגדו חשד (נוהל הצגת תעודת זהות): נוהל הצגת תז וחובת הזדהות בפני שוטר]

בעקבות פסיקת בג"צ 4455/19 עמותת טבקה נ. מ"י, בפסק הדין שניתן ביום 25.1.2021 נקבע כי הפעלת סמכותו של שוטר לדרוש מאדם להציג לו תעודת זהות מכוח סעיף 2 לחוק תעודת זהות אינה מותנית בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה, אך היא כפופה למגבלות המנויות בפרק ג' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) וכן לקיומה של זיקה רלוונטית בין הדרישה להזדהות ובין המידע המצוי בתעודת הזהות (ראו את מאמרי הקודם)

[להורדת נוהל הצגת תעודת זהות, לחצו כאן: נוהל הצגת תז וחובת הזדהות בפני שוטר][למאמרו של עו"ד יאיר רגב בהקשר זה: 'אין יותר עיכוב משטרתי סתם!', לחצו כאן][למאמר המשך של עו"ד יאיר רגב: 'סוף עידן ההזדהות ללא סמכות – עתה גם בבית המשפט', לחצו כאן]

[מקור התמונה: משטרת ישראל בפייסבוק]

עוד נקבע כי נוכח הפגיעה בזכויות אדם הנגרמת מביצוע פעולות השיטור הנוספות במעמד דרישת ההזדהות, סעיף 2 לחוק תעודת זהות אינו יכול להוות מקור הסמכה מפורש לפעולות שיטור נוספות לאחר שהוצגה לו תעודת הזהות, במצב שבו לא קיים חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה.

בית המשפט קבע גם, בניגוד לעמדת המשטרה, כי דרישת ההזדהות כרוכה בעיכובו של אדם, ומשכך היא כפופה לתנאים שחלים על עיכוב בחוק: חובת השוטר להזדהות בפני המעוכב וחובתו להבהיר את הסיבה לעיכוב. עוד קבע בית המשפט, כי המשטרה אינה מוסמכת לבצע פעולות שיטור נוספות (תשאול, בדיקת פרטים במסוף המשטרתי וכו') מעבר לבדיקת התעודה עצמה, בהיעדר חשד סביר לביצוע של עבירה ספציפית.

משמעות הדבר, כי בדיקת פרטיו של אדם במסוף המשטרתי או במאגרים אחרים, ובכלל זה בדיקת עברו הפלילי של אדם, אסורה בהיעדר חשד סביר לביצוע עבירה.

השופט א' שטיין סבר, בדעת מיעוט, כי סעיף 2 לחוק תעודת זהות איננו מקים סמכות לדרוש מאזרח אף לא את הצגתה של תעודת הזהות שלו, וכי, כפועל יוצא מכך, שוטר איננו רשאי לדרוש מאזרח כי הלה יציג בפניו את תעודת הזהות שלו אלא אם כן יש בידי אותו שוטר סמכות לדרוש את הצגתה מכוחו של דין אחר, (למשל חוק הקורנה).

לפיכך בג"ץ הורה, בדעת רוב, כי הנוהל המשטרתי הקיים יבוטל והמשטרה תגבש בתוך תשעים ימים נוהל חדש התואם את הפרשנות שנקבעה בפסק הדין. עוד הובהר כי בחלוף תשעים ימים ממועד מתן פסק הדין לא תוכל עוד המשטרה לעשות שימוש בנוהל הקיים.

ב-20.4.2021 הוגשה ע"י העותרים בקשה לדיון נוסף בפסק הדין. בבקשה נטען כי פסק הדין מאפשר למשטרה להמשיך ולעכב אנשים באופן שרירותי לבדיקת זהותם, וכך נותן היתר להמשך השיטור המפלה והמשפיל כלפי מי שנראה בעיני שוטרים "בעייתי" או "חריג" על בסיס תחושה סובייקטיבית.

 

[מקור התמונה: משטרת ישראל בפייסבוק]

באותו היום הגישה גם המשטרה בקשה לדיון נוסף. המשטרה ביקשה לקיים דיון נוסף בהלכה ששללה את סמכותם של שוטרים לבצע פעולות שיטור נוספות במעמד דרישת ההזדהות (תשאול, בדיקה במסוף המשטרתי וכו'). לטענת המשטרה, מדובר בכלי חיוני ובסיסי, אשר בלעדיו ספק רב אם תוכל המשטרה למלא את תפקידיה. עוד נטען שיש לשוטרים סמכות "לשוחח" עם כל אדם כשהדבר דרוש להם, ושמדובר בפעולה וולונטרית שבמסגרתה האדם לא מחויב לענות והוא "חופשי לעזוב". המשטרה גם ניסתה ל"גמד" את הפגיעה בזכויות הטמונה בפעולה זו באמצעות הגדרתה כ"סמכות פיקוח" "לבר-פלילי", שאינה כרוכה בהגבלת חירותו של אדם אלא ב"המתנה" לסיום הבדיקה ושתוצאתה ש"אדם מתעכב למשך מספר דקות בדרך למחוז חפצו"... בתגובה שהוגשה נכתב כי המשמעות המיידית היא טשטוש הגבול בין הסכמה לכפייה כאשר אדם מעוכב בידי שוטר, לגבולות הסמכות של המשטרה כפי שהותוותה בחוק, וקיים הכרח שחשד סביר יהיה תנאי מקדים והכרחי לעיכובו של אדם לצורך בדיקת זהותו וחקירתו. עתירת המשטרה לדיון נוסף נדחתה.

במקביל, הגישה המשטרה בקשה לדחיית מועד ביצוע פסק הדין. ב-12.5.2021 נענה בג"צ לבקשת המשטרה ודחה את מועד הכניסה לתוקף של הנוהל המתוקן ל-12.7.2021. ב- 11.7.21 פורסם הנוהל החדש "הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר" נוהל אג"מ 220.002.19. להלן עיקרי הנוהל:

הנוהל מפרט את התנאים להפעלתה של סמכות דרישת הזדהות והפעולות אותן רשאי שוטר לערוך בעקבות בדיקת תעודת הזהות שלא אגב יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית.

עילה סבירה לדרישת הזדהות: העילה לדרישת ההזדהות תהיה בהתאם לסמכויות הקבועות בחוקים השונים, כגון דרישת הזדהות מאדם שיש יסוד לחשוב כי שהייתו בישראל מחייבת רישיון ישיבה לפי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, בדיקת הזדהות בעת כניסה למקום לפי סעיף 4 חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור או כל סמכות אחרת. בהעדר סמכות אחרת ספציפית, ניתן להסתמך על סעיף 2 לחוק תעודת זהות, אם התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן:

[מקור התמונה: משטרת ישראל בפייסבוק]

עילה סבירה:

א. על פי הנסיבות נדרש לברר אם נושא התעודה הינו אזרח או תושב ישראל.

ב. קיים חשש לביצועה של עבירה בה נדרש לברר את גילו של האדם כגון במקרה של חשש למכירת אלכוהול לקטינים.

ג. לצורך הגשת עזרה לאדם השרוי במצוקה שבירור זהותו נדרש לצורך הגשת העזרה.

ד. יש יסוד לחשש שמדובר באדם שהמשטרה מחפשת אחריו נעדר, עבריין נמלט, דרוש לחקירה.

ה. קיים חשש שבוצעה או עומדת להתבצע עבירה ומתקיימות נסיבות שיש בהן כדי להצביע על מעורבות אפשרית של האדם בעבירה ויש צורך לברר פרט מן הפרטים המופיעים בתעודת הזהות, כך למשל:

1) התנהגותו של האדם מצביעה על מעורבות אפשרית בעבירה או אפשרות להיותו עד לעבירה;

2) אדם נמצא במקום, בזמן ובנסיבות שניתן להסיק מהם שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה; אדם שאינו נושא תעודת זהות – ניתן לנסות ולאמת את פרטי ההזדהות שמסר מול המערכת הממוחשבת. ביצוע פעולות שיטור נוספות אגב דרישת הזדהות על פי סעיף 2 לחוק תעודת זהות: למעט במקרים בהם קם יסוד סביר לחשד או שעלה צורך באימות פרטי הזהות, אסור לבצע תשאול ובדיקות מידע במערכות המשטרה ופעולות שיטור נוספות, בעקבות דרישה להזדהות מכוח סעיף 2 לחוק תעודת זהות.

הנוהל הופץ לשוטרים והמשטרה התחייבה שכל השוטרים יפעלו בהתאם לפסיקת בג"צ. כלומר, שוטר רשאי יהיה לדרוש הצגת תעודת זהות אך לא יהיה רשאי לבצע פעולות שיטור נוספות ללא חשד סביר לביצוע עבירה:

  • שוטר מוסמך לדרוש מאדם להזדהות בפניו באמצעות הצגת תעודת זהות, גם אם אין חשד שאותו אדם עבר עבירה אולם, הדרישה להצגת תעודת הזהות חייבת להיות רלוונטית (עילה סבירה) למידע שנמצא בתעודת הזהות, כגון צורך בבירור מקום מגורים או מעמד אישי.
  • לשוטר אסור לבצע פעולות שיטור נוספות כגון בירור פרטים במסוף המשטרתי או תשאול, אם אין חשד סביר שהאדם עבר עבירה פלילית של עוון או פשע.

[מקור התמונה: משטרת ישראל בפייסבוק]

בג"צ קיבל את הטענה שההתנהלות השיטתית וארוכת השנים של שוטרים לעכב אנשים ברחוב, רק מפני שלתחושתם הסובייקטיבית הם נראים "בעייתיים", לדרוש מהם ללא כל הסבר להציג תעודה מזהה ולבדוק במאגר המשטרתי את המידע אודותם, היא התנהלות המנוגדת לזכותו של כל אדם, כי רשויות המדינה לא יתייחסו אליו כאל "חשוד" ולא יגבילו את חירותו באופן שרירותי ובהעדר "סיבה טובה" מספיק.

פעולת העיכוב לצורך דרישת הזדהות של אדם מייצרת תחושה קשה של ביזוי והדרה, היא מתייגת אנשים ברחוב לעיני העוברים והשבים כחשודים והיא מצמצמת את חירותם של אנשים להתהלך ברחוב או לשבת בפארק – ולהיעזב לנפשם – מבלי להיחשף לחוויה המשפילה של בדיקת זהותם ועברם. בג"צ קיבל את הטענה שהתנהלות כזו פוגעת בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב, בזכות לפרטיות, בזכות לחופש תנועה ובזכות לשוויון.

הפרקטיקה המשטרתית הזו, הוכחה במחקרים כי היא נובעת מאפליה בהפעלת סמכויות אכיפה ומפרופיילינג גזעי, מופעלת באופן מוגבר כלפי יוצאי אתיופיה, ערבים ובעלי חזות מזרחית. היא יוצרת תחושה קשה של הדרה, ביזוי והשפלה, ויש לה השלכות חברתיות קשות.

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *