[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]
דמוקרטוס, יש לו דעה מוצקה על כל דבר; הוא מדבר בביטחון רב ובנפנופי ידיים, בעיקר על דברים שהוא לא מבין בהם כלום. ככה הגענו להתנצלות של יאיר נתניהו לבוגרי קרן ווקסנר (ראו הכתבה למטה).
האם יש או אין אינדוקטרינציה באוניברסיטאות האמריקאיות - עם דגש על הרווארד; והאם היא משפיעה על הסטודנטים הישראלים של קרן ווקסנר?
בפתח הדברים אגיד, שאני לגמרי בעד נסיעה של קצינים בכירים, פרובינציאלים ככל שיהיו, ללמוד בחו"ל. זאת חוויה מאלפת, פוקחת עיניים; ולקצינים בכירים שבילו מעט מאוד באזרחות הישראלית, זאת יכולה להיות בהחלט חוויה שתוסיף להם לא מעט. (והיא אכן הייתה כזו)
אבל אליה וקוץ בה - אליה, אגב, זה השומן הרך בקצה של הכבש - הרווארד הפכה בשנים האחרונות למחנה אינדוקטרינציה חסר סבלנות כלפי כל בעלי דעה שונה.
זה לא אני אומר את זה. זה אומר מייקל בלומברג בנאום ההכתרה אותו נשא באוניברסיטה בשנת 2014; ומאז, כמו שההיא אמרה ליודוקוליס ליפשיץ, הוא התעודד והמצב רק נהיה יותר גרוע (השיר של כוורת מצורף בסוף).
[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]
[למאמר של אריה יואלי ב'סרוגים', לחצו כאן]
אבל על איזו דעה שונה מדובר?
כאן בא הקרימזון - העיתון המקומי של האוניברסיטה - ועשה סקר נטייה פוליטית בקרב המרצים בפקולטה למדעים ואומנות.
במהדורה שלו שיצאה בתשיעי לאפריל הריץ הקרימזון כתבה שהכותרת שלה "מין בסכנת הכחדה - המחסור בחברי פקולטה שמרניים בהרווארד". הסקר הקיף 236 חברי פקולטה שהסכימו לענות על השאלות שהוצגו להם בהתייחס לנטייה הפוליטית שלהם. ובכן מתוכם רק 7 אנשים (3%) או הזדהו כשמרנים או אולטרא-שמרנים.
אבל הקרימזון לא עצר שם ובדק את התרומות הפוליטיות של חברי הפקולטה בין השנים 2017 ל 2020. למה זה חשוב? כי חברי הפקולטות השונות בהרווארד - בעיקר אלו שעוסקות בממשל (אבל לא רק) - הם חלק מהמאגר, שממנו בוחרים נשיאי ארה"ב את השרים שלהם, חברי הקבינט והפקידות הבכירה.
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה - ייצור ידע]
למעשה 1/3 מחברי הקבינט של ביידן הם בוגרי הרווארד ובממשל שלו משרתים כ- 63 בוגרי הוורארד בתפקידים בכירים למדי חלקם אגב בוגרי בית הספר למדיניות ציבורית ע"ש קנדי - המקום בו היוצאים ללימודים מטעם מדינת ישראל ע"ח קרן ווקסנר לומדים:
[לכתבה המלאה בקרימזון, לחצו כאן]
אז אם נחזור לתרומות, בין השנים 2017 ל- 2020 נתרמו לדמוקרטים $744,143 דולר, לעצמאיים $5,600 דולר, ולרפובליקנים $3,010 דולר:
[לכתבה המלאה בקרימזון, לחצו כאן]
בבית הספר לממשל ע"ש קנדי - נושא התכתובת הזאת בין 2016 ל- 2018 - 92% מהתרומות הלכו לדמוקרטים; 4.3% מהתרומות הלכו לרפובליקנים; 1% הלך לעצמאיים; והשאר - 3.2% - הגיע לכל מיני מוסדות ללא כוונת רווח.
בארה"ב המצב החלוקה הפוליטית היא בערך 50 - 50; אז תעשו את חשבון ההטיה הפוליטית...
אכן זה - לדעתו של דמוקרטוס הגדול - מוסד מאוזן פוליטית המייצג נאמנה את ארה"ב של אמריקה, שבו להטייה הפוליטית של המרצה, אין שום חשיבות בעיצוב דעתו של הסטודנט על ארה"ב. תרשו לי להזכיר לכם שמדובר בתחום לימודים שאיננו אמפירי; וכולל, לא מעט הרצאות אורח וסיורים ברחבי ארה"ב, ופעילות שבה לדעת המרצה הפרופ' - ולצורה ולאופי השיח שהוא מוביל בממלכתו - חשיבות גדולה.
בנוסף כדאי לזכור, שהסטודנטים הישראלים המגיעים ע"ח הקרן (אני מדבר על קציני הצבא), הם ברובם הגדול פרובינציאלים; שבמקרה הטוב, עשו כמה השתלמויות לפני זה עם קציני הצבא האמריקאי, ונחשפו אליהם קצת.
עם כל הכבוד, לסטודנטים שמגיעים יש בד"כ בסיס ידע אפסי על ארה"ב. על כן, מה שהם יראו בבית הספר לממשל; האנשים שהם יפגשו; הדעות שהם ישמעו - כל אלו יעצבו, במידה רבה, את מה שיעצב את תפיסת עולמם לגבי ארה"ב; והרבה יותר זה גם מה שיבנה את הנטוורק בהיבט האמריקאי שלהם.
הדעות שהסטודנטים הללו ישמעו? מונוטוניות ברובן המוחלט!
הרווארד הפך למוסד, שבו חופש הדיבור לא קיים. אם אתה ימני בהרווארד, הישמר לנפשך ושמור על זה בסוד. מתוך בוגרי מחזור 2024 בהרווארד, 90% הצהירו שהם יצביעו לביידן; ו- 7.1% הצהירו שהם יצביעו לטראמפ. לשם השוואה, בשנת 2012 17% תמכו ברפובליקנים.
אני בעד השכלה רחבה ככל האפשר לקצונה הבכירה בצה"ל. אבל השכלה אפשר גם לרכוש בארץ ולא צריך להרחיק עד הרווארד בשביל ללמוד להשתמש באקסל. אם בפתיחת אופקים מדובר; הרי שלטעמי, פותחים אופק בהרווארד; אבל גם סוגרים ווילון, ונשארים לשבת לגמרי בחושך.
ברכות לתא"ל גולדפוס על סיום תפקידו כקצח"ר ויציאתו הקרובה להרווארד.
[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]
