[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו אוסף שלישי מתוך שלושה של כרזות העוסקות בנפלאות החיים. לאוספים האחרים לחצו כאן:
- פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על נפלאות החיים – אוסף ראשון;
- פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על נפלאות החיים – אוסף שני.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם אוסף שלישי של אמירות על החיים, שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע. בהנאה!
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש הדף: "אנחנו מערכים את החיים רק כשהמוות מתקרב!"
כותב פרופ' יצחק אדיג'ס:
"... על מנת לאזן את החיים, שאלו את עצמכם "מהם הדברים החשובים לי באמת?" בדרך כלל, אנשים מגלים - מה בעל ערך אמתי עבורם - כשזה מאוחר מדי: על סף מותם. או כשהם חולים. למה? מכיוון שאנו מכירים את הדברים החשובים ביותר בחיים, רק כשהם ניטלים מאיתנו:
- איננו מעריכים את בריאותנו, עד שאנחנו חולים.
- אנו מעריכים את הדמוקרטיה, רק שאנו חיים בדיקטטורה.
- אנו מעריכים את האהבה, רק כשהיא אובדת לנו.
- אנו מעריכים את החיים רק כשהמוות מתקרב.
אנו לוקחים כמובנים מאליהם את הדברים החשובים ביותר בחיים; כי בדרך כלל, יש לנו אותם. יש, אבל לא באמת: בריאות, דמוקרטיה ואהבה אינם מצב סטטי של קבע. אם לא מתחזקים אותם, הם מתדרדרים. בחלוף הזמן, הם לא נשארים אותו דבר."
- המאמר הרלוונטי באתר: יצחק אדיג’ס: הדחוף והחשוב – בניהול ובחיים.
כרזה שנייה: אין קדושה בלי חטא - אחדות הניגודים!
האלוף גרשון הכהן: "על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות)
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: הלקחים האסטרטגיים של מגילת רות.
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שלישית: על אנשים ונרות
"אנשים הם כמו נרות... יש כאלה שמאירים את חייך; ויש כאלה שצריך לדחוף אותם לתחת..."
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזות רביעית וחמישית: לעצור, בכל מחיר, את השינוי...
כרזה רביעית: מה קורה לנו כשאנחנו, במקום להתאים את עצמנו למציאות משתנה, משקיעים את כל האנרגיה שלנו במניעת שינוי?
קובע האלוף גרשון הכהן: "כשמתעקשים בכל דרך לא להשתנות - משהו עמוק מסתבך בתוך עצמו, במבוי סתום, כמו חסימת מעיים!"
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: חייבים לאפשר דינמיקה של השתנות!
[הכרזה: 'ייצור ידע']
כרזה חמישית באותו הקשר: מנסים לשווא לשמר את הסטטוס קוו...
ד"ר מיכה גודמן על נסיונות השווא לשמר מצבים קיימים בעולם דינאמי, שמשתנה במהירות: שום דבר לא נשאר כמו שהיה... ו"הדרך היחידה לשמר את המצב הקיים היא לשנות אותו!"
צודק!
-
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: מלכוד מיכה גודמן.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay].
כרזה שישית: החלום הוא השלב הראשון בדרך להגשמה!
"כל מעשה ראשיתו בחלום, ואנשים שחולמים הם אנשים שמגשימים!"
נכון במדינאות, נכון בניהול ונכון בחיינו האישיים!
כרזה שביעית: מתי אנחנו כועסים יותר על האחר?
היכולת שלנו להתחשבן עם הצד השני, גורמת לנו לכעס רב יותר, כיוון שמנגנון ההצדקה העצמית שלנו עוזר לנו "להצדיק" את ההתחשבנות שלנו עם האחר. מסביר זאת עמר דנק:
הצדקה עצמית משפיעה גם על רגשות הכעס שלנו, אבל בניגוד לדעה הרווחת, (שנטמעה בפסיכואנליזה של פרויד) על כך שפריקת תסכולים ונקמה, הם מנגנונים בריאים שמסייעים לתחושה טובה יותר (אוורור), קיימים שלל מחקרים וניסויים בעשרות השנים שחלפו, שמראים את ההיפך.
המחקר הראשון שמצא זאת, היה מקרי. מייקל קאן ערך את הניסוי בזמן שהיה בלימודי הסמכה לפסיכולוגיה בהארוורד. הוא התחזה לטכנאי רפואי וערך בדיקה רפואית לסטודנטים (לחץ דם, דופק, הזעה וכו'). במהלך הבדיקה הוא הציק לנבדקים והעליב אותם. למחצית מהנבדקים נאמר שהם יכולים להתלונן על הבדיקה לממונים עליו, ואילו למחצית האחרת לא נאמר דבר. קאן ציפה (פרוידיאני), שהיכולת להתלונן תביא לכך שהכעס של הנבדקים יהיה קטן יותר, אבל קיבל תוצאות הפוכות לחלוטין. אלו שיכלו להתלונן הגיעו לרמות כעס גבוהות יותר, ולחץ הדם שלהם עלה לערכים גבוהים יותר. הסימפטומים גם נמשכו זמן רב יותר, ולחץ הדם ירד לאט יותר.
- למאמר הרלוונטי באתר: עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי ב’ – נקמה ומעגל הסלמה.
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שמינית:
כרזה שמינית: האם אנחנו חושבים בצורה רציונלית?
כותב עמר דנק: רוב האנשים מאמינים שהם חושבים בצורה רציונלית (Naïve realism). כאשר הם מתווכחים עם אחרים הם מניחים שתי הנחות נוספות:
- שאנשים פתוחי מחשבה והוגנים חייבים להסכים לדעה הגיונית.
- כל דעה שאני מחזיק היא הגיונית, אחרת לא הייתי מחזיק בה. לכן, אם רק אצליח להסביר לשומעי איך הדברים באמת עובדים, הם יסכימו איתי. אם לא, סימן שהם מוטים.
האמת שונה. פעמים רבות אנחנו מקבלים החלטות אמוציונליות או לחלופין, החלטות המובלות ע"י אינטואיציה; וכאשר אנחנו משתמשים בשכלנו, אנו חשופים להטיות קוגניטיביות רבות!
- המאמר הרלוונטי באתר: עמר דנק: ההידרדרות לשחיתות וה’דיסוננס הקוגניטיבי’.
כרזה תשיעית: אלוף משנה עופר בורין על חשיבות חופש הבחירה...
"אנשים שעודם בחיים, הנוטלים מעצמם את חופש הבחירה, ומשאירים אותה בידי אחרים, אינם אלא מתים. חשוב להוסיף כי חופש הבחירה חייב תמיד להיות מלווה באחריות אישית של האדם על מעשיו."
- המאמר הרלוונטי באתר: עופר בורין: תהילים, פרק פח – בַּמֵּתִים, חָפְשִׁי.
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה עשירית: אנשים מקבלים החלטות בצורה לא רציונלית!
כותה אלי בר און, בנושא הקורונה, ביולי 2020, עם תחילת הגל הרביעי של הקורונה:
"... פרופ' דניאל כהנמן - יהודי חכם, זוכה פרס נובל - כבר לימד אותנו שאנשים אינם מקבלים החלטות בצורה רציונלית, ומעדיפים לא להפסיד מעט עכשיו - במקרה שלנו את הנאות יומם - למרות שיוכלו להרוויח יותר בעתיד... לכן, חזרה להתנהלות התו ירוק לא תעזור, גם לא אימוץ תקן של תו שחור...
- המאמר הרלוונטי באתר: אלי בר און: קדימה, להתחסן שוב, ויפה דקה אחת קודם!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]