[בתמונה: שוטרים משקרים... התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר 'זמן ישראל'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

זהו מאמר תגובה למאמר "רפי רותם ראוי להגנה מן הצדק", משה ליכטמן, הארץ 23.06.21.

*  *  *

בכתבה "הדברים שחושפת השופטת דליה גנות מצדיקים שלוש ועדות בדיקה" בהארץ (רום, 2021), מכה שופטת המחוזי בדימוס, גנות על חטא ומספרת:

"הלכתי אחורנית וראיתי בכל מיני תיקים כל מיני אמירות של המשטרה במזכרים, ובדיעבד הבנתי שבהרבה יותר ממקרה אחד הם היו לא מדויקים עד שקריים. ואתה מסתמך עליהם בעיניים עצומות. אני חושבת לעצמי, לכמה אנשים עשיתי עוול בגלל שקיבלתי את המזכרים האלה כמות שהם".

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

מדוע שוטרים משקרים?

ראשית, משום שכדאי להם. או כדברי גנות: "המזכרים הסודיים שהמשטרה מציגה לשופטים היו בעיניי דברי אלוהים חיים. מעולם לא פקפקתי בהם"

שנית, כאשר פשעיהם מתגלים, השופטים לא מפעילים נגדם את סמכותם בחוק. כבר ב-1978, בפסק הדין בפרשת אבו-מדיג'ם, כתב שופט בית המשפט העליון המנוח חיים כהן: "אודה כי למקרא ולמשמע הערעור הנוכחי התחלתי לראשונה לפקפק במקצת, שמא הגיע הזמן, והמלחמה בפשעי הפושעים צריכה להידחות מפני המלחמה בפשעי שוטרים. שאלתי את עצמי אם על-ידי השימוש השיפוטי אשר אנו השופטים עושים בראיות – ולו גם כשרות מבחינת דיני הראיות – שהושגו על-ידי חוקרים-פושעים, אין אנו עושים עצמנו שותפים לאחר המעשה לפשעיהם".

[השופט חיים כהן, והמשפט הקשה אותו כתב לפני 30 שנה... מה נשתנה? התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

לעומתו בחר השופט אהרן ברק ב 1985 בפסק הדין בפרשת טובול, להציג גישה המגמדת את פשעי השוטרים: "מספר קטן של פירות רקובים בסל מלא פירות בריאים".

כפי הנראה נוכח השפעתו העצומה של השופט ברק על המשפט הישראלי, במשך עשורים רבים שלטה גישתו בפסיקה. רוב רובם המכריע של השוטרים חדורי תחושת שליחות ועושים עבודתם נאמנה. אלא שאם נמשיך במשל של ברק, כמו שכתב פרופ' בועז סנג'רו: "דווקא ידוע שפירות רקובים שאינם מורחקים מדביקים בריקבונם גם פירות בריאים. מעבר לכך זוהי גישה לא ראויה. היא איננה כופה על המערכת הפקת לקחים בטיחותיים שמטרתם לצמצם את הסיכון".

אם נמשיך במשל של ברק, לדברי פרופ' בועז סנג'רו: ידוע שפירות רקובים שאינם מורחקים מדביקים בריקבונם גם פירות בריאים. מעבר לכך זו גישה לא ראויה, שאינה כופה על המערכת הפקת לקחים לצימצום הסיכון.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי John-Silver לאתר Pixabay; הכרזה: ייצור ידע]

פרשת עמוס ברנס כמקרה בוחן

לדוגמה, חוקריו של עמוס ברנס ז"ל (ראו תמונה משמאל) תיאמו את עדויותיהם במשטרה כנגד טענותיו כי הודאתו נגבתה ממנו לאחר שלא ישן במשך ארבעה ימים ושלושה לילות, שבמהלכם הוכה על ידי חוקריו. אל מול עדותו זו של ברנס העידו אנשי המשטרה כאיש אחד, כי לא היו דברים מעולם, וכי ראש צוות החקירה שאול מרכוס כלל לא נכח בשחזור. בית המשפט המחוזי האמין לכל עדי התביעה והרשיע את ברנס.

על רקע פניות חוזרות ונשנות של ברנס מבין כותלי בית הסוהר, ובעקבות חשיפה על-ידי קצין משטרה בדימוס, ניצב משנה עזרא גולדברג, של קיום פעולות בלתי כשרות שבוצעו על-ידי חוקרי צוות החקירה בראשותו של מרכוס, פתחה בשנת 1980 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת-הדין יהודית קרפ, בבדיקה מקיפה של הפרשה.

[בתמונה: ספרו של שלמה ולדמן: 'עמוס ברנס. מאבקו וניצחונו של חף מפשע' שראה אור בהוצאת תמוז ב- 2003. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בין הממצאים שהעלה דו"ח קרפ, אשר הובילו לאישור משפט חוזר ולזיכויו של ברנס, הייתה עדות השקר של של פקד עוזי נבות, ראש המעבדה הניידת לזיהוי פלילי, שצילם והקליט על גבי סרט וידאו את השחזור שנערך לברנס. נבות העיד במשפטו של ברנס כי מרכוס לא נכח בשחזור, ברם לאחר שקיבל נבות מעמד של עד מדינה והתחייבות ממפכ"ל המשטרה שאם ימסור עדות מלאה ואמיתית לא יינקטו כנגדו צעדים שיפגעו במעמדו במשטרה, הודה נבות כי שיקר בעדותו במשפטו של ברנס.

ב-1982 בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את סנ"צ בדימוס שאול מרכוס במתן עדות שקר בפרשת ברנס, אך בית המשפט העליון זיכה אותו ושלח מסר לשוטרים פושעים: "אתם מוגנים".

לדוגמה, חוקריו של עמוס ברנס ז"ל תיאמו את עדויותיהם במשטרה כנגד טענותיו כי הודאתו נגבתה ממנו לאחר שלא ישן במשך ארבעה ימים ושלושה לילות, שבמהלכם הוכה על ידי חוקריו

ב-1993, מבקר המשטרה אברהם אדן טבע את המונח "תרבות השקר". לדבריו, התפיסה הלוחמנית יוצרת אצל השוטר תחושה של שליחות, ובטחון ש"במלחמה כמו במלחמה", ו"במלחמה הכל מותר".

ב-2015 ציין מבקר המדינה בדוח ביקורת מיוחד על טיפול המשטרה בעבירות שוטרים כי גדל ב-53% מספר התיקים שהתקבלו במחלקת משמעת ממח"ש והופנו למסלול של הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ומספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566% (40 לעומת 6 ב-2014). גם תיקים שבהם עלה שהשוטרים לא היו דוברי אמת או לא דיווחו דיווח מלא בדוחות פעולה ולפעמים אף תיאמו גרסאות, הופנו להדרכת מפקד.

ב-2019, דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, אמר בכנס של לשכת עורכי הדין, כי טועני מעצרים של המשטרה משקרים על בסיס קבוע בבית משפט, לרבות בדוחות הסודיים, אותם הם מסתירים כ"תכתובת פנימית" גם אחרי שמוגש כתב אישום, ולא מאפשרים לבקר אותם כחלק מחומרי הראיות.

[התמונה היא צילום מסך מכתבת 'כאן 11'. הכרזה: ייצור ידע]

רוזן המליץ לסנגורים לדרוש את הדוחות הסודיים על בסיס סעיף 74 לקבלת חומרי חקירה, ולחשוף כזבים שנמסרו לבית המשפט בשלב המעצר, והוסיף:

"עורכי דין אומרים לי: אני מסתדר עם הפרקליטות. למה אני צריך להתעסק איתם? עדיף לי לבלוע ולהמשיך הלאה. זו לא הדרך. הדרך היא לפנות כדי לשפר את הפרקליטות".

דוד רוזן היקר, ומה עשית בתפקידך הקודם כשופט כאשר הופיעו לפניך טועני מעצרים ושיקרו? אולי הדרך למנוע שקרים של שוטרים בבית המשפט ולשפר את עבודת מייצגי המדינה בערכאות מתחילה אצל השופטים? מה נדרש מהשופטים לעשות?

"וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו" (דברים יט, יח), והתורה אף קובעת את עונשו: "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יט, יט).

וכדי להזכיר לנו שלא השתנה דבר, בקטעים מריאיון שנערך עם יצחק אילן ז"ל, לשעבר סגן ראש השב"כ, בנוגע למשפטו של רומן זדורוב, ואשר נחשפו ב 9.07.21 באולפן שישי, טען אילן: "הם (החוקרים, י.ז.) שיקרו בבית משפט".

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

נספח: שקרי משטרה הן תופעה מוכרת במשטרות רבות. הנה דוגמה מארצות הברית:

[לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• איתי רום (2021), "אני ממש עצובה על מה שקורה. המערכת לא נקייה", מוסף הארץ, 2/7/21, עמ' 19-15.
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, 14/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.