תקציר: המודל שלפיו פועלות משטרות מודרניות הונח ב-17 בפברואר 1800, 29 שנים לפני משטרת לונדון. אז מיסד נפוליאון בונפארט משטרות בכל היישובים הצרפתים, שאוכלוסייתם עלתה על 5,000 נפש; ובעיקר, את משטרת פריז; רק שבניגוד ליסודות שעליהם נבנתה משטרת לונדון, לא היו אלה יסודות דמוקרטיים. את התוצאות אנו מרגישים ביחסי אזרחים עם המשטרות עד היום…

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

יש הרואים את התיאוריה - שבבסיס המשטרה הראשונה במדים בלונדון, שיצר ראש ממשלת בריטניה, הלורד רוברט פיל ב- 1829 - כתיאוריה האולטימטיבית למשטרה בחברה דמוקרטית.

אבל רוב המשטרות המערביות צמחו במשטרים אוטוקרטיים. מדינות דמוקרטיות אחרות – ובהן ישראל – התגבשו על ידי שלטון זר (גם אם דמוקרטי במדינת האם שלו), שהקים משטרה אנטי דמוקרטית מובהקת. 

למשטרות שהוקמו בהן לא היה מאומה עם התיאוריות שבבסיס הקמתה של משטרת לונדון. התיאוריות שעל בסיסן הוקמו היו דווקא נאמנות לשלטון ולא לאזרחים...

.

משטרת פריז, 1800

המודל שלפיו פועלות משטרות מודרניות הונח ב-17 בפברואר 1800, 29 שנים לפני משטרת לונדון. אז מיסד נפוליאון בונפארט בצרפת, משטרות בכל היישובים הצרפתים שאוכלוסייתם עלתה על 5,000 נפש; ובעיקר, את משטרת פריז. המשטרה הוקמה ככוח שהחזיק בידיו את המונופול על הפעלת אלימות בתוך תחומי צרפת האזרחיים, כשכל המיליציות העממיות פורקו (הלוואי עלינו...)!

המארגן ואיש המפתח בבניית הכוח המשטרתי הוא ז'וזף פושה (Joseph Fouché), מראשי המהפכה הצרפתית ושר המשטרה של נפוליאון בונפרט, שיכול להיחשב לאבא של המשטרות הממוסדות בעולם הדמוקרטי והלא דמוקרטי כאחד. תפקידו הראשון במעלה היה לשמר את שלטון הקונסולט (שלטון הקונסול) בתוך צרפת; וכפועל יוצא מכך, לשמור על ביטחון הציבור באופן כללי.

מבנה משטרת פריז ודרכי פעולתה

פושה הקים מערך היררכי ריכוזי בראשותו, דבר שייעל את ניוד הכוחות ואפשר העברת ידע. הוא ביסס את עבודת המשטרה, במידה רבה כמו היום, על בילוש, חקירות ומודיעין, מבנה שקיים עד היום במשטרות מודרניות.

המשטרה של פושה הצטיינה בהפעלת כוח חדה, אכזרית וממוקדת; והופעלה כנגד גורמים, שאיימו על שלום הציבור או המדינה מכל כיוון פוליטי או פלילי. פושה ידע לנצל את רשתות המודיעין שטווה לצבור כוח מול יריבים פוליטיים, עד שגם נפוליאון חשש ממנו, ואף ניסה להיפטר ממנו מספר פעמים...

אתגרי המשטרה בפריז במאה ה- 19

המאה ה- 19 הייתה מאה קשה למשטרה בפריז. השוטרים היו ברובם המכריע אנשי צבא לשעבר, והיו חייבים להיות ללא עבר פלילי. האינטראקציה שבין הציבור למשטרה הייתה של בוז עמוק של הציבור. עבודת השוטר - במאה שהייתה רצופה מהפכות, טרור, אלימות, אנרכיזם פרוע ומה לא - הייתה מתסכלת מאו, השכר אפסי והסיכונים האישיים עצומים.

ביטחון הפנים - מסתבר - איננו המצאה של המאה העשרים. פצצות התפוצצו בפריז בכל מקום: באספה הלאומית, בתחנות משטרה, בבתי קפה או פשוט ברחוב. האלימות הזו עברה גם לשוטרים, שלא חסכו עונשים קשים מאלה שנפלו בידם, כמו קטיעת אפים למשל...

אופייה של המשטרה הצרפתית, שהתעצב באותם ימים, הפך אותה, עד היום, לאחת המשטרות השנואות ביותר בעולם הדמוקרטי...

[אוסף תמונות על המשטרה הפריזאית המאה ה- 19, ראו בבלוג: Victorian Paris]

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית;
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.

מקורות והעשרה

• [פנחס יחזקאלי (2021), למי שייכת המשטרה' - אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/2/21.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.