תקציר: ההבדל העקרוני, בין מודל משטרה זה של חבר העמים הבריטי (הקרוי: שיטור בהסכמה - policing by consent) - לבין המודלים, במדינות הדמוקרטיות האחרות - נעוץ בראיית האזרח כ'בעל הבית' של המשטרה…

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 ביולי 2023

משטרת בריטניה ודומותיה, בחלק המערבי של מדינות חבר העמים הבריטי, הן תוצר ייחודי ויוצא דופן של שיטור. הוא התפתח 29 שנים אחרי שהמשטרה הממוסדת הראשונה הוקמה בצרפת הנפוליאונית ב- 1800.

פילוסופיית השיטור הייחודית שלהן קרויה פילוסופיית השיטור בהסכמה (policing by consent) או 9 עקרונות השיטור של  רוברט פיל (Robert Peel’s 9 Principles of Policing) (ראו פירוט של תשע העקרונות בתמונה למטה). 
הבדל העקרוני, בין מודל זה, למודלים, במדינות הדמוקרטיות האחרות - נעוץ בראיית האזרח כ'בעל הבית' של המשטרה.

שרשי הקשר התיאורטי בין המשטרה לאזרחים נעוץ באמנה החברתית, המזוהה עם התגבשות הנאורות והליברליזם באירופה, ופותח על ידי הוגים שונים כגון תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ואחרים.

זהו סוג של מודל תאורטי, המתאר את תהליך הקמת המדינות כהתאגדות של פרטים למטרות שימור האינטרסים שלהם. מושג זה פותח בהרחבה בספרו של ז'אן-ז'אק רוסו "על האמנה החברתית" (ראו תמונה למטה משמאל):

האמנה החברתית והשלכותיה

כדי לשמור על סדר החיים התקין, בחברות דמוקרטיות יוצרים האזרחים אמנה עם המשטרה, כנציגת המדינה. הם מוותרים, בתנאים מסוימים, על חלק מחירויותיהם; ובתמורה הם מקבלים סדר שמאפשר קיום חופשי יחסית.

בניגוד למשטרות - תוצר המשטרה הפריזאית - מטרתה העיקרית של משטרת לונדון לא הייתה שרידותו של המשטר; אלא, לשמור על סדר החיים ועל הסדר החברתי!

משמע על פי התיאוריה הזו, משטרה בחברה דמוקרטית אינה שייכת לשלטון - כמו ברוב המשינות הדמוקרטיות - אלא לאזרחים: הם מפקידים בידיה חלק מזכויות האזרח שלהם, והיא דואגת עבורם לשמירת אורח החיים התקין!

וצריך להדגיש: האזרח איננו הלקוח של המשטרה. הוא הבעלים שלה! 

הגישה הזו מוצאת את ביטויה בתרשים העץ המתאר מחנת משטרה קנדית, כפי שהוצגה על ידי מפקדה: הציבור - בעל הבית - למעלה. אחריו בסדר החשיבות השוטרים, שבאים עימו במגע. רק אחריהם הסרג'נטים והקצינים שאמורים לוודא שהשוטרים יקבלו את כל שהם נדרשים לו לצורך מתן מענה לציבור:

ונדגיש שוב:

על הסוג הזה של משטרות - שנכנה אותן 'מוכוונות לגיטימציה' נמנה את המשטרות
המערביות בחבר העמים הבריטי בלבד (בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד וכדומה. כל האחרון הן משטרות שנשלטות על ידי השלטון (מדינתי, עירוני, אזורי וכדומה).

יחד עם זאת, מפכ"לים חכמים, במדינות רבות, מאמצים כל העת חלקים מהמודל הבריטי או מחלקים ממנו.

הדוקטרינה המשטרתית:

אמון הציבור הוא היסוד העיקרי בהקמת המשטרה הראשונה במדים בלונדון, שיצר ראש ממשלת בריטניה, הלורד רוברט פיל ב- 1829. 

את אופן הפעולה והמכוונות לבעל הבית – האזרח – ראינו, למשל, בסרט 'מרי פופינס'. גם כאשר בעל הבית מתנשא ופוגעני שומר השוטר על שליטה עצמית, כשברור לו, ולצופים, כל העת, למען מי הוא קיים ולמי הוא נותן שירות!

בבריטניה האזרחים מצפים, גם היום, מהשוטרים שיהיו תחליף להורים ויועצי נישואים...

בסרט 'שוטרים לוהטים' רואים למשל שוטר הגובה עדות מאזרח בכפר על ברבור נעדר; ואחר כך, את השוטרים רודפים אחריו. זוהי אמנם פרודיה, אולם ברור הרציונל שמאחוריה:

העיקרון המנחה את המשטרות הללו הוא, שלגיטימציה ואמון ציבורי אינם מובן מאליו ואינם קבועים. יש לבנות לגיטימציה ואמון לפני כל פעולה שמעורבת בה פגיעה בזכויות הפרט, כדי להוכיח לציבור שהמשטרה – לפני כל אחד אחר – יודעת מי בעל הבית שלה ומתייחסת לחירויותיו בחרדת קודש!

המשטרה מחויבת, לכן, בשלושה חובות בסיסיים כלפי האזרחים – בעלי הבית שלה:

1. הוגנות באכיפה: ו- שוויון באכיפה: המשטרה מסמלת את החוק...
2. שיקול דעת באכיפה: פרשנות ייחודית שלה מתי לאכוף ואיך.
3. שקיפות משטרתית ו- אחריותיות משטרתית – חובת המשטרה בשקיפות מוחלטת כלפי הציבור; במתן דין וחשבון לציבור, בזמן אמת.

[להרחבה על הוגנות באכיפה, לחצו כאן] [להרחבה על שוויון באכיפה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיקול דעת באכיפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'שקיפות משטרתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אחריותיות משטרתית', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

אם מקיימת המשטרה את חלקה, היא מקבלת בתמורה מהאזרחים שני דברים, שתלויים זה בזה, ושמאפשרים לה לאכוף: 

1. אמון ציבורי: הוא נוצר, בין היתר, כשהיא מגבילה את עצמה באכיפה בגבולות הלגיטימציה הציבורית
2. לגיטימציה ציבורית: ההכרה הציבורית שהמשטרה רשאית לבצע פעולה או להחזיק בזכות כלשהי, כולל אכיפה של חוקים. ונדגיש: לגיטימציה ציבורית איננה לגיטימציה חוקית!

[ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), למי שייכת המשטרה? – אמון ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/2/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), שיטור בהסכמה – 9 העקרונות של רוברט פיל, ייצור ידע, 27/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), הוגנות באכיפה: המשטרה מסמלת את החוק, ייצור ידע, 12/6/18.
• פנחס יחזקאלי: שיטור שוויוני – שוויוניות באכיפה, ייצור ידע, 15/3/15.
• משה מוריס בלאיש (2021), סמכות ושיקול דעת באכיפה, ייצור ידע, 14/8/21.
• פנחס יחזקאלי (2015), אחריותיות משטרתית, ייצור ידע, 15/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), שקיפות משטרתית – אור השמש מנקה…, ייצור ידע, 11/6/18.