"1. למנוע פשיעה ואי סדר, בדרך חלופית לדיכוי בכוח צבאי ולכפיית הענישה החוקית".

("To prevent crime and disorder, as an alternative to their repression by military force and severity of legal punishment")

"2. להכיר תמיד, כי כוחה של המשטרה למלא את חובותיה ותפקידיה, תלוי באישור הציבור לקיים את פעולותיהם ואת התנהגותם; וביכולתם להבטיח ולשמור על כבוד הציבור" (ניתן לדמות זאת ל'שעון לגיטימציה' - דמוי שעון דלק ברכב, שחייב להראות שיש מספיק דלק לפני כל נסיעה)

"To recognize always that the power of the police to fulfill their functions and duties is dependent on public approval of their existence, actions and behavior and on their ability to secure and maintain public respect."

[בתמונה: מד לגיטימציה... יש לוודא שיש מספיק לגיטימציה לפני כל פעולת אכיפה, קל וחומר לפני שימוש בכוח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

"3. להכיר תמיד בכך, שכדי להבטיח את תחושת הכבוד שהציבור רוחש למשטרה ולשמר אותה, יש גם להבטיח שיתוף פעולה מרצון של הציבור בשמירה על חוקים." (כבוד למשטרה מצד הציבור הוא כלי עבודה שמשטרה איננה יכולה בלעדיו, ועליה לעשות הכל להשיגו ולשמרו, בדרך של השגת שת"פ עם הציבור בשמירה על החוקים).

"To recognize always that to secure and maintain the respect and approval of the public means also the securing of the willing co-operation of the public in the task of securing observance of laws."

"4. להכיר תמיד בכך, שהמידה - שבה ניתן להבטיח את שיתוף הפעולה של הציבור - פוחתת באופן יחסי לצורך בשימוש בכוח פיזי ובכפייה להשגת יעדי המשטרה. (משמע, יש יחס ישיר בין שימוש בכוח לכבוד שרוחש הציבור למשטרה. ככל שתשתמש יותר בכוח, יקטן הכבוד אליה).

"To recognize always, that the extent to which the co-operation of the public can be secured diminishes proportionately the necessity of the use of physical force and compulsion for achieving police objectives."

[בתמונה: יש יחס ישיר בין שימוש בכוח לכבוד שרוחש הציבור למשטרה. ככל שתשתמש יותר בכוח, יקטן הכבוד אליה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Pete Birkinshaw לאתר flickr]

"5. לחפש ולשמר את טובת הציבור, לא על ידי פניה והסתמכות על דעת הקהל; אלא על ידי הפגנה מתמדת של שירות חסר פניות לחלוטין לחוק, בעצמאות מוחלטת של המדיניות - וללא התחשבות בצדק או בעוול המהות של חוקים בודדים, על ידי מתן שירות פרטני וידידותי לכלל הציבור, מבלי להתחשב בעושרם או במעמד החברתי, על ידי הפעלת אדיבות והומור טוב ידידותי; ועל ידי הקרבה מוכן של הקרבה אישית בהגנה ושמירה על החיים." (משמע, יושרה, שיקול דעת באכיפה, הוגנות באכיפה, שוויון באכיפה ונכונות להקרבה אישית).

"To seek and preserve public favor, not by pandering to public opinion; but by constantly demonstrating absolutely impartial service to the law, in complete independence of policy, and without regard to the justice or injustice of the substance of individual laws, by a ready offering of individual service and friendship to all members of the public without regard to their wealth or social standing, by the ready exercise of courtesy and friendly good humor; and by a ready offering of individual sacrifice in protecting and preserving life."

"6. להשתמש בכוח פיזי רק כאשר הפעלת שכנוע, ייעוץ ואזהרה אינם מספיקים להשגת שיתוף פעולה ציבורי במידה הדרושה להבטחת שמירת החוק או להחזרת הסדר, ולהשתמש במידת הכוח הפיזי המינימלי בלבד, אשר הכרחי בכל אירוע מסוים להשגת מטרה משטרתית." (משמע, הפעלת כוח פיזי מזיקה למשטרה וכאשר משתמשים יש לוודא שהציבור משוכנע שאין דרך אחרת, ושהופעלה רק מידת הכוח ההכרחית).

"To use physical force only when the exercise of persuasion, advice, and warning is found to be insufficient to obtain public co-operation to an extent necessary to secure observance of the law or to restore order, and to use only the minimum degree of physical force which is necessary on any particular occasion for achieving the police objective."

[להרחבה על הוגנות באכיפה, לחצו כאן] [להרחבה על שוויון באכיפה, לחצו כאן]

[בתמונה: הפעלת כוח פיזי מזיקה למשטרה וכאשר משתמשים יש לוודא שהציבור משוכנע שאין דרך אחרת, ושהופעלה רק מידת הכוח ההכרחית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Petras Gagilas לאתר flickr]

"7. לקיים בכל עת מערכת יחסים עם הציבור המעניקה מציאות למסורת ההיסטורית לפיה, המשטרה היא הציבור וכי הציבור הוא המשטרה, והמשטרה היא רק חלק מהציבור, שמשלמים לו כדי שיקדיש תשומת לב מלאה לתפקידים אשר מוטלים על כל אזרח באינטרסים של רווחת הקהילה והקיום." (משמע, המשטרה היא חלק מהציבור, ותפקידיה הם בעצם תפקידיו. התשלום שהם מקבלים הוא רק כדי שיקדישו את מלוא תשומת ליבם למה שכל אזרח צריך לעשות!).

"To maintain at all times a relationship with the public that gives reality to the historic tradition that the police are the public and that the public is the police, the police being only members of the public who are paid to give full-time attention to duties which are incumbent on every citizen in the interests of community welfare and existence."

"8. להכיר תמיד בצורך בהקפדה על תפקידי המשטרה, כמות שהם; ולהימנע מכל פעולה שעלולה לגרום למישהו לסבור, שהיא נוטלת לעצמה תפקידים לא לה, כמו שיפוט והענשה." (משמע, הוגנות באכיפה כערך עליון. המשטרה איננה שופט ואיננה תליין; והוא צריכה להיצמד לתפקידיה, ולא לחרוג מהם בלחצו של מישהו).

"To recognize always the need for strict adherence to police-executive functions, and to refrain from even seeming to usurp the powers of the judiciary of avenging individuals or the State, and of authoritatively judging guilt and punishing the guilty."

"9. להכיר תמיד כי מבחן היעילות המשטרתית הוא היעדר פשע ואי סדר, ולא פעולות המשטרה בהתמודדות איתן." (משמע, מה שחשוב זה רחובות נקיים מפשיעה ומאי סדר. כל עיסוק בפעולות המשטרה - כפי שהן באות בימינו לידי ביטוי בסטטיסטיקה המשטרתית - רק מטות אותה מהשגת תכלית ייעודה ותפקידיה).

"To recognize always that the test of police efficiency is the absence of crime and disorder and not the visible evidence of police action in dealing with them."

בתחתית הדברים צורפה הדגשה על ההבדל בין לגיטימציה ציבורית ללגיטימציה של היחיד. לגיטימציה של כלל הציבור אין משמעה הסכמתו של יחיד לגבי תקפותו של חוק זה או אחר.

המסמך הזה הוא בעצם קוד אתי

מסמך זה - פילוסופיית השיטור בהסכמה (policing by consent) או 9 עקרונות השיטור של  רוברט פיל (Robert Peel’s 9 Principles of Policing) - מהווה דוגמה מרשימה של קוד אתי מקצועי, שעיצב את משטרת לונדון, עם הקמתה ב- 1829, והוא שומר על המשטרות המערביות של חבר העמים הבריטי ברמה גבוהה בהרבה, מכל יתר המשטרות בעולם הדמוקרטי, עד היום!

תפיסת האתיקה הרלוונטית לענייננו היא זו של פרופ' אסא כשר, לפיה המיקוד איננו בשאלות מוסר, אלא בשאלות של זהות מקצועית של כאלה הרואים בעיסוקם פרופסיה מכובדת, שיש לשמור אותה תמיד, עדכנית ורלוונטית. משמע, אתיקה – כעמוד שדרה מקצועי – היא האמצעי לשמור על הארגון מפני גלישה לפער רלוונטיות!

ההתמודדות מול פער רלוונטיות מחייבת עיסוק מתמיד בשאלות הבאות:

• מה המשמעות של להיות בתפקידי?
• מה המשמעות של היות הארגון שלי מערכת בתוך מערכת גדולה יותר? בשביל מה ובשביל מי אני קיים? (למשל, המ המשמעות של להיות משטרה (או צבא) בתוך חברה דמוקרטית; או של משטרה צבאית בתוך צבא; וכדומה.
• מהו השירות המיטבי שהארגון מבקש ממני, ושאני יכול לתת לו?
• מה המשמעות של האתגרים העיקריים העומדים לפתחי לתפיסת התפקיד שלי?

[לאוסף המאמרים על אתיקה לסוגיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]