[בתמונה: משמעותו המעשית של מגוון האפשרויות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

בפרסומים זרים, צוטט גורם צבאי המוצב בסוריה, שטען כי מערכות ההגנה שסיפקו להם, יירטו את מרבית החימושים שהוטלו בתקיפה שיוחסה לצה"ל באזור חאלב, בלילה שבין שני ושלישי.

הוא פירט את סוג המטוסים, הנתיב והשעות בהם בוצעה לכאורה התקיפה.

בישראל כלל לא מאשרים שחיל האוויר תקף בסוריה ולא מתייחסים לדיווחים (ראו הכתבה למטה), אבל הכתובת כבר על הקיר...

.

[לכתבה המלאה של שי לוי במאקו, לחצו כאן]

סיכול ירי הטילים הישראלי משקף את היכולת המשתפרת, של מערכי הטילים נגד מטוסים, ליירט גם פצצות מדויקות שגולשות ממרחק רב ליעדים שנבחרו; וגם חלק ניכר מסוגי הטילים המדויקים, שמשוגרים ליעדים שנבחרו ממטוסים, ובכלל.

אנחנו - וגם מדינות אחרות בעולם לרבות ארה"ב - בוטחים בזרוע האוויר, היקרה מאוד שלנו; בוטחים במטוסי הקרב הפצצה שלנו; ומאמינים, שכאשר יידרש, הם ינטרלו/ישמידו את האיומים של האויב.

איך בדיוק המטוסים המשוכללים והטייסים המוכשרים יעשו זאת? באמצעות הפצצת היעדים מרחוק, מעבר למרחק היעיל ויכולות היירוט של סוללות הטילים נגד מטוסים. כך כולם מאמינים. המטוסים יפציצו, המטרות יפגעו והמטוסים והטייסים יחזרו בשלום לבסיסם.

מסתבר כי בדיוק כמו לפני מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, לביטחון הזה אין לו אחיזה במציאות!

בשנים האחרונות, הטכנולוגיה הצבאית השתפרה גם בתחום המיגון והיירוט. הטילים החדישים נגד מטוסים, מסוגלים כעת ליירט גם עצמים קטנים יותר ממטוסים, עצמים מעופפים, שחלקם גם מהירים יותר; פצצות חכמות גולשות; וטילים מדויקים.

נכון, זה עדיין יקר מאוד; אבל לעיתים, שווה לצד המותקף לשלם את המחיר היקר הזה, ולהגן על נכסיו החשובים ועל אנשיו; בדיוק כפי שמדינת ישראל משלמת מחיר יקר מאוד, כדי ליירט רקטות זולות מאוד, שמשוגרות לכאן מעת לעת מרצועת עזה וגם מגבול הלבנון.

ומה התובנה? ההיסטוריה הוכיחה כי אין לשים את כל הביצים של הביטחון בסל אחד במקרה הזה הסל של חיל האוויר!