[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף התשעה עשר של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזות ראשונה בראש העמוד, ושנייה: אין מומחים לעתיד!
כותב האלוף גרשון הכהן:
"אלופים לשעבר הם מומחים למה שקרה, וגם אם הם מומחים למה שקורה, זה לא מה שנדרש כשדנים על מה שיקרה; ולא בהכרח יש קשר בין מה שקרה למה שיקרה. אנשים מודרניסטים מאמינים שכן. במטוס שממריא: ההגה שהרמתי אתמול עשה תוצאה מסוימת, והמטוס המריא. זה יקרה גם מחר כי זו טכנולוגיה. במציאות זה לא כך. האלוף עמוס ידלין כועס עלי, כשאני מזכיר שב- 2008 הוא תמך כראש אמ"ן בתהליך שלום עם סוריה; ואמר שאפשר לרדת מהגולן; והיום, כולנו יודעים שהתנאים השתנו. אבל מי ידע אז שהתנאים ישתנו? וצריך לדבר גם על האופציה שהתנאים ישתנו!
המאמרים הרלוונטיים באתר:
כרזה שניה באותו הקשר: אין מומחים לעתיד!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שנייה: כולם רוצים דיקטטור, בתנאי שיהיה בצד שלהם...
בקיץ 1999 התראיינה שרת הקליטה בממשלת אהוד ברק, פרופ' יולי תמיר לעיתון 'הארץ', ואמרה כך: "אם היו אומרים לנו - בסדר, רבותיי. תהיה פה דיקטטורה לשנה, ובסופה יהיה שלום, והשלום הזה יביא לרווחה ולצדק. האם אנו קונים את זה או לא?... מבחן התוצאה פה הוא חשוב מאוד... אם היא תביא תוצאות, ישכחו את כל התהליך, את האופן שבו זה הושג".
פרופ' תמיר אינה מרגישה בסתירה הפנימית של הדברים: דיקטטור יגיע כדי ללכת אחרי שנה? ומה יתקע לידה שלא ישנה את דעתו בנוגע לשלום?
גם עיתון הארץ, מסתבר, אינו מתרגש במיוחד מהרעיון, ומעניק לפרופ' תמיר את הכותרת: "נסיכה ישראלית".
אבל מה זה חשוב? רבים כל כך רוצים דיקטטור, אבל שיהיה 'הדיקטטור שלהם'...
הפרסומים הרלוונטיים:
- אמנון לורד (2003), מלחמה בבית, תמוז.
- איתן אורקיבי (2021), פנטזיה על חרם, ישראל היום, 22/7/21.
- CONSPIL: "יולי תמיר: ׳תהיה פה דיקטטורה לשנה ובסופה יהיה שלום… והשלום הזה יביא לצדק ורווחה. האם אנו קונים את זה או לא?"
[תמונת הכתבה בעיתון 'הארץ' הועלתה לאינטרנט באדיבות CONSPIL. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שלישית: מנהיג שאומר אמת? באמת?
אחת המאוויים היפים של אנשים - והכל כך טפשיים - הוא שיהיה מנהיג שיאמר אמת. אבל, בואו נחשוב רגע, איזה מנהיג הוא יהיה אם ידבור אמת? כותב האלוף גרשון הכהן:
"... אותי לא מדאיג אם המנהיג שלי משקר או לא. בכלל מנהיגים לא אמורים לדבר אמת, כי יסוד האסטרטגיה הוא בעורמה ובשקר. הייתי בגרמניה לא מזמן בכנס, ושמעתי מאנשי השלטון שם כמה היו בשוק, מכך שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, משקר את הקנצלרית אנגלה מרקל... זו נאיביות, ולהיות מנהיג נאיבי זה חטא גדול!"
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: היום שאחרי אבו מאזן.
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה רביעית: אנשים מקבלים החלטות בצורה לא רציונלית!
כותב אלי בר און, בנושא הקורונה, ביולי 2020, עם תחילת הגל הרביעי של הקורונה:
"... פרופ' דניאל כהנמן - יהודי חכם, זוכה פרס נובל - כבר לימד אותנו שאנשים אינם מקבלים החלטות בצורה רציונלית, ומעדיפים לא להפסיד מעט עכשיו - במקרה שלנו את הנאות יומם - למרות שיוכלו להרוויח יותר בעתיד... לכן, חזרה להתנהלות התו ירוק לא תעזור, גם לא אימוץ תקן של תו שחור...
- המאמר הרלוונטי באתר: אלי בר און: קדימה, להתחסן שוב, ויפה דקה אחת קודם!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה חמישית: במלחמה הבאה, הצבא יעמוד מלכת אם לא ייעשה מעשה!
כותב האלוף יצחק בריק:
"מאות נהגי משאיות ערבים לא התייצבו לעבודתם במבצע שומר החומות. על רקע זה מישהו חושב שיהיו לצה"ל הנהגים הדרושים לו בעת מלחמה? האם הפיקוד הבכיר של צה״ל והדרג המדיני, בנו על ניסים?...
מעטפת לוגיסטית זה כל המשאיות שצריכות להעביר תחמושת, דלק , מזון, ציוד וחלקי חילוף לכוחות בזירות הלחימה, כדי לשמור על מה שמכונה בעגה צבאית: 'רצף לחימה'. פה יש לנו בעיה אמיתית. יש לנו אלפי משאיות בנות 60 שנים! במשך 60 שנים לא הבינו, שאת צי הרכב צריך לרענן ולהחליף את המשאיות בהדרגה. משאיות הריאו הישנות עומדות בשורות בימ"חים, תחת רוח גשם וסערה, ואין מי שיטפל בהם כי אין אנשים... אין נגדים ואין נהגים ואין מטפלים. הן עומדות כאבן שאין לה הופכין, עם מיכלי דלק חלודים וסדוקים, עם פנצ'רים, ללא ברקסים... יש פקודה לפיה אסור להן לנסוע על כבישי הארץ (!) ואלו המשאיות שצריכות לסגור תספוקת לצה"ל במלחמה."
- המאמר הרלוונטי באתר: יצחק בריק: במלחמה הבאה אל תסמכו על ניסים!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שישית: על חזון לא מוותרים!
כותב האלוף גרשון הכהן:
"... להבנתי, מי שהבין לעומק את העניין הזה הוא דוד בן גוריון. גם כשהסכים לקבל את תכנית החלוקה, לא זנח את החזון הגדול. באמצע מלחמת העצמאות אחרי רצח ברנדוט אמר: ״דרשנו מקסימום קיבלנו מינימום זה שקיבלנו את ההצעה לא אומר שוויתרנו על המקסימום.״
בשנת 1951 כשאבא אבן היה שגריר באו״ם הציע לפעול להכרת האו״ם בגבולות שביתת הנשק 1949 כגבול בינלאומי. בן גוריון דחה את ההצעה: ״תהייה עוד מלחמה נכבוש עוד ולמה להתחייב לגבולות?״.
זה הכיוון הנכון - פרגמטיקה, מוכוונת חזון נצחי, פירושה שאף פעם לא מתפשרים על חלומות; ויש לחלומות תפקיד מעשי כמצפן הנהגתי. לא לפעול עם ראש בקיר, לא אומר שלא מחפשים סדקים לחלחל מבעד לקיר. כך עובדים הערבים כולם, איש מהם אינו בא למשא ומתן על החזון."
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: ירושת הארץ, לא בכל מחיר?
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שביעית עד עשירית: חקלאות היא ביטחון לאומי, טמבל!
הראייה של החקלאות ככלי להשגת מטרות לאומיות, הביאה גם לפגיעה בחקלאים להשגת מטרות לאומיות. כיום, ניטש ברחבי ישראל, טרור ייעודי נגד חקלאים יהודים (המכונה 'טרור חקלאי' או 'הטרור החדש'): גניבת תוצרת חקלאית ו/או השמדתה, גניבת כלי ציוד חקלאי ו/או השמדתם ודרישת שמי חסות. כשם שמשרד האוצר מסתכל על החקלאות דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; כך מסתכל המשרד לביטחון הפנים על 'הטרור החקלאי' כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!). כך גם בתי המשפט, שפוטרים את המעטים שנתפסים בעונשים מגוחכים.- המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מקומה של חקלאות הסְפַר במשרד הביטחון!
[הכרזה: ייצור ידע]
כרזה שמינית באותו עניין: מדינת חלם!
מומחי כלכלת השוק החופשי, משתעשעים ברעיון, שאפשר כמו בסין, לבנות רפת אחת או שתיים גדולות בנגב, ועוד מספר לולים חדשניים, עם פועלים סינים או תאילנדים ולסגור את הרפתות והלולים המשפחתיים במושבים. הם רק שוכחים, שמשפחה שמחזיקה רפת או לול לגידול ביצים, מחזיקה בעבודת יומה גם את הנוכחות הנחוצה במרחב הכפרי במיוחד בפריפריה ובסמיכות לגבול. בלעדיהם, כל תושבי המושבים בגבול הצפון היו נדרשים בכל בוקר לצאת לעבודה במפעלי חיפה. ככה נראה פרוור. מערכת התכנון הישראלית מתכחשת להבדל שיש לשמר בין כפר לפרוור. כרוך בכך עולם שיקולים רחב.
בנוסף לכך, במגמות הרפורמה, עם מערכת האילוצים התשתיתיים המוטלת כיום על בעלי הלולים, החקלאי היהודי נדחף לאובדן רווחיות. התוצאה המידית היא שהלולים לביצים עוברים למגזר הערבי. שם, אף פקח לא יוכל להיכנס בלי גדוד יס״מ. בכל דרך, הביצים האלה יהיו חסרי פיקוח, ומהווים סכנה לבריאות הציבור. כדאי להוסיף את מה שלמדנו בפרעות חודש מאי, במצב מרי ערבי אלים, מי ישלח ביצים לשווקיי הערים?
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: הרפורמה שתהרוג את החקלאות!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה תשיעית באותו עניין: הערבים משתמשים בחקלאות דרך קבע להשגת מטרות לאומיות!
האלוף גרשון הכהן: לפני הפלסטינים שעושים שימוש בחקלאים למטרות ביטחוניות, עשו זאת גם הירדנים בשטחים המפורזים לפני מלחמת ששת הימים; ובאותם שנים, גם אנחנו, בשטחי המחלוקת עם הסורים.
- המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מקומה של חקלאות הסְפַר במשרד הביטחון!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
כרזה עשירית באותו עניין: חקלאות היא ביטחון. לא רק כלכלה!
האלוף גרשון הכהן: "חקלאות היא נכס לאומי אסטרטגי, וקיומה לא יכול להיות כפוף רק לשיקולי עלות תועלת שמוגבלים למבט כלכלי מוכוון לטווח הקצר... משק החלב והביצים בארץ ישראל זקוק לתכנון והכוונה ממשלתית. לכן, הוא מנוהל בכפיפות למכסות ייצור. הוא גם מחויב ליצור למדינת ישראל עצמאות בתחום המזון, בתלות מינימלית ביבוא. על הגישה הזו הרפורמה מטילה איום."
- המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: הרפורמה שתהרוג את החקלאות!
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Skitterphoto לאתר flickr]
[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]
