[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי fuji01 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת עקב, לחצו כאן]

עודכן ב- 2 באוגוסט 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת עקב, ראשי פרקים:

1. הפרשה פותחת במילים "והיה עקב תשמעון" מדוע לא נאמר והיה אם תשמעון מהי המילה המוזרה עקב האם כפשוטו בעקבות זה שתשמעו, מצב והתוצאה שלו או שמא משהו אחר? רש"י ופרשנים נוספים מסבירים לנו שהמילה עקב משמעותה העקב של הרגל או בלשון רש"י "מצוות שאדם דש בעקביו" ומהם אותם מצוות? אלו המצוות שהאדם לא צריך להשקיע בהם הרבה,  אלו המצוות שזמינות לנו בכל רגע ובכל מקום.

מספרים על האדמו"ר מסלנטר אבי תנועת המוסר, ששבת אחד התארחו מספר חסידים מחוץ לעירו ורצו כולם לראות כיצד רבי מקבל את השבת, הם ציפו לראות אותו מגיע לביתו ופורץ בשירה אדירה של "שלום עליכם" כשבוודאי המלאכים שליוו אותו היו מתגלים, ציפו שיאריך בשירה ואולם ראו שהרבי מגיע לביתו שר במהירות את שלום עליכם. התפלאו החסידים ואולם שתקו. כשהגיע מוצאי שבת שאלו את תלמידו מה פשר המהירות, אמר להם וכי יעלה על דעתכם שהרב הקדוש יגרום לאשתו  שכל היום טרחה ועבדה תצטרך לחכות לו עד שיסיים את שירתו?

[בתמונה: וכי יעלה על דעתכם שהרב הקדוש יגרום לאשתו  שכל היום טרחה ועבדה תצטרך לחכות לו עד שיסיים את שירתו? [התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Elizabeth לאתר flickr]

סיפור נוסף על אותו רעיון: מסופר על החפץ חיים שבאו החסידים לביתו בליל ששי וראו שהוא נוטל את ידיו בקצת מים והרי ידוע שנטילת ידיים צריכה להיעשות ברוב מים. ושוב חיכו למוצאי שבת ושאלו אותו מה הסיפור אמר להם שיש לו משרתת בבית ובמידה והיה נוטל את ידיו ברוב מים וכנ"ל כל האורחים אזי המשרתת היתה נאלצת לחזור ולסחוב דליים רבים של מים ולכן לא רצה שתעבוד קשה.

2. בני ישראל העומדים בפתח הכניסה לארץ ישראל יכולים להעלות בליבם את הספק, כיצד יוכלו לכבוש ארץ זו, "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם" תשובתו של משה אינה במישור הצבאי, התשובה היא במישור האמוני "לֹא תִירָא, מֵהֶם ... לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא". יחד עם זאת ההבטחה של ה' מחייבת את בני ישראל להשמיד את כל סממני עבודת האלילים שהיתה נהוגה אצל עמי הארץ. "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ".

[בתמונה: בנג'מין וסט, יהושע חוצה את הירדן עם ארון הברית, שמן על עץ, 1800. התמונה היא נחלת הכלל]

3. משה אומר לבני ישראל שכיבוש הארץ יקח זמן רב ולא במהירות, כדי שלא יהיה מצב בו מצד אחד בני ישראל לא יספיקו ליישב את הארץ ומצד שני הארץ תהיה שממה ותימלא בחיות מזיקות." וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה".

4. בפרשה מופיע הפסוק הידוע המדבר בשבח ארץ ישראל ואשר משמש כבסיס לשיר הידוע "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ"

5. המקור לחובת קיום "ברכת המזון" (הברכה הנאמרת לאחר אכילת סעודה שיש בה לחם) נמצא בפרשתינו. מטרת הברכה היא להודות לקב"ה על המאכלים שאכל האדם, ובמיוחד על המאכלים שהוא זוכה לאכול מיבולה של ארץ ישראל "וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"

6. אחת הסכנות האורבות לכל איש מצליח היא סכנת שכרון החושים והבטחון העצמי המופרז שבא בעקבות ההצלחה. סכנה זו קיימת במשנה תוקף כאשר אומה שלמה עומדת במצב של ניצחונות צבאיים מזהירים. ולכן התורה מזהירה את בני ישראל, שלא ישלו את עצמם שהצלחתם נובעת מכוחם הפיזי "וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ:  כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" ואף לא מפאת מעשיהם וצדקתם. ההצלחה באה בזכות ההבטחה והשבועה של הקב"ה לאבות האומה (אברהם יצחק ויעקב). כיון שכך, על עם ישראל לדעת שמה שקיבל הינו בחסד ולא בזכות, ועליהם להתאמץ ולהשגיח על מידותיהם ולשפר את מעשיהם על מנת שכל מה שקיבלו בחסד, יהיה שלהם בזכות.

[בתמונה: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pezibear לאתר Pixabay]

7. אחד המאפיינים של ארץ ישראל הוא "למטר השמים תשתה מים", כלומר המים אינם מצויים בשפע, אלא כל עונה ועונה יש צורך בירידת גשמים כדי למלא את המאגרים. מציאות זו בארץ ישראל אינה מקרית, מציאות זו מורה על השגחה אלוקית ישירה - המים יגיעו לעם ישראל בזכות מעשיהם הטובים. המים אינם דבר מובן מאליו, אלא אף עבור מוצר בסיסי כמו מים יש השגחה מיוחדת וכמו שנאמר "וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.  וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ." את הפסוקים שלעיל אנו אומרים כל יום במסגרת תפילת שמע ישראל ופרשיה זו נמצאת בנוסף גם בתפילין.

8. אחד ההבדלים בין שיטת החקלאות בארץ ישראל לבין שיטת החקלאות במצרים היא "חקלאות בעל" ו"חקלאות שלחין". "חקלאות בעל" מסתמכת בעיקר על ירידת הגשמים ואילו "חקלאות שלחין" מסתמכת על מקורות מים כגון הנילוס שבמצרים. היו חופרים רשת של תעלות בשדות ועל ידי פתיחה וסגירה של צמתים ברשת התעלות היו מנתבים את המים לחלקה המתאימה. גם בארץ אנו רואים את שיטת התעלות, (אמנם "בקטן") וזאת באיזורים של מעיינות כמו בסטאף שבהרי ירושלים ובמעיינות ליד עוספיא שבכרמל. הסיבה שקוראים לשיטה זו "שלחין" הינה שהאדם שולח ומכוון את המים. כיצד היו מעלים את המים מהנילוס לתעלות? והתשובה ניתנת בפרשתינו "...לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:  אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק", במילים אחרות, השיטה היתה הפעלת מנגנון הנקרא "בורג ארכימדס" אשר באמצעות הפעלת הרגלים (כמו בדוושות אופניים) היו המים עולים בתוך בורג סגור לתעלות.

[בתמונה: חקלאות במצרים. המקור:  المصدر: Flickr, Hamish John, IWMI]

9. בפרשה מופיע הרעיון שארץ ישראל שייכת לעם ישראל וכל מקום שבו נהיה, יהיה שייך לנו "כָּל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה:  מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם.  לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם:  פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם, עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם."

10. אנו נמצאים כיום במה שנקרא תקופת שבע שבתות הנחמה, שהן השבתות שבין תשעה באב בו נחרבו בתי המקדש ובין ראש השנה. בשבתות אלו אנו קוראים את דברי הנביאים על גאולת עם ישראל בארצו ולשמחתנו אנו חיים בדור אשר הלכה למעשה חש את תחילתה של הגאולה כפי שמופיעה בהפטרת השבת מספר ישעיהו "כִּי-נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל-חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-ה'; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה."

"אמרי אמיר" 

1. "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" (ז', י"ג) – בשני מקומות בתורה אנו מוצאים הבטחה לישראל בלשון "וברך":

• • "וברך את לחמך ואת מימיך" (שמות כ"ג, כ"ה) – ברכת הפרנסה.
  • "וברך פרי בטנך" (כאן) – ברכת הבנים.

[בתמונה: ברכת הפרנסה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי falco לאתר Pixabay]

בכך מרמזת לנו התורה ששתי ברכות אלו משלימות האחת את השנייה ואין שלימות אלא רק למי ששתי הברכות מקוימות בו.  ככתוב בתהילים: "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך. אשתך כגפן פורייה... בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך – הנה כי כן יבורך גבר, ירא ה'".

2. "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ" (ז' , י"ד) - מצינו במדרש, שלפיכך היתה רבקה עקרה, כדי שלא יאמרו אומות-העולם כי ברכתם אשר ברכוה: "אחותנו את היי לאלפי רבבה" (ברכת אחיה של רבקה לפני לכתה ליצחק), היא אשר השפיעה עליה ללדת בנים. אומר איפוא כאן הכתוב: "ברוך תהיה מכל העמים" – אף כי כל העמים יברכוך, בכל זאת לא יהא בכך משום מניעה לפריונך ורבייתך, ו"לא יהיה בך עקר ועקרה" – שלא יושם לב לזה שיאמרו כי הדבר הוא בזכות ברכתם.