[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי succo לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
המודל הבריטי - החותר להשגת מצב של 'חיסוניות עדר' - הוא הפתרון המוצלח ביותר למגיפה המתמשכת של הקורונה; וראוי לאמץ אותו, כיוון שהוא היחיד שמאפשר להקטין עד למינימום נסבל את מימדי המחלה ובמקביל לנהל חיים כלכליים ותרבותיים נורמאליים.
מודל נוסף המניב תוצאות טובות הוא המודל הסיני; אולם הוא איננו ישים במדינה דמוקרטית.
הבריטים הצליחו להגיע למצב, שבו כ- 92 אחוזים מהאוכלוסייה מחוסנים; או שהם חלו בקורונה והחלימו, ובדמם מספיק תאי t שמייצרים נוגדנים; שיודעים לחסל את הנגיף. במצב זה הסיכון להדבקות קטן מאוד והסיכוי להיות מאושפז קטן שבעתיים. הם מן הסתם יצטרכו מערכת קבועה של חיסונים, הכוללים עדכונים שונים של הווריאנטים החדשים.
איך עושים זאת?
- חיוב לחסן וסנקציות כנגד הלא מתחסנים, כולל פגיעה בפרנסה, ומניעת מגע עם מחוסנים;
- שחרור המחוסנים לפעול חופשי, בפעילויות כלכלית ותרבותית.
- בדיקות סרולוגיות מקיפות של כל האוכלוסייה, אחת לחצי שנה, כדי לאתר את מי שאינם מחוסנים.
- מתן זריקות דחף לכל מי שרמת הנוגדנים שלו ירדה או שהפעילות של תאי ה t שלו , התאים להם זיכרון חיסוני והם מייצרים נוגדנים לא תקינה.