יורם אטינגר: מדיניות הנשיא ביידן במזרח התיכון

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי NDE לאתר Pixabay]

[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]

%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a8יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

ארה"ב מתנתקת מהמזה"ת?

הנשיא ביידן שואף לצמצם את מעורבות ארה"ב במזה"ת, אבל המזה"ת אינו מתכוון לצמצם את העימות עם ארה"ב.

גופים פורעי חוק במזה"ת – כגון שלטון האייתולות באיראן ו"האחים המוסלמים" – רואים בארה"ב מגה-משוכה בדרכם להשיג מגה-מטרה, ששורשיה במאה ה-7: להביא את האסלאם לבכורה-עולמית תוך כדי הכנעת המערב (ובמיוחד ארה"ב) צבאית, תרבותית ודתית.

בדלנות אינה אופציה בכפר הגלובלי, הכולל מדינות וארגונים במזה"ת המהווים מוקד הפצה אזורי ובינלאומי של טרור, סמים וטכנולוגיות צבאיות בלתי-קונבנציונליות. תחום פעילותם משתרע ממזרח אסיה, דרך אפריקה ואירופה ועד ליבשת אמריקה, כולל ארה"ב.

האם ארה"ב תנהיג ותיזום – או תיגרר ותגיב – בכל הקשור למערכת יחסי-הגומלין עם המזה"ת?

האם העימות עם גורמים פורעי-חוק במזה"ת יתנהל בעיקר במזה"ת או על אדמת ארה"ב? ככל שארה"ב תצמצם את נוכחותה הצבאית במזה"ת, כן יתקרב העימות עם גופי טרור לאדמת ארה"ב.

הרקורד של צוות ביידן

מדיניות הנשיא ביידן במזרח התיכון משקפת את תפישת העולם של יועציו הבכירים לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, ובמיוחד מזכיר המדינה, אנטוני בלינקן, המייעץ לביידן מאז 2008-2002, כאשר היה ראש צוות העוזרים של חברי וועדת החוץ הדמוקרטים בסנאט. השפעתו על ביידן דומה לזו של מזכיר המדינה, ג'ים בייקר, שעיצב את מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא בוש.

[בתמונה משמאל: הנשיא, ג'ו ביידן וממשלו נחושים להתעלם מהכוח שמניע את איראן, מתוך אמונה שניתן 'לשנות את כיוון הרוח'... התמונה היא נחלת הכלל]

בכירים נוספים בצוות ביידן הם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA) וויליאם ברנס ומנהלת זרועות המודיעין, אווריל היינס. לחברי הצוות היה תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות הנשיא אובמה.

לדוגמה, ב-2015 הם היו מעורבים ברקיחת הסכם הגרעין עם איראן, שבא בעקבות חיזור-שיטתי אחרי משטר האייתולות (טרור שיעי) והפניית עורף למשטרים פרו-אמריקאים בסעודיה, איחוד האמירויות ובחריין. מדיניות זאת החריפה את האיום הקיומי על המשטרים הערבים הפרו-אמריקאים, עירערה את אמינות ארה"ב בעיניהם, וקרבה אותם לזרועות רוסיה וסין.

ב-2012-2009 הם תרמו לתמיכת ארה"ב ב"אחים המוסלמים" האנטי-מערביים במצרים (טרור סוני) והפניית העורף לנשיא מובראק הפרו-אמריקאי.

[להרחבה על מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, לחצו כאן] [להרחבה על ג’ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, לחצו כאן] [להרחבה על וויליאם ברנס, ראש ה- CIA, לחצו כאן] [להרחבה על אווריל היינס, מנהלת סוכנויות המודיעין, לחצו כאן]

[בתמונה: השליט שהיה סמל היציבות קרס, בשל בגידת האמריקנים... חוסני מובארק אחרי מעצרו. התמונה היא נחלת הכלל]

הם אמצו לחיקם את הרשות הפלסטינית, ולחצו על ישראל להקמת מדינה פלסטינית ביו"ש, תוך התעלמות מהתנהלות הפלסטינים (לפחות מאז שנות ה-50' של המאה הקודמת), שהפכה אותם לאב-טיפוס לחתרנות, טרור וכפיות-תודה בינערביים.

ב-2011 דחפו מזכיר המדינה בלינקן וחבריו למתקפה הצבאית, בהובלת ארה"ב, על קדאפי עקב הפרה אכזרית של זכויות אדם במלחמתו במתנגדיו (שהשתייכו לטרור האסלאמי). המתקפה הפילה אמנם את קדאפי, אך הפכה את לוב לזירה מרכזית של הטרור האסלאמי האזורי והעולמי, תוך כדי הפרה אכזרית של זכויות אדם והצתת מלחמת אזרחים בלוב בהשתתפות צבאית של רוסיה, תורכיה, קטאר, איחוד האמירויות, מצרים, סעודיה, צרפת, איטליה ויוון.

[בתמונה: מועמר קדאפי. הפקרתו - למרות שפרק את הגרעין ועצר את ההגירה - הפכה את לוב לזירה מרכזית של הטרור האסלאמי האזורי והעולמי, תוך כדי הפרה אכזרית של זכויות אדם והצתת מלחמת אזרחים בלוב בהשתתפות צבאית של רוסיה, תורכיה, קטאר, איחוד האמירויות, מצרים, סעודיה, צרפת, איטליה ויוון. התמונה היא צילום מסך]

מדיניות הנשיא ביידן

צוות הנשיא ביידן גורס שהטרור האסלאמי מונחה-יאוש (לדוגמא, האייתולות באיראן, "האחים המוסלמים", החות'ים בתימן, חיזבאללה, חמאס, אש"פ), ולכן יש להתמקד בטיפול במקור-היאוש כדי להסיר/למתן את איום הטרור. הוא מתעלם מהעובדה שהטרור האסלאמי מונחה – מהמאה השביעית – לא על ידי ייאוש, אלא על ידי חזון דתי, פנטי, מגלומני ואנטי-מערבי שאינו תלוי במדיניות ארה"ב או ישראל.

בניגוד לתפיסת העולם של צוות-ביידן, מערכת החינוך הפלסטינית וההתנהלות הפלסטינית מבהירים שהטרור הפלסטיני האנטי-ישראלי קדם ל-1967, ומוקד היעד הפלסטיני אינו גודלה – אלא חיסולה – של ישראל.

צוות ביידן מבקש לבסס את מדיניותו במזה"ת על זכויות אדם ודמוקרטיה, אך ערכים נשגבים אלו נדחים בשיטתיות ובאלימות על ידי המזה"ת הערבי. למעשה, מציאות המזה"ת אינה מעניקה לארה"ב את הברירה בין משטרים ערביים ידידותיים או עוינים המכבדים את זכויות האדם, אלא בין משטרים ערביים ידידותיים או עוינים המפירים בשיטתיות ואכזריות את זכויות האדם.

צוות ביידן גם שואף להעתיק משאבים מהצבא לדיפלומטיה, ולהדגיש רב-לאומיות על פני מדיניות חד-צדדית של ארה"ב, תוך כדי שתוף פעולה עם אירופה (המעדיפה פייסנות על פני מלחמה במשטרים פורעי-חוק), האו"מ וארגונים   בינלאומיים (הנוקטים במדיניות אנטי-אמריקאית).

[הכרזה: ייצור ידע]

אבל, דגש מוגזם (המנותק מהמציאות) על רב-לאומיות ודיפלומטיה פוגע לעתים במאבק בטרור, כפי שקרה בהסכם הגרעין הרב-לאומי עם איראן, שהניב פירות עסיסיים למשטר האייתולות באיראן בדמות 150 מיליארד דולרים  והסרת סנקציות כלכליות. פירות אלו העניקו רוח גבית עזה למשטר דכוי אכזר באיראן, למעורבות גוברת של איראן במלחמות אזרחים באפגניסטן, תימן, עיראק, סוריה ולבנון, כמו גם להפצה אזורית ועולמית של טכנולוגיות צבאיות בלתי-קונבנציונליות ושל טרור מתאיילנד במזרח אסיה, דרך אירופה, אפריקה ועד דרום ומרכז אמריקה.

כמו כן, חידוש הסיוע הכספי השנתי לרשות הפלסטינית (אחרי שהושעה על ידי הנשיא טראמפ) אינו מותנה בעצירת התשלומים החודשיים למשפחות טרור, עקירת החינוך לשנאה והפסקת האדרה פומבית של טרוריסטים. גם חידוש הסיוע הכספי השנתי לאונר"א (שהושעה על ידי הנשיא טראמפ) אינו מותנה בהפסקת מימון החינוך לשנאה ובשינוי מדיניות אונר"א מהנצחת מעמד-הפליטים לחילוצם ממעמד זה (כפי שנוהגת "נציבות האו"מ לפליטים" ברחבי העולם!).

[בתמונה: דוגמית מההסתה הפלסטינית הבתי הספר. מאז זה רק הפך גרוע יותר! לכתבה המלאה של יצחק בן חורין, לחצו כאן]

מדיניות ביידן כלפי איראן

נחישות ביידן לחזור להסכם הגרעין מ-2015 נחשפת על ידי מינוי רוב מאלי (ראו תמונה משמאל) לשליחו המיוחד לענייני איראן. מאלי היה בורג מרכזי בעיצוב הסכם הגרעין, יש לו ערוצי תקשורת פעילים עם משטר האייתולות, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית, והוא חבר אישי ותיק של מזכיר המדינה בלינקן.

[בתמונה משמאל: רוב מאלי. התמונה היא צילום מסך]

בלינקן, מאלי וחבריהם ממעיטים במשקל התנהלות העבר וההווה המתועדת של איראן, ושקועים בהערכות לגבי התנהלותה העתידית המשוערת. הם מקלים ראש במעורבות הצבאית של איראן במלחמת האזרחים בתימן לצד החות'ים-שיעים, ובכוונת איראן למנף את מלחמת האזרחים להשתלטות על מיצרי באב אל-מנדב ולהפלת השלטון בסעודיה. צוות ביידן גם מפעיל לחץ על סעודיה להפסקת מעורבותה במלחמת האזרחים בתימן ורדיפת "האחים המוסלמים" (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם), ומוציא את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור. בתגובה לכך, מגבירים החות'ים את הפצצת מטרות אזרחיות בסעודיה.

צוות ביידן סבור שחבילה פיננסית ודיפלומטית מפתה תשכנע את האייתולות לזנוח את זהותם וחזונם הפנאטים, המנחים אותם מעלייתם לשלטון ב-1978/79, ולהסכים לדו-קיום בשלום עם מדינות המפרץ הסוניות.

הצוות אף מסיר את האופציה הצבאית משולחן המו"מ, בניגוד למתבקש ממו"מ עם משטר פורע-חוק, הרואה בכך חולשה ואף כניעה.

השפעת 'המחנה הפרוגרסיבי' במפלגה הדמוקרטית

מדיניות הנשיא ביידן – גם כלפי המזה"ת – מושפעת על ידי התחזקות 'המחנה הפרוגרסיבי (רדיקלי) במפלגה הדמוקרטית בבחירות 2020. הפרוגרסיבים נחושים להעביר משאבים מהזירה העולמית לזירה הפנימית, מצדדים במדינות העולם השלישי (שמרביתן ביקורתיות כלפי ארה"ב וישראל), ועוינים את המערב וישראל הניתפסת כחלק מ"המערב הקולוניאליסטי". "הפרוגרסיבים" אינם מכירים את המאפיינים האלימים, הפכפכים, עריצים ונטולי דו-קיום בשלום של המזה"ת במישור הבינערבי והפלסטיני, ולא את היקף התרומה של ישראל לארה"ב, העולה על היקף סיוע החוץ.

במקביל, הפרוגרסיבים מאמצים לחיקם משטרים פורעי חוק וזכויות אדם כגון האייתולות, "האחים המוסלמים", חמאס והרשות הפלסטינית. הם גם רואים בצונאמי הערבי (הנקרא בפשטנות "אביב ערבי"), המסעיר את הרחוב הערבי מ-2010, ומלבה טרור אזורי ובינלאומי ומלחמות אזרחים בלוב, סוריה, עיראק ותימן, מאבק להגדרה-עצמית, שחרור לאומי וזכויות אדם.

[בתמונה: מהומות 'האביב הערבי' במצרים. האם האביב הערבי הוא מאבק להגדרה-עצמית, שחרור לאומי וזכויות אדם? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Muhammad Ghafari from Giza, Egypt - IMG00064-20110125-1429 Uploaded by BanyanTree. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

לסיכום

  • האם הנשיא ביידן יחזור על – או ימנע מ- שגיאות גורליות בעבר?
  • האם הוא ייכנע ל- או יהדוף את – לחץ הפרוגרסיבים?
  • האם הוא יתעמת עם גופים פורעי חוק בזירה המזה"תית או על אדמת ארה"ב?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *