[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן]
עודכן ב- 14 באוגוסט 2023
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
פרשת שופטים מעלה על נס את נושא הצדק. הצדק מוצא את מקומו הטבעי, כבר בתחילת הפרשה, בין כתלי המשפט. השופטים נדרשים לעשות "משפט צדק": יח שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־ צֶֽדֶק.
אולם הצדק אינו שוכן רק בין כתלי בית המשפט. אנחנו מצווים לרדוף אחריו כל הזמן, בכל מקום, משום היותו מקור החיים ותנאי הכרחי לירושת ארץ ישראל והיכולת להקים בה חברה מתפקדת: כ צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
מהו הצדק? האם הוא עניין מוחלט או שהוא תלוי תרבות, מקום, זמן...
.
נתחיל את המסע לבירור הצדק בתנ"ך, במבט דווקא אל השפה האנגלית:
- התרגום המילולי למילה צדק הוא JUSTICE.
- התרגום המילולי למילה משפט הוא SENTENCE אבל גם JUSTICE.
- שופט באנגלית הוא JUDJE.
- כוכב הלכת "צדק" נקרא באנגלית JUPITER.
- וצדקה באנגלית היא CHARITY אבל גם JUSTINESS.
אלוהים מסביר, בסמוך להחלטתו בעניין סדום ועמורה, מדוע בחר באברהם להיות נושא דברו עלי אדמות. אנחנו ממש מקבלים הצצה למחשבתו של אלוהים עת הוא מסביר שלאברהם יש את היכולת לצוות לדורות הבאים לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. זה הרמז הראשון בדבר מהות "משפט צדק". זו תכונת הגרעין הנדרשת מאבי האומה והיא מקשרת בין צדק, צדקה ומשפט: יז וַֽיהוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה ׃ יח וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ ׃ יט כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃ (בראשית, יח').
בהמשך סיפורי אבותינו, מגיע פרשת יהודה ותמר, שבה שוב מככב הצדק. יהודה מעיד בתמר שהיא "צדקה ממנו": כו וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי (בראשית לח'). הצדק במקרה הזה שובר מוסכמות חברתיות, ומביא ניצחון לאישה שקרובה הייתה להוצאה להורג בשריפה, על פני מנהיג ציבור עוצמתי בדמות יהודה. הצדק של תמר משאיר אותה בחיים ומילדיה נולד אחרי דורות רבים, דויד המלך.
ולא רק זאת – אנחנו נקראים יהודים על שם יהודה, ומכאן שאנחנו אמורים לשאת בתוך עצמנו, ממש בגנים שלנו, את המחויבות לצדק ולמשפט.
הצדק צץ ומופיע שוב בספר ויקרא בפרק יט'. פרק יט' בספר ויקרא הוא פרק מיוחד. הוא כולל רשימה ארוכה של ציוויים (סוג של מתכון) שעלינו לקיים כדי לקבל תוו תקן של עם קדוש. אחד הציוויים מקשר שוב בין משפט וצדק, ומוסיף מוטיב של הגינות.
יש לשפוט עני ועשיר בצורה שווה: טו לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ
הופעת הצדק המרכזית הבאה היא כמובן בפרשת שופטים, בה אנחנו מצווים, כפי שכתבתי בתחילת המאמר לרדוף את הצדק כבסיס לחיים ולזכות על ארץ ישראל.
נדלג קדימה בתנ"ך ונגלה שגם דויד המלך עצמו לא התחמק מהצדק. כך כתוב על מלכותו: טו וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ׃
- שוב הקישור בין משפט לצדק (כחלק מצדקה).
- שוב מקשר הכתוב את הצדק עם יחס לחלש בחברה ובהגינות ושוויון כלפי כולם (משפט וצדקה לכל עמו).
ולימים, כאשר סטה דויד מהדרך הזו ועשה את חטא בת-שבע ואוריה החתי, הוכיח אותו נתן הנביא במילים קשות:
- ט מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ׀ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ ֯בְּעֵינוֹ אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַֽחִתִּי֙ הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן ׃
- י וְעַתָּ֗ה לֹא־תָס֥וּר חֶ֛רֶב מִבֵּיתְךָ֖ עַד־עוֹלָ֑ם עֵקֶב כִּ֣י בְזִתָ֔נִי וַתִּקַּ֗ח אֶת־אֵ֨שֶׁת֙ אוּרִיָּ֣ה הַחִתִּ֔י לִהְי֥וֹת לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה ׃ ס
- יא כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עָלֶ֤יךָ רָעָה֙ מִבֵּיתֶ֔ךָ וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־נָשֶׁ֨יךָ֙ לְעֵינֶ֔יךָ וְנָתַתִּ֖י לְרֵעֶ֑יךָ וְשָׁכַב֙ עִם־נָשֶׁ֔יךָ לְעֵינֵ֖י הַשֶּׁ֥מֶשׁ הַזֹּֽאת ׃
- יב כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֣יתָ בַסָּ֑תֶר וַאֲנִ֗י אֶעֱשֶׂה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֶ֥גֶד הַשָּֽׁמֶשׁ ׃ ס
- יג וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַֽיהוָ֑ה
[בתמונה: חטא בת שבע... מקור התמונה: Photo by cottonbro from Pexels]
המילה צדק לא מופיעה כאן במפורש. יש בכך רמז עבה שכמו שהצדק נעלם ממעשיו של דויד, גם המילה צדק לא מופיעה בפרשה המזעזעת שלפנינו. צדק אינו עניין של מילים אלא עניין של מעשה יומיומי, ומכוון כולו ליחסים שבין אדם לחברו.
עם הופעת שלמה על במת ההיסטוריה, מקבל הצדק/המשפט חיבור חדש – חיבור לחכמה. שלמה כידוע מבקש מאלוהים את החכמה. אבל לא חכמה כללית אלא חכמה משפטית: ט וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין-טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.
החכמה שמבקש שלמה היא חכמה לשימוש לטובת הבנה בין טוב לרע כחלק מהיכולת שלו לשפוט את העם. וה' נעתר לבקשת שלמה. ולמעשה, בקשת שלמה היא המשך ישיר לפעולת החטא הראשון של האדם – הנגיסה בעץ הדעת. ואיזו דעת הייתה בו? הדעת להבדיל בין טוב לרע: ה כִּי יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע ׃
היכולת להבדיל בין טוב לרע היא תכונה אלוהית שהיא בבסיס "משפט הצדק" ומכאן שהיא גם בבסיס הצדק התנ"כי.
כשאנחנו מגיעים לספרי הנביאים, הצדק והצדקה והמשפט מקבלים תאוצה. אינספור אזכורים של הצדק, והמשפט והצדקה בספרי הנביאים. ממש קשה לבחור ביניהם. כל אחד מתעלה על השני. בחרתי שניים מאותם אזכורים.
- האחד של מיכה: ח הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ.
- והשני, של ישעיהו, שבפרק א' פותח בנאום תוכחה שמהדהד עד היום: כא אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים.
אני (ה') מילאתי את ירושלים במשפט צדק ועכשיו הפכתם אותה על פניה והיא עיר מרצחים. עיר שאין בה משפט צדק אינה אלא עיר מרצחים.
אז לסיכום, נדמה לי שהצדק בתנ"ך הוא, למעשה, מצפן הנוגע קודם כל בערך השוויון. זה הגרעין.
- ומכאן מחויב היחס ההוגן לכולם (לעני, לעשיר, לגבר, לאישה, ליתום, לאלמנה ולגר).
- ומכאן מחויבים השופטים לשפוט משפט צדק, כלומר להכניס למשפט ערכים בסיסיים של שוויון והגינות.
התנ"ך רואה במשפט ובצדק את ליבת המסר האלוהי שאותו מצפה ה' שאברהם ידע להעביר לדורות הבאים.
התנ"ך רואה בבסיס המשפט את היכולת להבדיל בין טוב לרע, ורואה גם בחכמה הזו, של להבדיל בין טוב לרע, מידה אלוהית.
הוא מצווה על כולנו לרדוף את הצדק ולא להשאיר אותו רק בידי השופטים. כולנו מחויבים לעניין הזה כחלק מהותי בחיינו וכתנאי לזכותנו על ארץ ישראל.