[בתמונה: המערכת הרוסית BM-30 Smerch (ראו למטה), שנחשבת לאמל"ח יבשתי רב עוצמה. זו מערכת משגרת ב- 20 שניות מטח של 12 טילים מדויקים כבדים לטווח של עד 90 ק"מ. היא נמצאת היום בשימוש של סין, כווית, אלג'יריה, אזרבייג'אן וארמניה... מקור התמונה: היצרן]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

דיון מקצועי ניטש היום בשאלה, מה עדיף: טילים מדויקים או מטוסים משוכללים...

הוויכוח הזה נראה לי חסר היגיון. הדבר דומה לוויכוח, על הצורך לבחור בין משאיות לחלוקה של חלב; לבין הצורך בחלב. הגעת החלב לצרכנים היא המטרה. המשאיות הן האמצעי; וצריך לבחור בדרך האפקטיבית ביותר להביא את החלב לצרכנים.

כך בסוגיית המטוסים והטילים: הטילים המדויקים הם החלב והמטוסים המשוכללים הם משאיות החלב. השורה התחתונה היא פגיעת הטילים המדויקים במטרותיהם, בין אם שוגרו מהאוויר ובי אם שוגרו מהיבשה.

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[בתמונה: התקיפה האיראנית בסעודיה, ב- 14 לספטמבר 2019 - השורה התחתונה היא פגיעת הטילים המדויקים במטרותיהם, בין אם שוגרו מהאוויר ובי אם שוגרו מהיבשה. תמונה זו סופקה ב- 15 בספטמבר 2019, על ידי ממשלת ארה"ב ו- DigitalGlobe]

מאז החל לפני כ- 20 שנה עידן הטילים המדויקים, והפצצות הגולשות החכמות, המטוסים המשוכללים והטייסים המוכשרים אינם פוגעים בעצמם במטרות; ואין זה משנה אם מדובר בתקיפת מטרות אסטרטגיות או בסיוע לכוחות היבשה. מה שפוגע בכל מטרה הוא המחשב, שמותקן בראש החימוש המדויק האוטונומי. המחשב הוא זה שנוהג את הטיל עד לפגיעה מדויקת במטרה. המטוסים והטייסים - חשובים ככל שיהיו - הם רק הפלטפורמה, אמצעי התעבורה שנועד לקרב למטרה רחוקה את הטילים המדויקים שהוא נושא; ולעתים, לקרב את הטיל אל המטרה. כיוo, יש גם פלטפורמות אחרות לאותה תכלית, מהיבשה ומהים.

בעבר החימוש המדויק הכבד היה רק ברשות חילות האוויר. הם היו היחידים שפגעו, ממרחק ובמדויק, ביעדים; כאשר רמת הסיכון של הטייסים והמטוסים הייתה נמוכה מאוד. היתרון הזה, של בלעדיות החימוש המדויק הכבד, הוא שהפך את חילות האוויר המשוכללים בעולם לחשובים יותר; ולכן, גם למתוקצבים יותר מצבאות היבשה וחילות הים.

כך נוצרה הדוקטרינה - הבעייתית כל כך - של ניהול מלחמות "דה לוקס"; לאמור, חיל האוויר יעשה, ממרחק בטוח, את כל המלחמה; ושאר הצבא יתפקד כשומרים במחסומים ביו"ש ובשמירה על הגדר בגבול, כסדרנים בפיקוד העורף וכד'. התהליך הזה הוא עולמי, אצלנו הוא היה קצת יותר מוקצן, בשל השתלטות חיל האוויר על המטה הכללי של צה"ל.

רק שהיום המציאות השתנתה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לשגר חימוש כבד מדויק לכל טווח, גם מטילים שמותקנים על משגרים בגודל של משאית. משגרים שמופעלים מהקרקע וגם מותקנים על ספינות קרב. הרוסים כבר החליטו על הדרך הזו כבר לפני שנים רבות. הם פיתחו וייצרו מערכות יעילות מאוד של טילי קרקע קרקע מדויקים. למשל, המערכת הרוסית BM-30 Smerch (ראו למטה), שנחשבת לאמל"ח יבשתי רב עוצמה. זו מערכת משגרת ב- 20 שניות מטח של 12 טילים מדויקים כבדים לטווח של עד 90 ק"מ. היא נמצאת היום בשימוש של סין, כווית, אלג'יריה, אזרבייג'אן וארמניה...

[בתמונה: המערכת הרוסית BM-30 Smerch (ראו למטה), שנחשבת לאמל"ח יבשתי רב עוצמה. זו מערכת משגרת ב- 20 שניות מטח של 12 טילים מדויקים כבדים לטווח של עד 90 ק"מ. היא נמצאת היום בשימוש של סין, כווית, אלג'יריה, אזרבייג'אן וארמניה... מקור התמונה: היצרן]

מגוון אפשרויות - תכונה חיונית למערכת מורכבת חפצת חיים

המושג: מגוון אפשרויות (Diversity) מוגדר כמקבץ של תכונות ונישות אפשריות, עם שונות בין אחת לשנייה. המגוון מתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה. ככל המגוון במערכת מורכבת גדול יותר, כך גדלים מספר אפשרויות הפעולה; וודאות הפעולות האפשריות, שנוכל להפיק, וגמישותנו; וכך, גדל בהתאמה, חוסנה של המערכת.

כל מקבל החלטות חכם שואף להגדיל את אפשרויות הפעולה שבידו. האם אנחנו מקבלי החלטות חכמים?

האם נכונה ההחלטה, להסתפק בעיקר בפלטפורמות המוטסות או שנכון לנצל הרבה יותר את היתרונות המבצעים והכלכליים הגדולים של השימוש בפלטפורמות היבשתיות והימיות, שמסוגלת לשגר חימוש מדויק? הוכח כי למשגרי הטילים הרב קניים, היבשתיים, יתרונות גדולים ביכולת העדיפה לסגירת מעגל אש בטווחים הקרובים וביכולת התנועה עם הכוחות בשטח. לכן גם צבא ארה"ב - צבא שבדרך כלל משועבד לאינטרסים של הלובי החזק של תעשייות יצרני המטוסים והטילים - מצוי כעת בתהליך הסבה מהיר של משגרי הרקטות היבשתיות הכבדות שלו; למשגרי טילים מדויקים, גם עד לטווח של 500 ק"מ+. במאה ה- 21, צבא מנצח יהיה רק צבא שמשתמש נכון ומושכל בחימוש המדויק הכבד בכל הזרועות. הקפדה על מגוון ביכולת השיגור של טילים מדויקים מקטינה את הפגיעות; מאפרת יכולת תגובה מהירה ומידית של 24/7 כנגד איומים קבועים ומזדמנים בקרבת הגבול. יתרה מכך, עלויות הרכש והתחזוקה של הפלטפורמה המשגרת זניחות ביחס לעלויות המקבילות של מטוס קרב מתקדם. 

[להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של דן ארקין ב'ישראל דיפנס', לחצו כאן]

על רקע זה יש לבחון את ההחלטה של מערכת הביטחון להעגדיף רכש של שלוש טייסות של מטוסים משוכללים; ולא לגוון,  להסתפק בשתי טייסות בלבד; ולהשקיע, ברכש מקביל של טילים מדויקים ע"ג פלטפורמות לא אוויריות.