[בתמונה: אפגניסטן בידינו... הטליבאן חוגגים בתוך מסוק אמריקני... התמונה: התקשורת האפגאנית]
[לאוסף המאמרים על אפגניסטן ועוללותיה, לחצו כאן]
אפגניסטן תחילה...
בתחילת שנת 2003 הזדמנתי לוושינגטון די סי לאיזו שמחה משפחתית. הימים היו הימים של לפני הפלישה האמריקאית לעיראק והמון מכוני מחקר בעיר עסקו בנושא וערכו סימפוזיונים והלכתי לשמוע.
התוכניות היו נהדרות בקצה הכוח המתגלגל יגיעו אירגוני הסיוע של האמריקאים עם הסוואגר והדולרים שלהם ויהפכו את עיראק למוקד אזורי משגשג של דמוקרטיה במזרח התיכון מה שבהכרח ישפיע על כל האזור. האמריקאים כך אמר המרצה ישמרו על הכבוד והזכוית הילידיות של המקומיים, יציפו אותם בסיוע אמריקאי מבית היוצר של USAID וילמדו אותם דמוקרטיה אמריקאית מהי...
את קולות רעמי הצחוק שעלו מגרוני קשה היה שלא לשמוע מקצה העיר ועד הקצה השני שלה. המרצה טיפוס ממשלתי חנוט בחליפה עניבה ונעליים שחורות התרגז קצת פנה אלי ושאל אם יש לי מה להגיד.
הסתכלתי ימינה ושמאלה בחוסר נוחות ובמבטא ישראלי כבד למדי אמרתי לו: "אדוני המרצה החזון שלכם מעורר כבוד הבעיה שבמזרח התיכון, אחרי האורז מגיעה האמונה, ואיתה מטעני הצד, המארבים, ודם החיילים. מה אז?
אתה לא מבין כלום פסק המרצה בביטחון. התפתחה שיחה שהמשיכה לפאב המקומי דיברנו על ההבדלים, שבין הכיבושים האמריקאי ביפן וגרמניה - וההצלחה לה הם זכו - אל מול ההבדלים בין ההתנהלות האמריקאית באפגינסטן וזו הצפוייה בעיראק; החלפנו מיילים ונפרדנו לשלום.
כשנפלה עיראק בידי דאעש, היה אותו טיפוס חנוט בעל תפקיד בכיר יותר בממשל אובאמה. שלחתי לו מייל ושאלתי אותו למה לדעתו נפלה עיראק בידי דאעש. תשובתו הייתה: "לא השקענו שם מספיק בזכויות האוכלוסייה האזרחית."
[בתמונה: אפגניסטן בידינו... הטליבאן חוגגים בתוך מסוק אמריקני... התמונה: התקשורת האפגאנית]
יש כמה לקחים שאפשר ואולי אפילו כדאי ללמוד מהשוואה בין המסעות הצבאיים האמריקאים ביפן וגרמניה לבין אלו בעיראק ואפגניסטן
- אחד מהם הוא שב- 1945 היו הרבה פחות עורכי דין שניהלו את העסק; ובזכויות הילידיות של כל מיני פראי אדם - בהם טיפלו בדרך כלל בעזרת כדורים.
- השני הוא, שאם אתה לא מכתיב ליריביך המוכנעים דרך חיים אחרת (וזה תהליך ארוך וסיזיפי) ונותן להם לשמר את המסורת והדת; בסוף תצוץ שם האידאולוגיה, ואתה תפסיד.
[פעם זה הצליח... הכיבוש האמריקני ביפן. בתמונה: מושל יפן, הגנרל מקארתור וקיסר יפן, הירוהיטו. התמונה היא נחלת הכלל]
את מחיר נפילת אפגניסטן נשלם גם בישראל
בבסיס בגראהם האמריקאי, שכן כלא ידוע לשמצה בשם פארוון. לפארוון הועברו לא מעט מחבלים מגוונטנמו; ביניהם היו לא מעט חובבי ישראל, מכל הסביבה: סעודים, ירדנים, אמירתיים וכדומה. יושבי הכלא הללו 'שוחררו' אתמול; ויש להניח, שהם יחזרו לפעול בסביבה.
יש לקחים שחובה עלינו ללמוד מעיראק ואפגניסטן לנוכח העיסוק שלנו בחמאס וברשות הפלסט'. במדינת ישראל ובמיוחד במערכת הביטחון יתכחשו להם.
בצה"ל מעדיפים לדבר על מגמות ולא על אירועים, שיקרו או לא יקרו. מישהו חשב פעם למה? כשאתה מדבר בערכים מוחלטים, קל לראות אם צדקת או טעית. כשאתה מדבר על מגמות, המרוץ שלך לדרגה הבאה לא ייפגע, השינויים אף פעם לא תלויים בך.
18 גנרלים נמנו על מפקדי הכוח האמריקאי באפגניסטן. אחד בלבד סטנלי מקריסטל (משמאל) פוטר בגלל ביקורת שהעביר על אובמה. אף לא אחד פוטר, כיוון שלא הצליח לעמוד במשימותיו.
[תמונתו של הגנרל סטנלי מקריסטל, משמאל למעלה, היא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים על אפגניסטן ועוללותיה, לחצו כאן]
