[בתמונה: גרסה משנת 1297 של המגנה כרטה השמורה בפרלמנט של אוסטרליה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Wongm (Marcus Wong). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[עו"ד יאיר רגב]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר שני מתוך שניים בסדרה זו. המאמר האחר הוא: 

• טלי גוטליב: דין אחד לשופט בכיר ודין לגמרי אחר לאזרח!

*  *  *

בתחילת ספטמבר 2021, חשף אתר ynet כי מתנהלת חקירה במשטרה נגד שופט בגין מעשים חמורים. החקירה הוסתרה מהציבור ובמשך שבועות ארוכים לא דווח עליה. השופט לא נעצר. בתום החקירה הועבר התיק לפרקליטות, ועדיין לא נמסרה החלטה לגביו. 

יו״ר ועדת חוקה ומשפט של הכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי תקף את הניסיון להסתרה: "לא יעלה על הדעת שיהיו אנשים שיזכו לפריבילגיה כזאת. דווקא אישיות כמו שופט שנחקרת - היה ראוי שהמערכת תפרסם ולא תחביא מעין הציבור. פשוט מזעזע לחשוב שהעניין הזה הוסתר מהציבור ולא משנה מה הסיבה. ראוי שהציבור יידע ששופט נחקר והוצא לחופשה...".

[למאמרו של אלי סניור ב- ynet, לחצו כאן]

איסור התנהגות בלתי הולמת של אנשי ציבור נקבעה כבר במגנה כרטה

אכן, אין לכחד כי במקרים מסוימים שבהם אמורה מערכת אכיפת החוק למלא תפקיד במניעת הרע לא תמיד היא מצליחה בכך. כך עלול לקרות כאשר נסיבות האירוע והחומר המוצג על ידי המשטרה או התביעה אינם חד־משמעיים, וכך עלול לקרות כאשר אחד "משלהם" הסתבך...

אני מאמין כי איש מאיתנו לא ירצה לחיות במדינה שיש בה "מסלול עוקף" לחקירת מיוחסים המאפשר, חלילה, התערבות "מלמעלה" בהחלטות שאינן נושאות חן בעיני בכירי מערכת המשפט והאכיפה. נזכרתי בהקשר זה, במגילת הזכויות ה"מגנה כרטה ליברטטום", בלטינית: Magna Carta Libertatum, פירוש: כתב הזכויות הגדול של החירויות, שמיסד לראשונה עקרונות של תהליך הולם ושוויון בפני החוק. זה גם כלל תנאים האוסרים התנהגות בלתי הולמת של אנשי ציבור.

המגנה כרטה היא כתב הזכויות שהעניק בעל כורחו ג'ון, מלך אנגליה, לברוניו ב-15 ביוני 1215, לפני 806 שנים !!!, בעקבות איומם לצאת במרד גלוי נגדו אם לא יגדיל את זכויותיהם וסמכויותיהם (ראו תמונה למטה).

[בתמונה: חתימת המגנה כרטה 1215. התמונה היא נחלת הכלל]

ואולם נשאלת השאלה מדוע מלך – שמהגדרתו שולט שליטה אבסולוטית על נתיניו – יסכים לדרישת הברונים שאמורים להיות מתחתיו במדרג הסמכות? מסתבר שהפוליטיקה של אותה תקופה שיחקה תפקיד מכריע, ממש כמו אצלנו כיום. מסמך זה הגביל את סמכויות הכתר ונחשב לראשית המשפט החוקתי האנגלי ולציון דרך מרכזי בתולדות הדמוקרטיה. מרגע שמלך חותם על חוזה מול נתיניו הם הופכים מנתינים לאזרחים. אי מימוש תנאי החוזה יגרום לאבדן זכויות המלך, כפי שהדבר נכון לגבי זכויות הברונים והלורדים.

המגנה כרטה נחתמה בחותם מלכותי בין הברונים והמלך ג'ון ברונימד שעל גדת התמזה, ליד מצודת וינדזור. המסמך כלל סדרה של הבטחות כתובות בין המלך לנתיניו, לפיו הוא, המלך, ישלוט באנגליה וידון עם העם לפי כללי הצדק וההגינות. המיתוס הפוליטי של המגנה כרטה כמייצגת זכות חירות אישית עתיקה, נמשך עד היום ונודעה לו השפעה גם על החוקה האמריקנית. בעוד כבר בתקופה הוויקטוריאנית הראו חוקרים כי המגנה כרטה אינה כתב זכויות של היחיד והפרט, אלא של הברונים והמקורבים לשלטון ולשררה.

כיום, אין ערך מעשי למגנה כרטה, אבל היא עדיין משמשת סמל לחירות, ומצוטטת על ידי פוליטיקאים והוגי דעות. הלורד דנינג קובע: "המגנה כרטה היא המסמך החוקתי הגדול ביותר של כל הזמנים, העמידה של חופש הפרט נגד הסמכות השרירותית של הרודן"...

וכן, לא יזיק לעובדי הציבור הבכירים שלנו, לרענן את זכרונם ולעיין בה מידי פעם!