[בתמונה: תפיסת המשטרה כצבא - הנלחם נגד כוחות אפלים המאיימים על החברה - והשלכותיה... התמונה באדיבות אוניברסיטת פרינסטון. הצלם: Egan Jimenez, Woodrow Wilson School of Public and International Affairs]

[לעשרת סעיפי קוד השוטרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

למשטרת ישראל יש קוד אתי, אבל הוא נועד לקישוט בלבד. מעין עלה תאנה, שמסתיר את הקוד האמיתי שלפיו מתנהלים הדברים: הקוד של תרבות השוטרים.

התפיסה של: 'אנחנו לוחמים!' היא אחד מסעיפי קוד ההתנהגות הזה (ראו הכרזה למטה). בישראל - כמו במדינות רבות בעולם - הוא הלך והתחזק אחרי קבלת האחריות על ביטחון הפנים ב- 1974 וקליטת קציני צה"ל רבים לפיקוד המשטרה בגיוס הרב שכבתי (הגר"ש).

השוטרים תופסים עצמם כ"לוחמים" נגד כוחות אפלים המאיימים על החברה. במלחמה הזו לא ניתן לסמוך על איש, מלבד הם עצמם - גם לא על מתנדבי המשטרה (המשמעות הנגזרת היא שכל מי שאוכפים נגדו נתפס כאויב, שכל האמצעים כשרים כדי להביסו...). הביטוי 'מלחמה' חוזר ונשנה בדברי השוטרים ובהודעות שהם מוציאים לציבור: הם 'נלחמים' בפשע (כלומר בחשודים בעבירות); 'נלחמים' בתאונות הדרכים (כלומר: בנהגים על הכביש) וכדומה.

פרופ' מנחם אמיר ז"ל מתאר זאת כך: אין לסמוך על אזרחים, ששונאים ומפחדים מן המשטרה. הם מסוכנים; וללא פיקוח, יפרו את החוק. לכן, יש לפקח עליהם, אחרת יעברו את החוק ויפרו את הסדר החברתי (אמיר, 1998, ע' 138).

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [למאמרו של גבריאל נובל: 'הגיוס הרב שכבתי והשפעתו על משטרת ישראל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

 

[בכרזה: יאללה מלחמה... התפיסה הלוחמנית של השוטרים היא קוד ההתנהגות השלישי בתרבות השוטרים. הכרזה: ייצור ידע]

המודל הצבאי אינו טבעי ואינו הולם את צרכי המשטרה והשיטור:

• תפיסה צבאית של שיטור היא אלימה יותר,; ואנו כבר יודעים שיש קשר ישיר בין רמת האלימות המשטרתית לרמת האלימות ברחוב.
• שוטרים עובדים, בדרך כלל, כבודדים או בזוגות. הם אלה שצריכים לתת פתרונות לבעיות מורכבות בפרק זמן קצר ובמצבי לחץ, והם גם משלמים מחיר יקר עבור טעויות שבשיקול דעת. הם נזקקים לשיקול דעת ולקבלת החלטות מהירה ועצמאית. עמידה בשלשות, מסדרים, הצדעות, ריטואלים ובבל"ת צבאי אחר, אינם תורמים, בלשון המעטה, לפיתוח חשיבה מקצועית ואינדיווידואלית.

יחד עם זאת, המודל הצבאי חשוב מאוד לפיקוד המשטרה, כי הוא מהווה מענה, כמעט יחידי, לבעית היכולת לפקח באפקטיביות על השוטרים בשטח. כך נוצרת בעיה, לפיה כמעט בכל רפורמה - בייחוד כזו שנבעה מסקנדאלים, בשל התנהגויות חריגות של שוטרים - יהודק המודל הצבאי ויוגבלו שיקול הדעת והחשיבה העצמאית של השוטרים, מה שיבטיח לסקנדלים נוספים.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'בבל”ת – בלבול ביצים ללא תועלת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

הסתכלו על התמונה שפרסם שוטר בפייסבוק, בינואר 2017. האם הוא מבין את תפקידו כשוטר, בחברה דמוקרטית?

[המקור: פייסבוק]

הכל התחיל במבנה הארגוני ההיסטורי של המשטרה

תרבות ארגונית היא פועל יוצא של מבנה ארגוני, שרשי התרבות הזו נעוצים הרחק במבנה הצבאי של משטרה הממוסדת הראשונה בצרפת: ב-17 בפברואר 1800, 29 שנים לפני משטרת לונדון. מיסד נפוליאון בונפארט בצרפת, משטרות בכל היישובים הצרפתים שאוכלוסייתם עלתה על 5,000 נפש; ובעיקר, את משטרת פריז. המשטרה הוקמה במתכונת צבאית, ככוח שהחזיק בידיו את המונופול על הפעלת אלימות בתוך תחומי צרפת האזרחיים, כשכל המיליציות העממיות פורקו (הלוואי עלינו...)!

המארגון ואיש המפתח בבניית הכוח המשטרתי הוא ז'וזף פושה (Joseph Fouché), מראשי המהפכה הצרפתית ושר המשטרה של נפוליאון בונפרט, שיכול להיחשב לאבא של המשטרות הממוסדות בעולם, הדמוקרטי והלא דמוקרטי כאחד.

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'ג’וזף פושה – האבא המייסד של המשטרות המודרניות', לחצו כאן]

[מייסדי המשטרות המודרניות כארגונים צבאיים - נפוליאון בונפארט התמונות הן נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

מורשת המשטרות האמריקניות...

במאה ה- 20 עברו משטרות ארצות הברית מספר רפורמות, שביססו את המודל הצבאי בתוכן:

הרפורמה הפרוגרסיבית

שיישמה התנועה הפרוגרסיבית לרפורמה בשירות הציבורי בארצות-הברית, מתחילת המאה ה - 20 ועד לשנות ה- 30 לערך. אחת ממטרותיה הייתה, הגברת הפיקוח על המשטרה וניתוקה מהפוליטיקה המקומית, על-ידי הפיכתה לגוף דמוי צבאי, בעל מבנה קשיח וריכוזי ומטלות מוגדרות היטב. שדרת הפיקוד גויסה, בין היתר מקרב אוכלוסיית קציני צבא בדימוס, בעלי ניסיון פיקודי וארגוני, שהכניסו לתוכה עוד סממנים צבאיים.

הרפורמה הפרופסיונלית

רפורמה זו יושמה, בין השנים 1960-1920. היא התפשטה ברחבי העולם המערבי, ויושמה במשטרות רבות. ברצונה להפוך את המשטרה למקצועית, גרמה הרפורמה להסטת תפקידיה של המשטרה, מגוף מגיב, שעיקר תפקידו הוא מניעת פשיעה, למעין סוכנות למלחמה בפשיעה. החלה להתבסס במשטרה התפיסה הגורסת, כי המשטרה היא מעין צבא, המגן על החברה מפני האויב מבפנים. המשטרה נתפסה כצבא הלוחם נגד האויב הפנימי - הפשע, וגם בנתה את עצמה על-פי דימוי זה: בירוקרטיות וארגון צבאי, היררכיה, מדים, משמעת, נשק וכדומה. השוטר החל לראות את עצמו, מעתה, כחיל, שתפקידו ללחום בפשיעה. להוות את הקו הדק הכחול בין תוהו-ובוהו לבין חברה מתוקנת. תפיסה זו עתידה עוד לגרום לבעיות לא פשוטות בהמשך הדרך...

הוספת יחידות צבאיות למשטרה

בשנות ה- 70 של המאה העשרים - במקביל לקבלת האחריות על ביטחון הפנים בישראל; ולהקמת הימ"מ - החלו משטרות בארצות הברית להקים יחידות טקטיות צבאיות חמושות (SWAT), בתגובה לתקריות חשודות של בני ערובה או התבצרו ששוטרי סיור לא יכלו להתמודד איתן מספיק. זה התחיל בערים הגדולות, ועבר, עם הזמן, למשרדי השריף המחוזיים; ולמשטרות קטנות יותר.

[בתמונה: יחידת SWAT משטרתית בפעולה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מיליטריזציה מואצת של משטרות ארצות הברית מאז ה- 11/9

אירועי ה- ה- 11 בספטמבר 2001 היו קו פרשת מים בהאצת המיליטיריזציה של המשטרה. סעיף 1033 לחוק אישור ההגנה הלאומית, הידוע בכינויו "תוכנית 1033", המסמיך את שר ההגנה האמריקאי לספק ציוד צבאי עודף לרשויות אכיפת החוק המקומיות והמדינתיות. החוק נועד לשפר את יעילות הסוכנות ואת בטיחות השוטרים במהלך פעילויות של מניעה וסיכול סמים; והקונגרס הדגיש את הצורך להעביר ציוד כזה, לתמיכה בביטחון המולדת.

התוצאה הייתה הצטיידות מואצת של משטרות בציוד צבאי מעודפי הצבא מעיראק ומאפגניסטן; מה שהגביר את האלימות המשטרתית ויצר גלי מחאה, שהתפוצצו בפניה של המשטרה לאחר הריגת ג'ורג' פלויד במיניאפוליס ב- 25 במאי 2020.

כרזות מחאה נגד המיליטיריזציה המשטרתית

1. מתי המשטרה הפכה לצבא (שנלחם בנו)?

[התמונה הועלתה לרשתות החברתיות ע"י Aquabach, ב- 6 במרץ 2010]

2. לשם מה רוכשת המשטרה ציוד צבאי מעודפי הצבא?

[בתמונה: לשם מה רוכשת המשטרה ציוד צבאי מעודפי הצבא? בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

3. אנחנו נחלץ את החרא מתוכך... כרזה הלועגת לשימוש ביחידות צבאיות נגד אזרחים...

["אנחנו נציל את החרא מתוכך..." כרזה שלועגת למיליטריזציה המשטרתית: יחידת ההצלה מגיעה כדי להציל את החרא מגופו של החשוד...הכרזה הופיעה באתר Police Jobs. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ביטוי מצויין לתרבות הלוחמנית של השוטרים היא הכיתוב על חולצתו של השוטר האמריקני שבתמונה למטה: "התפקיד שלי להגן על התחת שלכם. לא לנשק לכם אותו!":

[בתצלום: המחשה של אחד מגילויי התרבות הארגונית המשטרתית - שוטר ועליו חולצה עם הכיתוב הבא: תפקידי הוא להגן על התחת שלך. לא ללקק אותו! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לעשרת סעיפי קוד השוטרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• מנחם אמיר (1998), כח בפיקוח התנהגות אלימה של שוטרים: אנשים, מצבים וארגון. ירושלים: האוניברסיטה העברית (ראו תמונת כריכה משמאל).
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2021), ג’וזף פושה – האבא המייסד של המשטרות המודרניות, ייצור ידע, 26/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), ארגון צבאי – הביורוקרטיה עמוק בפנים…, ייצור ידע, 20/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ארגון צבאי – הביורוקרטיה עמוק בפנים…, ייצור ידע, 20/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ביטחון הפנים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/9/20.
• גבריאל נובל (1999), הגיוס הרב שכבתי והשפעתו על משטרת ישראל, ייצור ידע, 23/10/99.
• פנחס יחזקאלי (2020), בבל”ת – בלבול ביצים ללא תועלת, ייצור ידע, 17/2/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.