[בתמונה: אשרי אבירי הרוח, כי להם מלכות שמיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

אשרי אבירי הרוח, כי להם מלכות שמיים...

ב- 19 באפריל 2005 - קצת לפני ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון סיני - פרסם אטילה שומפלבי ב- ynet כתבה, תחת הכותרת: "פרס מציע: ההתנחלויות יהפכו ל'קלאב-מד'"... "איך לא חשבו על זה קודם" - התלהב שומפלבי - בעת שבישראל נמשך הוויכוח אם להרוס את ההתנחלויות או להותיר אותן על תילן, נפגש פרס עם נשיא צרפת והציג לו פתרון מקורי: להקים סניפים של קלאב-מד בהתנחלויות שיפונו, כדי לשקם את כלכלת האזור". עתה, 16 שנים אחרי, בעקבות פרסום תכנית משרד החוץ "להרגעת המזרח התיכון", פרסם אהוד ברק ציוץ תמיכה בטוויטר: "תכנית לפיד - צעד נכון. לישראל יש מלחמה עם החמאס. לא עם 2 מיליון עזתים. כלכלה תמורת בטחון, צמצום הסכסוך וחיזוק הרשות הפלסטינית, יש בהם סיכוי לקידום השקט והם חלק מחובתנו לחזור אל עמדת העליונות המוסרית בסכסוך. חיוני כי בטווח ארוך תחתור ישראל לביטחון, תוך הפרדות מדורגת מהפלסטינאים." ואני לתומי חשבתי, שזה בדיוק מה שעשינו בעזה: חתירה לביטחון תוך היפרדות מדורגת מהפלסטינים... לקחים יש?

[להרחבה על תכנית משרד החוץ והשר לפיד, והשלכותיה, לחצו כאן]

הנה: "איך לא חשבנו על זה קודם..."

[למאמר המלא של אטילה שומפלבי ב- ynet, לחצו כאן]

והנה הציוץ של אהוד ברק, 16 שנים אחרי: "עליונות מוסרית" ו"היפרדות מדורגת"... 

[לציוץ המקורי של אהוד ברק בטוויטר, לחצו כאן]

למחלה הזו יש שם: 'פער רלוונטיות!

תשאלו כל מומחה ארגוני (גם מדינות הן ארגונים גדולים...) דבקות בדעות זהות לאורך עשרות שנים - במציאות דינאמית, שמשתנה במהירות - זה סימפטום בולט למחלה מוכרת בקרב ארגונים בקיפאון / בסטגנציה. המשך הדקלומים על "עליונות מוסרית" ו"היפרדות מדורגת", כאילו לא הייתה ההפיכה החמאסית ברצועת עזה; וכאילו לא למדנו כלום מעשרים שנות ניסיון בעיראק ובאפגניסטן. וכל זה, מול עולם ערבי שמתגלגל מצחוק; ושדווקא מבין שהמציאות השתנתה; שהעליונות האסטרטגית הישראלית אבדה; ושהעסק פה הולך ומתפורר.

למחלה הזו, אגב, יש שם מקצועי: פער רלוונטיות מהמציאות, שהולך וגובר: (ראו התרשים למטה) שינוי זוחל בתפיסת המציאות, בין המציאות בפועל לזו הנתפסת על ידי הקבוצה. היא מפתחת נקודות עיוורון (blind spots), משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הארגונית, שהגישה הקיימת בה איננה מאפשרת להכיר בקיומם, או שהיא מדחיקה את משמעותo באופן מתמשך כך, שלא יאיים על הסדר הקיים.

הטיפשות הקולקטיבית הזו והלהג האווילי, על 'לחזק את הרשות הפלסטינית ואבו-מאזן, מנותק מהלך הרוח ברחוב הפלסטיני; מתיש את יישובי הדרום, ועולה בלא מעט דם!

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'נקודת עיוורון', לחצו כאן]

[בתרשים למעלה: כך נוצר פער רלוונטיות... התרשים: 'ייצור ידע']

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]