[לקובץ המאמרים על פרשת כי תבוא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על חג הסוכות, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 בספטמבר 2023

אלי מיאסניק (ראו תמונה משמאל) עוסק בהנדסה, בניהול תוכניות ובפיתוח עסקי; בוגר 8200 והתעשייה האווירית.

*  *  *

מדוע לא פורטה מהות חג האסיף כמו שפירטו את מהות חג המצות?

קרוב ליציאה ממצריים, לאחר תהפוכות העגל והלוחות השניים, מצווה המקרא לחגוג את שלושת הרגלים. הוא מפרט מאוד את מהות חג המצות:

"אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב:  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם" (שמ' לד 18).  לעומת חג המצות, מסתפק המקרא באזכור קצר של סוכות ושבועות כחגים חקלאיים: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה"  (שמ' לד 22).  זמן רב אחר כך (כנראה לאחר בניית המשכן) , מסביר המקרא את חג הסוכות : "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן יֵדְעוּ דֹורֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"(ויקר' כג 42- 43).

מדוע התעכב המקרא זמן כה רב להסבר מהות חג הסוכות? כדי להבין סיבת העיכוב, ראוי שנבין תחילה מה עלינו לדעת (" לְמַעַן יֵדְעוּ דֹורֹתֵיכֶם")  לגבי חג הסוכות, שהרי במקרא אין אזכור של הקמה או ישיבה בסוכות (מלבד האזכור של היישוב סוכות אליו הגיעו ב"י מרעמסס[i]). זאת ועוד, הרי המקרא מתייחס דווקא לאהלים כמגורים זמניים ולא לסוכה. כך למשל אומר בלעם: "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" (במד' כד 5). ועוד, ב"י שהיו מתלוננים מקצועיים, מעולם לא התלוננו על חוסר במגורים.

[בתמונה: "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל"... התמונה: ציורי תנ"ך / בני ישראל חונים במדבר / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

אם כך, מה עלינו לדעת כך שיקויים "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹורֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"?

גישת אחת[ii] רואה את הסוכות כ"ענני הכבוד": בעל גישה זו רואה את המונח "יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּות" כמונח מושאל המציין התערבות פעילה של ה' בהובלת ב"י ובהגנה עליהם בעזרת "ענני הכבוד". במדרשים מצטטים את המקרא המתאר 7 ענני כבוד שונים המגוננים, מובילים ומשמשים את ב"י. כך למשל מדרש ההלכה, ה"ספרי" (מאה שלישית), מצטט 7 מופעים של "ענני כבוד" במקרא. נביא דוגמא אחת: " וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ. .." (שמ' יג 21-22).

גישת אחרת סבורה ש"סוכות ממש עשו להם": כיוון שאכן לא נאמר שבנו לעצמם סוכות פיזיות, נניח שגם כאן נעזר המקרא במונח מושאל. אנסה להסביר גישה זו ע"י פיתוח השימוש שעשה המקרא במונח "הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מוצע להבין את ההושבה תוך הסתמכות על הושבה אחרת שמופיעה בספר יהושע: "וַיִּתֵּן ה'  לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ" (יהוש' כא 41). קרי, ב"י  עברו ממצב לחימה פעילה והורשת הארץ המובטחת  (בסיוע ה') למצב חדש של התיישבות בארץ החדשה. מוצע איפוא לראות שגם כאן ב"י  עברו ממצב היציאה ממצרים למצב חדש של התיישבות זמנית במדבר. כמו בהתיישבות בא"י, ההתישבות הזמנית הנוכחית במדבר של עם העבדים כוללת מאפיינים של התיישבות קבע. למשל - חוקים, משכן, ניהול של השבטים, מגורים זמניים (סוכה, אוהל)  ומחיה. זאת על אף הזמניות שלה.

קרי, גם בעל גישה זו משתמש במונח סוכה בהשאלה. בניגוד לגישה הקודמת התולה את ההתנהלות במדבר רק בה', בעל גישה זו תולה אחריות רבה להישרדות ולהתקדמות, במשך ה-40 שנה במדבר, על בני ישראל עצמם.

[בתמונה: אוהלים - ההתיישבות הזמנית במדבר... בניגוד לגישה הקודמת התולה את ההתנהלות במדבר רק בה', בעל גישה זו תולה אחריות רבה להישרדות ולהתקדמות, במשך ה-40 שנה במדבר, על בני ישראל עצמם. התמונה: ציורי תנ"ך / שבט נפתלי ודגלו במדבר / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

מדוע, אם כן, הושהה ההסבר למהות חג הסוכות?

בחודשים הראשונים אחר היציאה ממצרים, היו בני ישראל תחת הרושם האדיר של אירועי ההיחלצות, של ההצלה בים-סוף ושל התקלות ביחסים עם ה' כמו בעיית המים ב"מסה ומריבה" והעגל. אירועים אלו האפילו על כל אירוע אחר. לכן, הסבר חג המצות לזכר היציאה ממצריים, מתקבל כטבעי. הסבר על "התיישבות זמנית במדבר" לא היה מתקבל בחודשים הראשונים כטבעי.

רק מאוחר יותר החלו בני ישראל להטמיע את מורכבות מצבם ואת הצורך להתארגן במדבר ("להתיישב במדבר"); לקבל החלטות עצמאיות; ולדאוג לתנאי מחייה מינימליים ככל האפשר. רק אז הם עשויים לקבל בהבנה את קונספט חג הסוכות.

סיכום

חג הסוכות נועד לזכור ולדעת את הצעד השני הגדול שיזם ה', אחרי יציאת מצריים: "בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי" . קרי, נעזרתי במדבר כדי להרגיל את עם העבדים לתפקד כעם. הושבת בני ישראל במדבר, הביא אותם לסגל לעצמם נוהלי תפקוד של עם, תוך כדי התמודדות בלתי פוסקת עם צרכים ובעיות חדשות.

ה"התיישבות הזמנית במדבר" מדגישה אפוא גם את חלקם של בני ישראל בתהליך. הם הצליחו, בסוף התהליך, להתגבש עם זהות אמונית ולאומית; והוכשרו לצעד השלישי - הורשת הארץ.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / סוכות במדבר / ציירה: אהובה קליין (c)]

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תבוא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על חג הסוכות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[i] במדבר לג 5. [ii] מחלוקת של רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא- דור שלישי לתנאים. יש הבדל בין המכילתא לפרשת בא  לבין מסכת סוכה לגבי מי אומר מה.