תקציר: המנהיג (הקאודיליו) הספרדי, פרנסיסקו פרנקו ניצח את מלחמת האזרחים בזכות איטליה וגרמניה (1939-1936). היה זה רק הגיוני, לכאורה, שיחזיר להן באותה מטבע, ויתייצב לצידן במלחמת העולם השנייה, כחלק ממדינות הציר. אבל, הוא לא עשה זאת. מדוע?

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 באוקטובר 2022

"במקום להתנסות בכך שנית, הייתי מעדיף שיעקרו לי שלוש או ארבע שיניים..." (היטלר אחרי המפגש עם פרנקו; שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המנהיג (הקאודיליו) הספרדי, פרנסיסקו פרנקו ניצח את מלחמת האזרחים בזכות איטליה וגרמניה (1939-1936). היה זה רק הגיוני, לכאורה, שיחזיר להן באותה מטבע, ויתייצב לצידן במלחמת העולם השנייה, כחלק ממדינות הציר. אבל, הוא לא עשה זאת. מדוע?

כללי ההתנהגות של 'שחקנים' במערכת מורכבת נובעים מיחסי הכוחות שבמאבק העוצמה ביניהם. היחלשות של גורם במערכת תגרום מיד לנסיונות של אחרים בסביבה המשימתית שלו, לנסות ולהרוויח נכסים על חשבונו; ולהיפך.

האמת היא, שפרנקו אכן התכוון להילחם; אבל בעיתוי שהיה עליו לקבל את ההחלטה, כבר השתנה כיוון הרוח, לטובה בריטניה...

פרנקו מציע להיטלר להיכנס למלחמה

רגע נפילת צרפת היה רגע הנצחון הגדול של אדולף היטלר; וכשהאריה מכניע טרף גדול, זה זמנם של הצבועים, לנסות ולחטוף נתח מהשלל...

לאחר הפלישה הגרמנית לצרפת, במאי 1940 ובשעה שכוחותיה של צרפת הושמדו כמעט כליל בצפון, וחיל המשלוח הבריטי פונה, במבצע דינמו אל בריטניה עצמה, החליט הדיקטטור האיטלקי, בניטו מוסוליני (ראו תמונה משמאל) להצטרף אל הצד המנצח, ולהתקיף את צרפת שעמדה על סף התבוסה (ראו תמונה למטה).

ביוני 1940, ניסה גם פרנקו להצטרף לחגיגה, והודיע להיטלר כי ספרד מוכנה להיכנס למלחמה תמורת הקיסרות הצרפתית האפריקנית רחבת הידיים, לרבות מרוקו ואלג'יריה המערבית, ובתנאי שגרמניה תספק לספרד ביד רחבה נשק, בנזין וחומרי מזון. בשל אינטרסים סותרים (הרצון לגייס גם את צרפת למלחמה בבריטניה; והתחושה אז שהשלום בפתח) לא נחפז היטלר להיענות.

[בתמונה משמאל: בניטו מוסוליני. קפץ על עגלה מנצחת לכאורה, אבל החיים מלאי הפתעות... התמונה היא נחלת הכלל]

תיאוריית המדרון החלקלק של וינסטון צ'רצ'יל

באותם ימים עגומים של מאי 1940, בהם קריסת צרפת כבר הייתה וודאית וראש ממשלת צרפת, פול רינו (Paul Reynaud; ראו תמונה למטה) - בתמיכת שר החוץ הבריטי, הלורד הליפקס - ניסה לגרור את בריטניה ביחד איתו להסכם שלום עם גרמניה - בתווך איטלקי - שיכנע ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל את קבינט המלחמה שלו שלבריטניה יש רק מה להפסיד ממהלך כזה, שמהווה "מדרון חלקלק" לקץ האימפריה, לפירוק הצבא והצי, ולהפיכתה של בריטניה למדינת חסות גרמנית.

זהו - טען צ'רצ'יל - מהלך שאין ממנו חזרה, כיוון שאז תישבר רוח הלחימה של החיילים הבריטים והאוכלוסיה, לבלי שוב (קרשו, 2007, עמ' 74-58).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של אירן קרשו, הכרעות גורליות. עשר החלטות ששינו את העולם 1941-1940, שראה אור בהוצאת עם עובד ב- 2007. אנו מאמינים שאנו עשים בכריכה שימוש הוגן]

מדבריו ניכרת הפיקחות האסטרטגית שלו, והבנתו האינסטינקטיבית של חוקי מאבק העוצמה:

"יוקרתנו באירופה בשעה זו ירודה ביותר. הדרך היחידה לשקם אותה היא אם נראה לעולם שגרמניה לא הביסה אותנו. אם כעבור חודשיים או שלושה נוכיח שטרם הוכינו, יוקרתנו תשוב לקדמותה..." (קרשו, 2007, ע' 61).

צ'רצ'יל צדק, והיטלר יוצא למסע דילוגים

היטלר החליט לדחוף את פרנקו למלחמה, רק כשהגיע למבוי סתום בנוגע לבריטניה. הגרמנים נרתעו מלנצל הצלחה ולנחות מיד בחופים הבריטיים, לפני שהבריטים יצליחו להתארגן מחדש (מבצע ארי ים); ופתחו במערכה אווירית בשמי בריטניה, בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 1940, שהסתיימה בכישלון גרמני; ולהבנה, שאין בידיה להכריע את הבריטים.

אז, נאלץ היטלר לגבש את האסטרטגיה העתידית שלו להמשך והמלחמה. אחת האופציות הייתה התמקדות בים התיכון, וגיוס ספרד של פרנקו וצרפת של המרשל פטן, ביחד עם איטליה של מוסוליני, לסילוק הבריטים מאגן הים התיכון. כך למשל, היה חשוב לגרמנים שפרנקו יכבוש את גיברלטר - נקודת הכניסה של האוקיינוס האטלנטי לים התיכון - שנשלטה בידיים בריטיות, ובה שוכן בסיס של הצי המלכותי הבריטי. - ובריטניה תאבד שליטה על נקודה אסטרטגית זו.

[בתמונה משמאל: לדחוף את פרנקו למלחמה... הקאודיליו הספרדי פרנסיסקו פרנקו. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גורם לא ידוע - Biblioteca Virtual de Defensa: RETRATO DEL GRAL. FRANCISCO FRANCO BAHAMONDE (MUE-120973). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

לצורך כך קיים היטלר, באוקטובר 1940, מסע דילוגים מהיר, נוסח הנרי קיסינג'ר, בין שלושת המנהיגים - פרנקו, מוסוליני ופטן - כשהוא נעזר ברשת מסילות הברזל ומקיים מפגשים עם המנהיגים ברכבת הפיקוד המיוחדת שנבנתה עבורו.

אבל אז, כדברי צ'רצ'יל, שוקם מעמדה הבינלאומי של בריטניה; ורבים סברו (כולל היטלר עצמו, וגם פרנקו), שזה רק עניין של זמן עד שארצות הברית תיכנס למלחמה, במעין מהדורה חוזרת של מלחמת העולם הראשונה. 

כשהיטלר פגש את פרנקו...

הרכבת המיוחדת של אדולף היטלר הגיעה ב- 23 באוקטובר 1940, לעיר הגבול הצרפתית-ספרדית האנדייה, בתוך צרפת הכבושה (משמע, טריטוריה גרמנית), בנקודה המערבית ביותר בגבול צרפת-ספרד. פרנקו התקבל במשמר כבוד (ראו התמונה בראש המאמר), ושני המנהיגים התיישבו בתום הטקס לפגישת עבודה בקרון הדיונים שברכבת (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674).

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של הספר, "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" לויליאם ל' שיירר, שראה אור בהוצאת שוקן ב- 1976. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

היטלר פתח בהרצאה ארוכה, כדרכו, כי "אנגליה כבר הוכתה מכה מכרעת"; והציע לפרנקו לתת לספרד פיצוי על כניסתה למלחמה, "במידה שאפשר יהיה לכסות על הפסדי צרפת בקולוניות בריטיות" (כזכור, הוא היה זקוק גם לצי ולצבא הצרפתי במאבק נגד בריטניה באפריקה). הוא הציע עוד שספרד תיכנס למלחמה כבר בינואר 1941, ואקט הלחימה הראשון יהיה כיבוש גיברלטר ב- 10 בינואר. לצורך כך הציע לפרנקו את המומחים הגרמנים שכבשו את מבצר אבאן אמאל הבלגי מן האוויר (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674).

הקאודיליו, מסתבר, לא התרשם מההרצאה המלומדת; וגם לא היה מרוצה מהנתח שהציעה גרמניה באפריקה. הוא רצה הכל. באשר למומחים הגרמנים השיב פרנקו כי "את גיברלטר יצטרכו הספרדים לכבוש לבדם"... (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674).

העיתונאי ויליאם ל' שיירר, מתאר בספרו האלמותי "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" את המפגש כך (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674):

"... וכך התכתשו שני הרודנים במשך שעות...". פרנקו דיבר "בלי סוף, בקולו המזמרר והחד גוני והיטלר נעשה מיואש יותר ויותר, ופעם אחת קפץ ועמד על רגליו, כפי שעשה בחברת צ'מברליין וקרא, כי אין טעם להמשיך עוד בשיחות (עם צ'מברליין זה עבד. עם פרנקו לא... פ"י). "במקום להתנסות בכך שנית - אמר אחר כך למוסוליני, בספרו לו על מסתו עם הקאודיליו, הייתי מעדיף שיעקרו לי שלוש או ארבע שיניים" (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674)...

"לאחר תשע שעות, עם הפסק לסעודת ערבית בקרון האוכל המיוחד של היטלר, נגמרו השיחות בשעה מאוחרת בערב, בלי שפרנקו יתחייב ברורות להיכנס למלחמה.

היטלר המותש, הניח מאחוריו באותו לילה את (שר החוץ שלו) ריבנטרופ, להמשיך בשיחה עם סאראנו שונאר, שר החוץ הספרדי - ולהשתדל להשפיע על הספרדים לחתום על משהו, לפחות הסכם לגרש את הבריטים מגיברלטר, ולסגור בפניהם את אגן הים התיכון המערבי - אך ללא הועיל (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674).

"אותו מוג לב כפוי טובה - חרף ריבנטרופ  את פרנקו... למחרת בבוקר. הוא חייב לנו הכל; ועכשיו, אינו רוצה להצטרף אלינו!" (שיירר, 1976, כרך שני, ע' 674).

לסיכום

חוקיה של מערכת מורכבת חדים וברורים; ואין חריגים. זה מאפשר לנו פעמים רבות, למרות אי הודאות, לקבל ההחלטה לגבי העתיד ברמה גבוהה יחסית של ודאות.

בניתוח האסטרטגי החכם של וינסטון צ'רצ'יל הזה טמונה הבנה עמוקה באשר לכללי ההתנהגות של 'שחקנים' במערכת מורכבת, המגיבים מיד לכל שינוי במאזן העוצמה ביניהם.

נשאלת השאלה, מדוע - מאז ועד היום - מתעקשים מנהיגים לא ללמוד, לא להחכים ולהמשיך לקבל החלטות מנוגדות - שברור לכל מי שמבין עקרונות בסיסיים בתורת המערכות המורכבות - איך תסתיימנה...

[התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

הושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה;
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג 'סביבה משימתית';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• איאן קרשו (2007), הכרעות גורליות. עשר החלטות ששינו את העולם 1941-1940, תל אביב: עם עובד, ספרית אפקים.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), מאבק העוצמה בארגונים, ייצור ידע, 12/4/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), סביבה משימתית של ארגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), ודאות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך שני.