[בתמונה: שיגור כטב"ם מעזה במבצע 'שומר החומות'. המקור: חמאס]

[לאוסף המאמרים על מטוסים ללא טייס, והשפעותיהם, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

לפני כשבועיים, הזכיר שר הביטחון בני גנץ - בכנס גדול שהתקיים במכון ללחימה בטרור של אוניברסיטת ריכמן שבהרצליה - את סכנת הכטב"מים האיראניים. ראש הממשלה, נפתלי בנט, הדהד את הדברים בנאומו בעצרת האו"ם.

הם הזכירו את פגיעת הכטב"מים האחרונה של משמרות המהפיכה האירניות במיכלית בבעלות ישראלית; שם נהרגו שני אנשי צוות; וכמובן, את מתקפת הכטב"מים המוצלחת בערב הסעודית, מתקפה ששיתקה לתקופה ממושכת את שדה הנפט הגדול בעולם.

לכטב"מים יתרונות רבים ויכולות מגוונות ואין ספק שבתוך שנים ספורות הם יחליפו, במרבית המשימות, את מטוסי הקרב המאוישים, המאוד יקרים; וגם מטוסים שאינם מטוסי קרב.

אבל מכובדנו דיברו ממושכות על סוג אחד של כטב"מים. כאלה, המשוטטים באזור היעד; וכשנדרש, גם מתאבדים עם הפצצה שהם נושאים על המטרה. פגיעתם מדויקת ונקודתית, עד רמת הפגיעה באדם או בחלון.

[לכתבה המלאה של ניר דבורי ב- N-12, לחצו כאן] 

האיום הזה מתווסף לאיום הרקטות והטילים הכבדים, מרביתם ארוכי הטווח וחלקם כבר מדויקים, שמהווים כעת את הסכנה העיקרית לבטחונה של ישראל.

היכולות הנוכחיות של איראן בתחום הכטב"מים מאפשרת לה לפתח וליצר מאות מהסוג הזה בשנה, באיכות מערבית. מטרתה היא, להקיף אותנו באלפי כטב"מים שיופעלו ע"י ארגוני הפרוקסי שלהם. לחיזבאללה כבר מאות כטב"מים מהסוג הזה; וגם לארגוני הטרור האחרים, כמויות נכבדות.

יתרונותיהם של הכטב"מים רבים, והופכים אותם לכלי אידאלי ללחימה נגדנו: 

• לחלק מהכטב"מים טווח של כ- 2200 ק"מ; כך שהם מסוגלים לפגוע בנו, כבר היום, גם ממדינות המעגל השלישי, כעיראק וכתימן.
• הם מדוייקים מאוד; ויכולים לפגוע גם בחלון, גם ברכב נוסע, גם בקבוצת אנשים.
• קשה מאוד לאתר כטב"מים; וכך, לסכל את המתקפה.
• הם פשוטים להפעלה ולתחזוקה; ואינם זקוקים לשדות תעופה יקרים. שר הבטחון הראה בכנס באוניברסיטת רייכמן שקף ובו כטב"ם משוגר מטנדר.
• עלותם זניחה: ממאות דולר - לכטב"מ מתאבד רגיל - ועד לעשרות אלפי דולרים לכטב"ם ארוך טווח. לכן, ניתן לייצר אותם בכמויות אדירות.
• עלות ייצורו של הכטב"ם הבודד נמוכה פי כמה וכמה מעלות הטיל המיירט שנועד ליירט אותו; וזאת, במקרה שהכטב"ם התגלה לפני שהתאבד על המטרה. מכאן שתמיד יהיו פי כמה וכמה כטב"מים מטילים מיירטים יקרים.

[בתמונה: התעשיה הביטחונית של מדינת ישראל היא מהמפתחות הטובות ביותר בעולם בתחום הכטב"מים. זהו הכטב"ם Hero-400EC, המיוצר בישראל. התמונה באדיבות U Vision Air]

• הם יכולים לבצע טיסה אוטונומית למטרה מרוחקת (ללא תיקשורת עם המפעיל המרוחק שאולי תגלה אותם) ולפגוע שם בנקודה שתוכננה מראש; או לפגוע לפי החלטת המפעיל המרוחק, במטרה מזדמנת שיחליט עליה, במהלך השיטוט הממושך של הכטב"ם מעל היעד.
• יש להם יכולת משתפרת לתקוף בלהקות - לעיתים גם עשרות במקביל או במתוזמן - וכך, לוודא את הפגיעה הקטלנית במטרה; וגם להקטין את הסיכוי לסכל את המתקפה.
• הכטב"מים הנוכחיים הם מטוסים איטיים; אבל, הם קטנים ולעיתים זעירים. הם טסים נמוך ובמסלול מפותל כך קשה לאתר אותם רחוק מהיעד. הם מסוגלים לתקוף את היעד מכל כיוון; וגם מאחור. חלקם של הכטב"מים החדישים כבר מונעים באמצעות מצברים וחשמל; ואז, גם קשה לשמוע אותם.
  • בקרוב יכנסו לשימוש גם באיראן כטב"מים סילוניים. הם יהיו יקרים יותר; זמן השוטטות שלהם על המטרה יהיה קצר יותר; וכך גם הטווח שלהם. אבל מנגד, מהירותם הרבה תקשה מאוד על היירוט שלהם. גם מטען הנפץ שלהם יהיה כבד יחסית.

התעשייה הביטחונית של מדינת ישראל היא מהמפתחות הטובות ביותר בעולם בתחום הזה.

[בתמונה: הארופ מוצג בסלון האווירי בפריז, 2013. המקור: Julian Herzog (Website) • CC BY 4.0]

האם יש אמצעים זולים יחסית, שיודעים לטפל ביעילות בסיכון הזה?

כפי שכבר נכתב, אחד מחסרונות טילי היירוט הוא העלות הכלכלית הגבוהה, שמגבילה את מספרם. מבין מגוון הכלים נגד כטב"מים, אין אמצעי יעיל אחד; וההצלחה של היירוטים במקרה הזה אינה מובטחת:

1. תותחי הלייזר היבשתיים והמוטסים, שחבל שלא פותחו לפני שנים. עלות היירוט באמצעות הלייזר היא אלפית, וגם פחות, בהשוואה לעלות היירוט באמצעות טיל.

2. תותחי נ"מ משוכללים, מהירי יירי, שחוזרים בעולם לשימוש. גם כאן, עלות ההפעלה והיירוט נמוכה מאוד, בהשוואה לטילים נגד טילים.

3. שיבוש תקשורת אלקטרוני, אם וכאשר ניתן.

לכטב"ם חיסרון אחד רציני והוא משקלו הנמוך יחסית של ראש הקרב שהוא נושא. לכן, כמו במתקפת רקטות, לאחר השמעת האזעקה, ממ"ד או מרחב המוגן יוכלו לספק הגנה נאותה, יחסית.