תקציר: רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות. ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?
[לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משנתו של ר' משה נתן בן יהודה, לחצו כאן]
עודכן ב- 9 באוקטובר 2023
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
בעיון ראשון בניסוחו של רבי משה נתן בעניין חידוש העולם, המתואר בפרשת בראשית, עולה, כי העולם נברא יש מאין: "...כי האל יתברך ברא עולמו מן האין הגמור וההעדר המוחלט..."1, וכן: "...ואמנם מאמרי תורתנו הקדושה במעשה בראשית עניינם נגלה כי אחר היות העולם מחודש והוא האין הגמור..."2.
פרט למובאות המקדמיות הללו, מאזכר רבי משה נתן את דעותיהם של רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (ראב"ע) והרמב"ם, ולבסוף הוא מגיע למסקנה מפתיעה ומעניינת. נדון תחילה באישים שרבי משה נתן מאזכר ולאחר מכן נביא את דעתו האישית.
אבן עזרא:
אזכורו של אבן עזרא מעלה על פני השטח את הבעייתיות בשיטתו בנושא
חידוש העולם, קושי שרבי משה נתן מודע לו היטב: "...וזה אמרו בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ...ואמר אבן עזרא על מילת ברא...ואפילו לכול אמונה...וכל שכן לאמונת החידוש כמו שהעיד מילת ברא..."3.
על פי הבנתו של רבי משה נתן, דעת אבן עזרא היא, שפירושו של הפועל: "ברא" איננו יצירה יש מאין, אלא כפי הנראה, הסדרת העולם הזה כפי שהוא קיים בפועל (ראה הערה מספר שלוש).
רמב"ם
בנוסף לדעתו של אברהם אבן עזרא, בנושא החידוש, מביא רבי משה נתן את דעתו של הרמב"ם, בעיקר בחלקו השלישי של חיבורו "אהבה בתענוגים" 4.
שאלת בריאת העולם במשנתו של הרמב"ם, נתונה במחלוקת, מאז ועד היום. הפרשנים והחוקרים ניסו ומנסים, לרדת לסוף דעתו של הרמב"ם, בנושא הבריאה, אולם ללא הגעה לעמק השווה.
חלק מפרשני הרמב"ם הקלאסיים (כדוגמת :נרבוני, כספי ואחרים), טענו כי הרמב"ם, דוגל בגישה כי העולם אינו מחודש, ואילו אחרים טענו מנגד, כי הרמב"ם אכן מאמין בחידוש העולם, כפי המסורת הפרשנית המקובלת לספר בראשית.
רבי משה נתן:
לדעתו, קדמות העולם לא התבארה במופת (הוכחה) חותך: "...כי קדמות העולם לא יתבאר במופת חותך כמו שנודע לחכמים התוריים (מלשון תורה),ואבאר שאריסטו עצמו לא יאמר שעשה מופת בזאת השאלה מזה..."5. מילים אלו לקוחות מדברי הרמב"ם במורה הנבוכים (חלק ב' פרק ט"ז): "...וכן כל מה שזכרו אריסטו והנמשכים אחריו מן הראיות על קדמות העולם אינו אצלי מופת חותך...".
ברם, למרות העובדה שקדמות העולם לא הוכחה במופת חותך(מוחלט),לפי רבי משה נתן ,אמונת החידוש יוצרת קושי פילוסופי/תיאולוגי חמור: "...כי מצד האמנת חידוש העולם יתחייבו הרחקות מהם ימצא סיבות מחודשות מביאות שנוי רצון והתפעלות (מלשון שינוי ופעולה)..."6, והרי יודעים אנו כי האל הוא שכל בפועל תמיד ללא שינוי ויציאה מהכוח אל הפועל?7.
רבי משה נתן פותר את הקושייה האמורה על פי דבריו של הרמב"ם, במורה הנבוכים, שהאל בדומה לשכל הפועל "...אשר אינו גוף ולא כוח הגוף אף על פי שיעשה עת אחת ולא יעשה הפעל ההוא עת אחרת, הייתה סיבת זה איזה דבר שהיה לא יאמר בו שיצא מן הכוח אל הפועל ולא שהייתה בעצמו אפשרות ולא שהיה צריך למוציא יוציאנו מן הכוח אל הפועל..."8.
בנוסף, יש לדעת רבי משה נתן לאמונת החידוש, יתרון ברור על אמונת הקדמות: "...ואמנם יותר טוב החידוש מהקדמות כי גדולות ההרחקות מהקדמות יותר מהחידוש..."9, וזאת מכמה טעמים:
- ראשית - התורה עצמה נוקטת בקו של אמונת החידוש, דבר שהוא כשלעצמו רב חשיבות, ומתווה כיוון, כפי שאומר רבי משה נתן: "...ונברח מהקדמות אל החידוש ונאמין בכתובים הבנויים על חידוש העולם..."10.
- שנית - האמונה בקדמות העולם אינה עולה בקנה אחד עם מספר אמונות יסוד בסיסיות שהתורה מושתת עליהם11 :"...ובהאמנת הקדמות תבטל דעת ההשגחה בפרטיות(ביטול ההשגחה הפרטית)...ותבטל התורה בכללה-רוצה לומר- ייעודיה והמצוות והמופתים בכללם..."12.
- שלישית - אמונת החידוש עדיפה על הקדמות ,היות וזו האחרונה מביאה את הגישה שהעולם מתחייב מהאל, ואז לא ניתן לדבר אודות בריאה רצונית וולונטרית של האל, שהינה אחד הבסיסים החשובים של האמונה : "...כי בהאמנת הקדמות האותות (הניסים),הן בלתי אפשריות כלל...וזה כי באמונת הקדמות היא תלויה בחיוב אשר יאמינהו אריסטו והנמשכים אחריו ,והחיוב הוא התמדת הנמצא בכללו...ולא ישתנו בטבעם ולא ישובו טבע אחר..."13.
- רביעית - כפי שרבי משה נתן אמר קודם לכן ברמז ,בדבריו הבאים הוא אומר בבהירות כי קדמות העולם אינה עולה בקנה אחד עם הניסים והנבואה: "...מצד אמונת קדמות העולם יתחייבו לנו הרחקות מגונות נגד הנבואה והתורה בכללה כי זה הדעת הוא נתלה בחיוב המציאות..."14.
- חמישית - אמונה החידוש הגיע אלינו ממשה רבנו, שקיבל אותה מאת האל: "...ואמונת החידוש אמנם הגיעה אלינו מהאל יתברך על ידי איש נביא היותר שלם שיהיה, והוא משה רבינו עליו השלום...והשלמות המושפע אלינו הוא בהזרחת אורו עלינו באמצעות התורה...על ידי שלוחו הנפלא שנאמין מחידוש העולם..."15.
- שישית - אמונת החידוש הינה אחד הטעמים של מצוות השבת, הבאה לפרסם ולהשריש בליבותינו את עניין בריאת העולם: "... ולפרסם זה הדעת הנכבד הנבואי אשר הוא חידוש העולם בכללו מן האין הגמור והעדר המוחלט, צווה השם לקדש ולזכור את יום השבת ,מששת ימי המעשה, כמו שסופר בתורה, ואמרה כי צווה האל יתברך השבת לפרסום אמונת החידוש..."16.
אחרית דבר
מסכת הטיעונים בדבר עדיפותה של אמונת החידוש אצל רבי משה נתן יש בהם טיעונים תיאולוגיים וטיעונים כמותיים. מכיוון שרוב האנושות, לדעתו, הסכימה לאמונת החידוש, כפי שאנו רואים בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, הרי שאמונת הקדמות נדחית מטעם זה: "...והחידוש יותר טוב מצד הפרסום, וזה כי אלף אלפים מבני אדם הסכימו לאמונת החידוש, ולא הסכימו לקדמות, כי אם מעטים מאד כאריסטו וסיעתו..."17.
לאור זאת, רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. אמונת הקדמות הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות.
ברם, מה טיבה של אמונת חידוש זו? הרי שמבחינת החשיבה הפילוסופית, יודעים אנו כי לא יתכן כל שינוי אצל האל; ואם כך, הגענו למבוי סתום בשאלת חידוש העולם. כאן כמדומני אנו יכולים לחשוף את עמדתו האמיתית של רבי משה נתן והיא-קיימת בריאה, אולם המדובר בבריאה מתמדת, המתרחשת בכל עת ורגע. יתר על כן, הבריאה המתמדת, מביאה בעקבותיה את התפיסה, כי העולם והזמן נצחיים הם. בכך, מסכים רבי משה נתן הן לפילוסופיה והן לדת. יש בריאה אך היא נצחית, ואותה בריאה נצחית טומנת בתוכה עולם נצחי המתמיד במרחב ובזמן.
[לאוסף המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משנתו של ר' משה נתן בן יהודה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
1 כתב יד I, עמוד 25 ב'. רבי משה נתן, פעל ויצר בספרד במאה ה14, וחיבר ספר פילוסופי גדול ממדים, בשם אהבה בתענוגים, המופיע בשתי העתקות שונות של כתבי יד. פרט לכך אין לנו ידיעות עליו. ראה – אבי הראל, מבוא לזיהויו של רבי משה נגה, הוצאת מנדלי, 2012.
2 שם, עמוד 75 ב'
- שם ,עמוד 224 ב', על תפיסת אברהם אבן עזרא בעניין הבריאה עיין: א- בראשית, א' א' ,אבן עזרא על התורה, מהדורת וייזר ,ירושלים,
ב-גוטמן י. הפילוסופיה של היהדות, עמוד 114-112
ג-סיראט ק. הגות פילוסופית בימי הביניים, עמוד-124-112
ד-כהן י. משנתו הפילוסופית דתית של אברהם אבן עזרא, עבודת דוקטורט, בר אילן, רמת גן, תשמ"ג, עמוד –97-88.
- על תפיסת הרמב"ם בעניין הבריאה ראה:
א-גוטמן י. הפילוסופיה של היהדות, עמוד –157-151
ב-סיראט ק. הגות פילוסופית בימי הביניים, עמוד-253-251
ג-קליין ברסלבי, פירוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם, ראובן מס, ירושלים, תשמ"ח
ד-רביצקי א. חידוש או קדמות העולם בתורת הרמב"ם, תרביץ, ל"ד, ירושלים, תשכ"ו, עמוד-333-348.
ה-נוריאל, א. חידוש העולם או קדמותו על פי הרמב"ם, תרביץ, ל"א, תשכ"ד. עמ-372-387
5 כתב יד, עמוד 225 א'
6 שם, עמוד 356 ב' 357 א'
7 ראה - מורה נבוכים, חלק א' פרק ס"ח
8 מורה נבוכים, חלק ב' פרק י"ח, רבי משה נתן מאזכר את הפרק הזה כפתרון לקושייה בדבר השינוי(הפעלות) באל אם מניחים שהעולם מחודש.
9 כתב יד I, עמוד 360 ב'
10 שם, עמוד 361 ב'
11 עיין מורה נבוכים חלק ב' פרק כ"ה
12 כתב יד I, עמוד 357 א'
14 שם ,עמוד 357 ב'
15 שם ,עמוד 360 ב'-361 א'
16 כתב יד I, עמוד 361 א'
17 שם ,שם.