[בתמונה: מטוס אמריקני ללא טייס בתהליכי פיתוח. התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים על פער הרלוונטיות של חיל האוויר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מטוסים ללא טייס, והשפעותיהם, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

בזכות הטכנולוגיה והכלכלה, מתקרב סוף עידן המטוסים שמוטסים ע"י טייסים. אינני בטוח שעוד 10 שנים; אבל, אני משוכנע שעוד 20 שנה, מרבית מטוסי הקרב המאוישים יהיו מונחים במגרשי הגרוטאות ובמוזיאונים לתעופה.

ומה אצלנו? אצלנו הקונספציה חוגגת!

בעידן המטוסים ללא טייס, והטילים המדויקים - שיכולים לפגוע במטוסים על הקרקע, ולשבש את יכולת המראתם - מתעלמים אצלנו מהמציאות; ומשקיעים את רוב משאבי מערכת הביטחון ברכש מטוסים מאוישים יקרים.

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

[בתמונה: בעשורים האחרונים, טומנת מערכת הביטחון שלנו את ראשה בחול... תמונת ה- GIF היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIPHY על ידי amnistiaespana]

לאחרונה התפרסמו תוכניות ההתעצמות העתידית האדירה והיקרה עד מאוד של חיל האוויר שלנו. מדובר בשנים הבאות, ברכש של עשרות מטוסי קרב חדישים ויקרים מהדגמים של ה- אף 35 והדגם החדיש של האף 15. בנוסף, יהיה רכש של מטוסי תדלוק יקרים, מסוקים כבדים, ועוד ועוד... והכל במחירים מפולפלים, שמונעים מאתנו להשקיע בתחומים מבטיחים, כנראה, הרבה יותר.

התקציבים הנדרשים להתעצמות הזו הם מיליארדי דולרים רבים, ולשנים ארוכות. תחזוקת האמל"ח הנ"ל והפעלתו - לרבות ההכשרה והאימון הנדרשים של צוותי האויר והקרקע - תסתכם במיליארדי ש"ח לשנה.

אויבינו הבינו כבר והצליחו לכפות עלינו נחיתות אסטרטגית בזכות ההבנה הזו... ואנחנו? לא ברור לי האם מי שמופקדים על ביטחוננו חיים במציאות הטכנולוגית של המאה ה 21 או שהם עדיין נשארו תקועים בטכנולוגיה ובנוסטלגיה של המאה הקודמת.

חוק מור ומה שהוא מלמד אותנו

הטכנולוגיה ב- 60 השנים האחרונות מתקדמת לפי העקרונות של חוק מור: עוצמת המחשוב לגודל נתון מוכפלת לערך כל שנתיים. גם יכולות האינטלגנציה המלאכותית - לרבות לימוד המכונה לביצוע פעולות מורכבות שעד התקופה האחרונה בוצעו רק בידי אדם - מתעצמות כל יום.

לכן, אין היום כל צורך בחילות אוויר של מאות מטוסי קרב סילוניים; וכל התשתית העצומה הנדרשת להפעלתם. אתם, טייסים יקרים, מזכירים לנו את האבירים של ימי הביניים. אבירים שבטחו בשריונם הכבד והמפואר וברומנטיקה הנלוות למעמד האבירים, עד אשר הגיעו הרובה והתותח וחיסלו אותם, בדיוק כמו שמחסלים ברווזים במטווח.

את מטוסי הקרב המוטסים ע"י טייסים מחליפים כבר היום:

• טילים בליסטיים מדויקים כבדים וארוכי טווח.
• טילי שיוט מדויקים, כבדים וארוכי טווח, טילים שהם למעשה מטוסים מתאבדים, ללא טייס, המכונים בטעות 'טילים'.
• כטב"מים קטנים יחסית, כטב"מים משוטטים ומתאבדים, ברמת הדיוק של פגיעה בחלון. חלקם של הכטב"מים כבר בנויים לתקיפה גם בלהקות.
• כטב"מים גדולים יותר, שמשמשים למודיעין ולהפצצת מטרות פצצות גולשות וטילים מדויקים. רק לאחרונה סיפר לנו את 'ישראל דיפנס' כי אפילו טורקיה מפתחת כטב"מ, שמונע במנוע סילון - שמהירותו 1.4 מאך ורום טיסה 40 אלף רגל. הכטמ"מ החדש יפעל בגובה של 40 אלף רגל, יישא מטע"ד עם נשק במשקל של 1.5 טונות, או טילי אוויר-אוויר, פצצות מדויקות או טילי שיוט:

[לכתבה המלאה של דן ארקין ב'ישראל דיפנס', לחצו כאן]

המשותף לכל אלה הוא:

• כך לא מסכנים את חיי הטייסים במהלך הטיסה הקרבית.
• עלויות הרכש, התחזוקה וההפעלה של האמל"ח הנ"ל נמוכות פי כמה מהעלויות המקבילות של המטוסים המאוישים. לאמור, על כל מטוס מאויש - שלא נרכוש ונתפעל - אנחנו יכולים לרכוש, להפעיל ולתחזק עשרות, מאות ולעיתים גם אלפי אמצעי לחימה רובוטיים נוספים.
• להפעלתם של הנ"ל גם אין צורך בשדות תעופה יקרים ופגיעים מאוד, שדות תעופה בהם משרתים אלפי חיילים ואזרחים. את חלקם של האמצעים החדשים מפעילים מהשטח, למעשה מפעילים מכל מקום, החל בחיילים נושאי תרמיל, ובו כטב"ם זעיר; ןעבור לטנדרים, מהם משוגרים הכטב"מים, לשדה פתוח, לכבישים, לסיפון ספינות, למטוסי מטען ועוד.
• קשה מאוד ליירט את האמצעים הנ"ל, חלקם מהירים מאוד, חלקם גם מתמרנים במהלך הטיסה למטרה, חלקם גם טסים נמוך מאוד מתחת למכ"מ, חלקם זעירים וכך מתקשים לאתר אותם לפני הפגיעה ועוד.
• התכונה המשותפת לכולם היא הדיוק והקטלניות של הפגיעה במטרה, לעיתים גם בנקודה נבחרת על המטרה.

לכן, מומלץ לאחראים על ביטחוננו לפקוח את עיניהם ולהבין שהתברברו בכיוון. הם - באמצעות הרצון המובן שלהם לשמור על המסגרת, המסורת והנוסטלגיה - גורמים לנזק קשה לביטחון. כל בדיקה אוביקטיבית תוכיח כי חילות האוויר המתקדמים - המצוידים במאות מטוסי קרב יקרים - לא מוכיחים יעילות במאה ה 21, ביחס להיקף ההשקעה הנדרש לרכש ולהפעלה שלהם. מנגד, הטילים והכטב"מים מוכיחים יעילות כלכלית ומבצעית ובגדול. התהליך הזה הוא עולמי והוא בלתי הפיך.

ברור כי חילות האוויר שבנויים על מטוסים - שמוטסים ע"י טייסים - יצומצמו בשנים הקרובות; ואין למימסדים הבטחוניים העוצמתיים - בארה"ב, באירופה וכאן בישראל - יכולת מעשית לעצור את התהליך. המטוסים המאוישים - כמו האבירים המשוריינים של ימי הביניים ימצאו את עצמם במוזיאונים לתולדות התעופה.

אז מדוע להמתין למכה הקשה - שתונחת עלינו ע"י האמל"ח הרובוטי - כדי להגיע, מאוחר מידי, למסקנות הנכונות? מה יהיה מחיר ההשתהות הזו?

[לקובץ המאמרים על פער הרלוונטיות של חיל האוויר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מטוסים ללא טייס, והשפעותיהם, לחצו כאן]