[בתמונה: ירי חי בכביש 40 ליד באר שבע (צילום מסך מתוך סרטון יו טיוב)]

   

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שלושה חסמים בסיסיים מעכבים את מדינת ישראל מטיפול שורש באלימות המתפשטת בחברה הערבית:

• החסם הראשון תודעתי, מה שמתבטא בהתכחשות ממסדית למניעי התופעה ומוביל לכשל אבחוני.
• החסם השני נובע מקיבעון המערכת המשפטית. במסגרת התייחסותה המקצועית, ברוח מסקנות וועדת השופט אור -  היא מתקשה להכיר בתופעה כמצב חירום, מצב המחייב חריגה ממסילת החוק, והמוסכמות המקובלות לזכויות אזרח במדינה דמוקרטית.
• החסם השלישי טמון בהעדר היכולת: סדר הכוחות המוגבל המצוי כיום בידי זרועות הביטחון, אינו מאפשר את המענה הנדרש, בהובלת מערכה מקיפה באמצעות מסה של כוח לאורך חודשים ארוכים.

[הכרזה: ייצור ידע]

המחסום התודעתי

ראשי הממסד הביטחוני הישראלי, יחד עם ההנהגה הפוליטית, מבקשים להימנע מאבחון התופעה כחתרנות לאומנית. עדיפה להם ההשערה כי מדובר בתופעה פלילית.  כך לדוגמה מפכ"ל משטרת ישראל שהופיע בדיון בכנסת והציג הערכתו לפרעות חודש מאי 2021, כנובעות ממצוקת אי שוויון של המגזר הערבי. התכחשותו לגורמי ההנעה הלאומנים, מאפשרת לחמוק מהחובה למתן מענה לתופעה בהגיון מצב חירום.

[בתמונה משמאל: המפכ"ל שבתאי - אי שוויון? זה הסיפור? התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]

החרדה - שמא העימות יהפך מפלילי ללאומני-ביטחוני - מונעת מההנהגה את האבחון הנכון. החרדה הזו מתפקדת בדומה לחרדה שמא הסכסוך הישראלי פלסטיני יהפוך מלאומי לדתי. כמו שהסכסוך הישראלי פלסטיני היה מראשיתו דתי ולאומני באופן שאינו ניתן להפרדה, גם האלימות הערבית היא חיבור היברידי בין הפלילי ללאומני, באופן שאינו ניתן להפרדה.

[להרחבת המושג: 'חתרנות', לחצו כאן]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

המבקשים להכחיש כי התופעה  מונעת ממניעים לאומניים, מציגים את היקף הפגיעה של התופעה בחברה הערבית עצמה. נכון שרוב מוחלט של מקרי הרצח מתרחשים בחברה הערבית על רקע סכסוכים פנימיים. אלא שאחרי כל ההסברים - המתייחסים למצוקתה הייחודית של החברה הערבית ולמאפייני תרבותה - חייבים לשאול את מדינת ישראל, למה בירדן ואפילו בעזה המציאות הזו של רצח ברחובות פחותה בהשוואה לרחוב הערבי בישראל?

חז״ל נתנו לשאלה זו את התשובה בפרקי אבות; ״הווי מתפלל לשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו״.(פרקי אבות ג',ב') התפשטות האלימות והרצח בחברה הערבית בישראל, היא תוצאה ישירה של אובדן משילות מדינת ישראל. בתודעה גלויה וסמויה, תחושת האנרכיה והחרדה ברחוב הערבי בישראל, משרתת את הכרסום, שאותו מבקשים להשיג קבוצות חתרניות בריבונותה של מדינת ישראל. בהיבט זה מדובר באיום קיומי על מדינת ישראל.

[הכרזה: ייצור ידע]

חסם מערכת המשפט

מערכת המשפט מתקשה להכיר בעומק משמעותו של מצב החירום הלאומי הכרוך בתופעה, ולכן מסתייגת ממתן אור ירוק לרשויות המדינה, לממש עוצמתן באופן נחרץ. אחרת, תאבד המדינה את שארית ריבונותה. זו אמת פשוטה שהייתה ברורה לאנשי העולם העתיק ונדחתה עם בשורת זכויות האדם שגם היא מחויבת למבחן האיזון התבוני. מכאן מגיעה הרגישות מפני הפעלת יחידות צבאיות ברחובות הערים והכפרים.

בהחלט ראוי לשאול, מדוע איש - מכל המסתייגים מהפעלת יחידות הצבא - לא מחה, כשהפעילו אותי עם 30,000 חיילים ושוטרים כנגד אזרחים נאמנים בגוש קטיף? אין עוררין כי בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת, אין מאבק ריבוני לגיטימי יותר מזה הכרוך במיגור תפוצת נשק בלתי חוקי בידי אזרחי המדינה.

[בתמונה: מדוע איש - מכל המסתייגים מהפעלת יחידות הצבא - לא מחה, כשהפעילו אותי עם 30,000 חיילים ושוטרים כנגד אזרחים נאמנים בגוש קטיף? (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: דובר צה"ל]

שני החסמים הראשונים מחוללים את החסם השלישי

זה החסך הבסיסי בסדר הכוחות, העומד מידי יום לרשות כלל מערכות הביטחון. בהסרת חסמים אלה, יובן לכל המופקדים לטיפול במצב כי מדובר במצב חירום, שמחייב גיוס רחב והובלת מערכה נחרצת לחודשים ארוכים.

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), חתרנות – לגרור מדינה יריבה לכאוס…, ייצור ידע, 26/7/14.