[בתמונה: מלכות האל או מלכות האדם? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור צט הוא שיר הלל למלכות ה' על העולם. מלכות ה' מתקבלת בקרב העמים ובקרב הארץ בהתנגדות. העמים רוגזים (== אולי נעים באי נחת) והארץ תנוט (==אולי תתנדנד, תנטה הצידה):

• א יְהוָ֣ה מָלָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּרוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃ ,  אבל בסופו של דבר, כולם נכנעים למול כוחו וקדושתו של אדני:
• ב יְהוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים ׃
• ג יוֹד֣וּ שִׁמְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא ׃

המאפיין את מלכותו של ה' - משפט וצדקה: ד וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַתָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ ׃

מלכותו של ה' דורשת ציות ללא תנאי כאשר הדום רגליו של המלך האלוהי הוא הסמל אליו משתחווים האנשים, תוך הדגשה נוספת של קדושתו: ה רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא ׃  ממש עומדים דום ואז משתחווים להדום רגליו (הדום רגליו הביא לי אסוציאציה של עמידת דום כצייתנות מוחלטת).

[בתמונה: הדום רגליו הביא לי אסוציאציה של עמידת דום כצייתנות מוחלטת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

עד כאן המזמור נראה שגרתי. אבל בעיני, לב המזמור הוא שני הפסוקים הבאים:

• ו מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְהוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם ׃
• ז בְּעַמּ֣וּד עָנָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵדֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ ׃

ה' מתקשר את מלכותו ומשפטיו באמצעות נביאים וכהנים (משה (נביא), ואהרון(כהן), ושמואל (נביא). כולם קדמו למלוכה. הוא לא עושה זאת באמצעות דויד או כל מלך אחר, אלא באמצעות כהנים ונביאים.

משה ציווה שהמלך יפעל על פי מצוות התורה ואף יחויב לכתוב ולקרוא את התורה כדי שיפנים אותה בזמן מלכותו, ואילו שמואל כלל לא רצה שיהיה מלך; והזהיר את העם מפני עריצותו של המלך, אך במצוות ה', המליך את שאול ואחר כך את דויד.

והינה כאן, במזמור הזה, חוזר המוטיב של חוסר יכולתו של האדם לקחת אחריות על העולם, ואנחנו חוזרים למלכות ומשפט האל באמצעות כהניו ונביאיו.

[בתמונה: ה' מתקשר את מלכותו ומשפטיו באמצעות נביאים וכהנים... מיכה הנביא נושא נבואה בפני קהל. יצירתו של גוסטב דורה.. התמונה היא נחלת הכלל]

נראה שהדרך לניהול החברה על בסיס צדק, משפט וחמלה (צמ"ח) היא הדרך הנכונה, אך המזמור אינו מעניק לאדם את היכולת לעשות זאת.

מאבק האיתנים בין מלכות האל - כפתרון לסוגיית צדיק ורע לו רשע וטוב לו - לבין מלכות האדם, מוכרע כאן לטובת האל.

ואני, עדיין מעדיף את מלכות האדם, על שלל מגרעותיה. לא מלכות במובן של מלך, אלא שלטון הפועל כמשרת העם על בסיס צדק, משפט וחמלה וקדושת החיים.

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]