[בתמונה: תחנות הרוח שבמחשבתך... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Skitterphoto לאתר Pixabay]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

לזו שלעולם תסתובב בתחנות הרוח של מחשבתי...

עודכן ב- 2 ביולי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אין אהבה עזה כאהבה אבודה... "תחנות הרוח שבמחשבתך" (1968) הוא אחד משירי האהבה היפים והמופלאים שנכתבו, במעשה גאונות ממש של כתיבה והלחנה...

השיר נכתב באנגלית על ידי הזוג, אלן ומרילין ברגמן (Alan and Marilyn Bergman) והולחן על ידי המלחין הצרפתי מישל לגראן (Michel Legrand).

השיר והלחן עשויים מעשה ידי אמן, תוך שימוש בלא פחות מ- 27 מילים ומושגים, המיועדים ליצור אצל השומע תחושה מעגלית: 

מעגל; ספירלה; גלגל; סליל; כדור שלג; בלון; קרוסלה; טבעות; ירח; שעון; פנים; העולם; תפוח; טחנות הרוח; מוח; ספינינג; סיבוב; מנהרה; חלול; מערה; שמש; מסתובב; אדוות במים; חלוקי נחל; ראש... וכל זה בחריזה קלה וטבעית; שנותנת הרגשה שהכותב לא היה צריך להתאמץ...

בשיר הזה יש מספר משפטים שהפכו לנכס צאן ברזל, כמו:

• "And the world is like an apple whirling silently in space" (העולם הוא כמו תפוח שמסתחרר לו בשקט בחלל). ניכור של אדם בודד, המורחב לכלל האנושות...
• "Why did summer go so quickly, was it something that you said?" (למה חלף הקיץ עבר כה מהר, האם זה משהו שאמרת?)
• וכמובן, משפט הסיום שהפך לקלסיקה של כל הזמנים: "That the autumn leaves were turning to the colour of her hair" ( "כשהבנת שזה נגמר, היית פתאום מודע לכך, שעלי הסתיו משנים את צבעם לצבע שערה!)...

יצירת אמנות וגאונות אמיתית!

[בתמונה: תחנות הרוח שבמחשבתך... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

השיר היה שיר הרקע במותחן של סטיב מקווין (Steve McQueen), פרשת תומאס קראון (The Thomas Crown Affair; ראו את כרזת הסרט בהמשך המאמר); וזכה בפרס האוסקר, בצדק רב, ב- 1968 ב- בקטגוריית השיר הטוב ביותר.

"תחנות הרוח שבמחשבתך" צבר עם השנים יותר משמונים ביצועים; אבל הגרסה המיתולוגית - והטובה ביותר לטעמי - שלו היא שנחרתה בזיכרון הנצח של שירי האהבה, הייתה הגרסה המקורית של נואל האריסון ז"ל (Noel Harrison 2013-1934; ראו למטה), בנו של השחקן, רקס האריסון. 

למרות שזכה באוסקר, הוא לא שר את השיר בטקס, כיוון שהיה באותה עת בצילומי סרט אחר; ומי שהחליף אותו על הבמה היה חוזה פליסיאנו...

[התמונה משמאל: נואל האריסון. התמונה היא נחלת הכלל]

השיר מורכב וקשה מאוד להבנה ולפרשנות, והכל בעיני המתבונן...

הוא בנוי משלושה בתים במבנה קלאסי של שירי ערגה, כשהבית הראשון מתאר את האהבה במיטבה; השני את המשבר; והשלישי את הגעגוע האינסופי...

[בתמונה משמאל: כרזת המותחן של סטיב מקווין (Steve McQueen), פרשת תומאס קראון (The Thomas Crown Affair) משנת 1968. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

למרות הקושי בהבנה, מה אנחנו יודעים לבטח?

• שהייתה זו אהבת קיץ קצרה (מחוגי השעון שמסתובבים...) וישנה (כי הזכרונות מתערבלים ונמוגים לאיטם);
• שכמו האהבות הטובות ביותר, היא אהבה אבודה שחלפה; אבל 'קודחת' ואינה מרפה ממוחו של הכותב, כתחנות רוח... היא מתערבלת ומתערבלת במוחו במעגלים, שלא יסתיימו לעולם.
• שכמו אהבות קצרות שנחרתות במוחנו, היא מטפסת מהר לגבהים; צוברת מהירות ככדור שלג; יוצרת סחרור (כמו עיגול בספירלה, כמו גלגל בתוך גלגל); ומתהפכת בסופה ונופלת למערה שבה השמש מעולם לא תזרח...
• שהיא התרחשה ליד חוף הים, במקום שבו אוהבים משאירים את עקבות רגליהם בחול.
• ואנחנו אפילו יודעים שאותה אשה - נשוא אהבתו של הכותב הייתה שטנית (גוון ג'ינג'י עדין או חום בהיר בגוון חיטה); בצבע עלי השלכת בסוף הקיץ (סוף האהבה) שמשנים את גונם לצבעה...

על הדימוי של 'גלגל בתוך גלגל' הוסיף בהערה למאמר, ישראל לבני, כי השורה הראשונה בפזמון החוזר של ׳שיר אהבה׳ של אהוד מנור לקוחה מתוך השיר של אלן ומרילין ברגמן. הנה: ״כמו גלגל בתוך גלגל באופני הסתיו; כמו תלתל בתוך תלתל, לבה בזרועותיו״.

תחנות הרוח שבמחשבתך - Windmills of Your Mind

נואל האריסון - Noel Harrison

1968

מסתובב שוב ושוב... כמו ספירלה, כמו גלגל בתוך גלגל ללא סוף וללא התחלה; על סליל שלעולם יסתובב כמו כדור שלג במורד הר, או בלון של קרנבל כמו קרוסלה שמסובבת שוב ושוב סביב הירח כמו שעון שידיו חולפות על פני הדקות שעליו   והעולם הוא כמו תפוח שמסתחרר לו בשקט בחלל כמו המעגלים שאתה מוצא בטחנות הרוח שבמחשבתך. * כמו מנהרה שמוליכה אותך למנהרה משלה במורד של מערה, שבה השמש לא זרחה מעולם  כמו דלת שמסתובבת ללא סוף בחלום נשכח למחצה או האדוות שיוצרים חלוק הנחל שמישהו זורק לתוכו. כמו שעון שידיו חולפות על פני הדקות שעליו והעולם הוא כמו תפוח שמסתחרר לו בשקט בחלל כמו המעגלים שאתה מוצא בטחנות הרוח שבמחשבתך. * המפתחות שמצלצלים בכיסך, המילים שמצטלצלות בראשך למה חלף הקיץ עבר כה מהר, האם זה משהו שאמרת? אוהבים צועדים לאורך החוף, משאירים את עקבות רגליהם בחול האם צליל התיפוף הרחוק הוא רק תיפוף אצבעות ידך? תמונות תלויות במסדרון ומקטע של שיר זוכר למחצה שמות ופנים, אבל למי הם שייכים? כשידעת שזה נגמר, פתאום היית מודע לכך, שעלי הסתיו משנים את צבעם לצבע שערה! * כמו עיגול בספירלה, כמו גלגל בתוך גלגל ללא סוף וללא התחלה; על סליל שלעולם יסתובב כשהתמונות נמוגות, כמו העיגולים שאתה מוצא בטחנות הרוח של מחשבתך!

Round like a circle in a spiral, like a wheel within a wheel Never-ending or beginning on an ever spinning reel Like a snowball down a mountain, or a carnival balloon Like a carousel that's turning Running rings around the moon Like a clock whose hands are sweeping Past the minutes of its face And the world is like an apple whirling silently in space Like the circles that you find in the windmills of your mind! * Like a tunnel that you follow to a tunnel of its own Down a hollow to a cavern where the sun has never shone Like a door that keeps revolving in a half-forgotten dream Or the ripples from a pebble someone tosses in a stream Like a clock whose hands are sweeping past the minutes of its face And the world is like an apple whirling silently in space Like the circles that you find in the windmills of your mind! * * Keys that jingle in your pocket, words that jangle in your head Why did summer go so quickly, was it something that you said? Lovers walking along a shore and leave their footprints in the sand Is the sound of distant drumming just the fingers of your hand? Pictures hanging in a hallway and the fragment of a song Half remembered names and faces, but to whom do they belong? When you knew that it was over you were suddenly aware That the autumn leaves were turning to the color of her hair! * Like a circle in a spiral, like a wheel within a wheel Never ending or beginning on an ever spinning reel As the images unwind, like the circles that you find In the windmills of your mind!

הביצוע של נואל האריסון

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]