תקציר: פרק כ"ג בפרשת חיי שרה, עוסק באריכות במכירת מערת המכפלה לאברהם אבינו מאת בני חת. ככלל, מבנה המכירה כולו, והעובדה שהיא מתבצעת בכסף מלא, אומרת כי המדובר במכירה סופית ומוחלטת. בנוסף, תיאור המכירה בפרשתנו מזכיר בפרטיו השונים, תעודות מכר מהמזרח הקדום.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

עודכן ב- 6 בנובמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה העוסק במערת המכפלה. למאמרים האחרים:

• יאיר רגב: מערת המכפלה – איך העבירו בעלות?
• אבי הראל: מערת המכפלה – מקום קדוש?
• אבי הראל: היבטים פולמוסיים בקניית אתרים בארץ כנען.

*  *  *

פרשת חיי שרה עוסקת בתחילתה בקניית מערת המכפלה על ידי אברהם. על מערת המכפלה וקדושתה עסקנו במקום אחר [1]. בדברינו הבאים נעסוק בצורת הקניין של מערת המכפלה בכלל, ועל חשיבותם של קברי אבות בפרט. בפרשתנו דן פרק כ"ג במכירתה של מערת המכפלה לאברהם על ידי עפרון החתי. אברהם אמנם רוכש את המערה לקבורתה של שרה אשתו, אולם במרוצת השנים הפכה המערה למקום קבורתם של אבות ואימהות האומה פרט לרחל, שקבורה במקום אחר [2].

המספר המקראי מתאר בפירוט רב את אקט המכירה, שנעשתה בסופו של דבר לפי כל כללי המשפט שנהגו אז. אריכות יוצאת דופן זו, מוסברת באופן הבא – היות ואברהם רוכש חלקת קבר לאשתו ולאבות האומה האחרים, הרי שיש לבצע את המכירה לפי כל הכללים הנחוצים, ומטבעות הלשון בתיאור המכירה, מוכרות לנו מתעודות מכר של המזרח הקדום. לדוגמא – תעודות מכר בבליות עתיקות מזכירות את תהליך המכר של מערת המכפלה לאברהם.

בנוסח התעודות האמור אנו יכולים להבחין בחמישה חלקים עיקריים, כפי שאנו גם מוצאים במכר של מערת המכפלה[3], כדלקמן:

החלק הראשון – הצעת מחיר. בדרך כלל הצעת המחיר שאותה הציע המוכר מנוסחת בדרך כלל בגוף ראשון:" ... אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר"[4].

החלק השני – הסכמת הקונה, במנוסחת בדרך כלל בפועל שמע:" שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ"[5].

החלק השלישי – שקילתו של הכסף:" וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר"[6].

החלק הרביעי – העברת הבעלות על הנכס לקונה, תוך תיאור הנכס וסביבתו הקרובה:" וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב"[7].

החלק החמישי – עדים לעסקת המכר:" לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ"[8].

החשיבות העיקרית מעבר לחמשת חלקים אלה של המכר, היא העובדה שהוא נעשה בכסף מלא, כפי שאנו מוצאים בפרשתנו: "וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר"[9], וכפי שאנו מוצאים במכירות נוספות, כגון מכירת גורן ארנן היבוסי:" וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-אָרְנָן, תְּנָה-לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן, וְאֶבְנֶה-בּוֹ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי, וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם"[10]. הביטוי כסף מלא הוא ביטוי שכיח מאוד בתעודות מכר בבליות, והוא מציין כמו בפרשתנו, כי המכירה נעשתה כדין ולצמיתות.

[בתמונה: הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים. התמונה מאושרה לשימוש חופשי]

בספר ירמיה אנו מוצאים מכר באמצעות מסמכים כדלקמן: "וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן-דֹּדִי כִּדְבַר יְהוָה, אֶל-חֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת-שָׂדִי אֲשֶׁר-בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי-לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה, קְנֵה-לָךְ; וָאֵדַע, כִּי דְבַר-יְהוָה הוּא, וָאֶקְנֶה, אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן-דֹּדִי, אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וָאֶשְׁקְלָה-לּוֹ, אֶת-הַכֶּסֶף, שִׁבְעָה שְׁקָלִים, וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף, וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם, וָאָעֵד עֵדִים; וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף, בְּמֹאזְנָיִם, וָאֶקַּח, אֶת-סֵפֶר הַמִּקְנָה, אֶת-הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים, וְאֶת-הַגָּלוּי, וָאֶתֵּן אֶת-הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה, אֶל-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה בֶּן-מַחְסֵיָה, לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי, וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה--לְעֵינֵי, כָּל-הַיְּהוּדִים, הַיֹּשְׁבִים, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה"[11]. לפי האמור, אנו מוצאים מכר עם שלבים דומים למכר של מערת המכפלה בשינוי מהותי אחד – המכר נעשה באמצעות מסמך, מה שלא קיים בפרשתנו. עובדה זו מלמדת אותנו כי המכר של מערת המכפלה הוא תמונת ראי של מכר קדום יותר מהמכר המתואר בספר ירמיהו.

מעבר לנוהל המכר עצמו על חלקיו השונים, מתאר המספר המקראי את הוויכוח הקודם למכר, אודות הבעלות על מערת המכפלה בין אברהם לבני חת. אברהם חפץ בקנייה חוקית שתקנה לו בעלות מלאה על הנכס, ואילו בני חת ועפרון בראשם מביעים את הסכמתם לתת לאברהם שטח לקבורה אך לא אחוזת קבר:" וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר, גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי, וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ, שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ"[12]. לאחר שאברהם מתנגד לכך, הוא מבקש לדבר עם עפרון החתי, שימכור לו את מערת המכפלה. זה האחרון משיב לו בדומה לתשובתם של בני חת, הוא מביע נכונות לתת לאברהם את מערת המכפלה, אך לא כאחוזת קבר. אשר על כן, אברהם דורש לקנות את המקום כאמור בכסף מלא, ומסרב לקבלה במתנה, לבל ייווצר מצב בו נותן המתנה, במקרה זה עפרון, יחזור בו ממתנתו. מקבילה מעניינת לכך אנו מוצאים בשטר מכר מהעיר יב[13] שבמצרים, מהמאה החמישית לפני הספירה. בשטר מכר זה אנו מוצאים סייג האומר כי נכסים צריכים להיות נמכרים בכסף מלא, ולא להינתן על בסיס מתנה או חסד של בעל הנכס. ראוי לציין כי מהעת העתיקה ואילך, הייתה הקפדה על קבירת המת בנחלתו, כדי להבטיח כי מקום זה ישמש למקום מנוחתו לעד, מבלי שיהיה צורך עתידי לטלטלו ממקום למקום לאחר קבורתו. גם בימי בית המקדש השני, ניכרת הדאגה לבעלות מוחלטת של הנקבר על חלקת הקבר שלו.

בשנת 1970, בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במתחם גבעת המבתר בירושלים, נמצאה מערת קברים, מלפני חורבן הבית השני. בחדר הראשון במערה, נתגלה כוך קטן ובתוכו גלוסקמה (ארון קבורה) מפוארת מקושטת בפיתוחי פרחים עדינים, ונחשבת למפוארת ביותר שנמצאה במערות הקבורה של ירושלים. בחדר הפנימי נמצאה כתובת בגודל 65 על 85 ס"מ ועליה כתוב: אני אבה בן הכהן אלעזר בן אהרון הגדול, ‪אני אבה המעונה הנרדף שנולד בירושלים וגלה לבבל והעלה את מתתיהו בן יהודה וקברתיו במערה שקניתי בשטר"[14].

זהות הנקבר אינה ידועה בוודאות. יש חוקרים המשערים שהנקבר הוא מתתיהו אנטיגונוס השני, אחרון מלכי החשמונאים שנרצח בידי הרומאים 37 שנים לפני הספירה. לפי השערה זו, נראה שאבה הלך לאנטיוכיה והביא משם בחשאי את עצמותיו של מתתיהו אנטיגונוס וקבר אותו בחדר הראשון ואחר כך נחפר החדר הפנימי ושם אבה נקבר מספר שנים לאחר מכן. כאמור מדובר בהשערה בלבד, ולא כל החוקרים מסכימים עמה[15].

אחרית דבר

מהעת העתיקה ועד לתקופות מאוחרות, הייתה הקפדה יתרה לקבור את המת בנחלתו, כדי להבטיח שזה יהיה מקום קבורתו ומנוחתו לעד, מבלי שיהיה צורך עתידי להעבירו ממקום למקום. אדם שאין לו נחלה פרטית, בדומה לאברהם, רוכש לו נחלה פרטית לשם כך.

לכן, אין תימא שפרק כ"ג בפרשתנו, עוסק באריכות במכירת מערת המכפלה לאברהם אבינו מאת בני חת. ככלל, מבנה המכירה כולו, והעובדה שהיא מתבצעת בכסף מלא, אומרת כי המדובר במכירה סופית ומוחלטת. בנוסף, תיאור המכירה בפרשתנו מזכיר בפרטיו השונים, תעודות מכר מהמזרח הקדום, כולל מינוחים שונים ולשון משפטית דומה. הדאגה לחלקת קבר בבעלות מלאה של הנקבר בה, נמשכת גם בימי בית שני ולאחריו, ועל כך מעידים ממצאים ארכיאולוגיים רבים.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת חיי שרה;
• אוסף המאמרים אודות אברהם מייסד האומה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), רשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/11/19.

[1] אבי הראל, מערת המכפלה  - מקום קדוש? ייצור ידע, אוקטובר 2018.

[2] אבי הראל, היכן קבורה רחל אמנו? ייצור ידע, ינואר 2017.

[3] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 147 – 148.

[4] בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט"ו.

[5] שם, פסוק ו'.

[6] שם, פסוק ט"ז.

[7] שם, פסוק י"ז.

[8] שם, פסוק י"ח.

[9] שם, פסוק ט'.

[10] דברי הימים א', פרק כ"א, פסוק כ"ב.

[11] ירמיה, פרק ל"ב, פסוקים: ח' – י"ב.

[12] בראשית, פרק כ"ג, פסוקים: ג' – ו'.

[13] יֵב ) إلفنتين(  הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים. כיום האי הוא חלק מהעיר אסואן.

[14] S. Rosenthal, "The Giv'at Ha-Mivtar Inscription", Israel Exploration Journal 23 (1973), 72-81

[15] י. מ גרינץ, דרכו הארוכה של אחרון החשמונאים הביתה- פירוש היסטורי לכתובת מ"גבעת המבתר, האומה ,י"ג, תשל"ה, עמודים: 269-256.