תקציר: קחו נושא תנ"כי ייחודי, כמו המפגש של שרה עם שלושת המלאכים; חברו אליו כותב חד ושנון כיהונתן גפן; צרפו מלחין גאוני כמתי כספי; ושימו את כל אלה בפיה של שלישיית מבצעים מעולה, כמו שלישיית הגשש החיוור (שקיבלה לטעמי פחות מידי קרדיט על יכולות חבריה כמבצעים מוסיקאלים); וקיבלתם שיר מקסים ומעורר מחשבה, כמו "שלושת המלאכים" - קישוט ראוי ל'פרשת ראה', אחת העמוקות והמרתקות בפרשות השבוע.
[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]
קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כמנכ"ל בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.
* * *
פרשת חיי שרה, ראשי פרקים:
1. פרשת השבוע מתחילה במילים "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". נשאלת השאלה מדוע לא כתבה התורה ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים? מדוע כפל המילה "שנה"? על כך עונה רש"י ששרה הייתה בת 100 שנה, צברה כמות חטאים מצומצמת כמו של בת 20 והייתה יפה כמו בת 7.
2. שרה אִמנו נפטרה בקריית ארבע שהוא שמה הנוסף של העיר חברון: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן". מדוע נקרא המקום בשם קריית ארבע? על שם ארבעת הזוגות שקבורים/ייקברו שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. הסבר נוסף הוא, שבמקום הזה גרו ארבעה ענקים, אותם ענקים שהמרגלים ששלח משה מאות שנים לאחר מכן נתקלו בהם, כמו שכתוב: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק".
3. בשנת תשכ"ח בחג הפסח התיישבו מספר יהודים במלון פארק בחברון וביקשו לחדש את היישוב היהודי שם. כידוע, עד פרעות תרפ"ט (1929) גרו יהודים רבים בחברון עד למאורעות בהם נשחטו (כמשמעו) חלק מהיהודים, והרכוש ננטש. לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים התארגנה הקבוצה לשוב לחברון. בהתערבותו של יגאל אלון שהיה שר בממשלת ישראל (ראו תמונה משמאל), הוחלט על הקמת העיר קריית ארבע בגבעה שמצפון לחברון. שם העיר נלקח מפרשתנו. פרטים נוספים על ההיסטוריה של חברון נמצאים בעמודים האחרונים.
4. אברהם מבקש לקבור את שרה וכן לקנות חלקת קבר עבור משפחתו וצאצאיו. הוא פונה לבני חת היושבים בחברון, ומבקש לקנות מהם את מערת המכפלה. מדוע נקרא אתר הקבורה בשם זה? הסבר אחד הוא שהמערה הייתה כפולה בזוגות, שהרי זוגות נקברו שם (אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה). הסבר שני: על גבי המגרש הייתה דירה כפולה, ובלשון רש"י: "בית ועליה (עליית גג) על גביו". אנשי חת מבקשים לתת את השטח לאברהם במתנה, אולם אברהם מתעקש, ולאחר משא ומתן עם עפרון החתי (בעל הקרקע) הם מסכמים על 400 שקל שאברהם מעביר לעפרון ומקבל לידיו את השטח: "וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם".
5. לא לחינם התעקש אברהם לשלם עבור מערת המכפלה; כנראה חזה את העתיד. מערת המכפלה היא אחת משלושה מקומות בארץ ישראל אשר נקנו בכסף מלא (במילים אחרות, יש רישום בטאבו עליהם. וכידוע כל שלוש הדתות הגדולות מאמינות בתנ"ך, כך שיש הוכחה רשומה על הבעלים האמיתיים של הקרקע). שלושת המקומות הם: מערת המכפלה בחברון אשר נקנתה על ידי אברהם. קבר יוסף בשכם אשר יעקב קנה ב-100 קשׂיטה (שקלים) "וַיָּבֹא... וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה... בְּמֵאָה קְשִׂיטָה". בקבר יוסף היה אחד האירועים המצערים ביותר שארע לצה"ל בזמן האינתיפאדה. באירוע זה כותרו לוחמים של צה"ל בקבר, וחייל דרוזי בשם יוסף מדחאת נפצע ודימם למוות במשך מספר שעות עקב הימנעות הצבא לחלץ אותו, בתקווה שהרשות הפלשתינאית תעשה זאת. המקום השלישי אשר רשום על שמנו והוא רכושנו, הינו הר הבית בירושלים שדוד התעקש לקנות בכסף ולא לקבל מתנת חינם מארוונה היבוסי כדי לבנות עליו את בית המקדש: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה, לֹא, כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לַה’ אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם; וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים".
6. לאחר מות שרה, אברהם רוצה להשיא את יצחק בנו, אולם הוא אינו רוצה לחתן אותו עם נערה מבנות ארץ כנען אלא עם בת ממשפחתו שנשארה בעיר חרן שבארם נהריים (עירק), לכן, אברהם שולח את עבדו אליעזר להביא אישה לבנו יצחק: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי...כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק"
7. אליעזר מגיע לחרן ומתמקם ליד באר המים, כי לשם מגיעות נערות האזור (בימים בהם הילדים בבית היו עוזרים בעבודות הבית, ולא מחכים שההורים יעשו הכול). כדי לזהות את הנערה המיועדת מגדיר אליעזר סימן שהנערה אשר תשקה אותו ואת גמליו היא כנראה הנערה המיועדת ליצחק. ומדוע סימן זה דווקא? יש המסבירים שמעשה זה מצביע על תכונה פנימית של עזרה לזולת, גמילות חסדים ונתינת שרות (רבקה היא המודל האופטימאלי לחיקוי לכל מי שעיסוקו שרות ועבר סדנאות שרות).
8. ואכן, רבקה בת בתואל (אחיינו של אברהם) משקָה אותו וגם שואבת מים עבור הגמלים. אליעזר מבין שרבקה היא הבחירה, נותן לה תכשיטים רבים ומתחקר אותה לשמה. כן שואל אליעזר אם יש בביתה מקום להלין אותו ואת גמליו, ומקבל תשובה חיובית. אליעזר מודה לקב"ה על ההצלחה במשימה.
.
9. רבקה ממהרת לביתה, וכמו כל ילדה טובה מעדכנת קודם כל את אמא שלה: "וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ", ולאחר מכן את אביה ואת אחיה לבן. כשלבן רואה את התכשיטים שרבקה קיבלה הוא מבין שמדובר באיש עשיר, ולכן הוא רץ אל אליעזר ומזמין אותו לביתם. כשמגיע אליעזר לביתו הוא מאכיל קודם את הגמלים: "וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים". מכאן לומדים שבכל זמן המסע היה מחסום על פיהם של הגמלים לבל יאכלו אוכל של אחרים בדרך, כדי לא לעבור על איסור גזל. בהמשך דואג אליעזר לאנשיו. כשלבן מציע לאליעזר לאכול, מסרב האיש ומבקש לספר להם ראשית על אברהם, על הבקשה שלו, על הסימן שהגדיר ועל הבחירה ברבקה, ואז הוא מבקש רשות לקחת את רבקה עבור יצחק. לבן, שהיה בן חצוף, קופץ לפני אביו ואומר לאליעזר שזה בסדר. ומניין יודעים על חוצפתו של לבן? מן הכתוב: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ", מכאן שלבן קפץ בראש ודיבר לפני אביו.
10. אליעזר מחלק מתנות למשפחה, וכולם יושבים לאכול ולשתות. למחרת בבוקר מבקש אליעזר לחזור לארץ ישראל יחד עם רבקה. כאן התורה מלמדת אותנו כלל חשוב, שאסור להשיא נערה בניגוד לדעתה, שנאמר: "וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ". ואכן, הם קוראים לרבקה ושואלים לדעתה ומבקשים את הסכמתה: "וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה; וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ". בני משפחתה של רבקה מברכים אותה: "וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ, אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה". בשומרון יש כיום יישוב הנקרא "רבבה", וישוב ששמו "אלפי מנשה".
11. בדיוק כשהשיירה מגיעה חזרה, יוצא יצחק להתבודד לו בשדה (לפי המדרש חיבר את תפילת מנחה): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב". כשרבקה רואה אותו היא נופלת מעל הגמל (כנראה שיצחק היה איש מרשים מאוד...). "וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק; וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל". יצחק נושא את רבקה לאשה ומשכן אותה באוהל של שרה אִמו.
12. אברהם נושא לו אשה נוספת ונולדים לו ילדים נוספים. לאחר שהם גדלים הוא נותן להם מתנות, משלח אותם מהארץ, ואת כל רכושו הוא מוריש ליצחק: "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ". אברהם חי 175 שנה ומת בשיבה טובה: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ". יצחק וישמעאל קוברים אותו במערת המכפלה שבחברון.
13. התורה מתארת את השושלת של ישמעאל אשר חי 137 שנים, וצאצאיו התגוררו באזור מצרים ודרומה וכן באזור ערב הסעודית (ולא בארץ ישראל): "וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה". במילים אחרות, לבני ישמעאל יש הבטחה לשטח שהוא כנראה לא ארץ ישראל.
"אמרי אמיר"
1. "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר" (כ"ג , ט"ו) - אומר בעל 'אור החיים הקדוש': שהדגיש עפרון לאברהם באומרו "ביני ובינך", שיעביר לו את התשלום 'מתחת לשולחן', בשקט (אולי רצה פטור ממיסים...). אומר הגאון מוילנא, שהדגיש עפרון לאברהם באומרו "ביני ובינך", שבעצם הוא רוצה אפילו יותר מזה, אבל הוא "מתפשר" על ארבע מאות שקל כסף, והרמז לכך הוא, שהאות האמצעית של עפרון היא האות ר', וכן האות האמצעית בשם של אברהם היא האות ר', יחד זה ארבע מאות, ולזה הכוונה בביטוי "ביני ובינך"...
2. "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (כ"ד, א') –
- באברהם נאמר: "וה' ברך את אברהם בכל"
- ביצחק נאמר: "ויבא לי ואוכל מכל"
- ביעקב נאמר: " כי חנני אלהים , וכי יש לי כל"
מכאן אנו אומרים בברכת המזון: "כמו שנתברכו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב: בכל, מכל, כל - כן יברך אותנו כולנו יחד בברכה שלמה", אנו מבקשים מהבורא שיברך אותנו כשם שברך את אבות האומה, ולא חסך מהם דבר.
[בתמונה: דרך האבות... התמונה היא נחלת הכלל]
[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!